הבלוג של עו"ד אודליה אלטמן

אודליה אלטמן – הכול על משפחה גירושין וירושה

אודליה אלטמן, עורכת דין ובעלת משרד עצמאי כ-25 שנה. עו"ד אודליה אלטמן עוסקת בדינים הקשורים לחיי המשפחה: ממשמורת, אבהות, ידועים בציבור ועד הנושאים הקשורים לגירושין וירושה. בנוסף לעבודתה משתתפת אודליה אלטמן כדרך קבע... +עוד

אודליה אלטמן, עורכת דין ובעלת משרד עצמאי כ-25 שנה. עו"ד אודליה אלטמן עוסקת בדינים הקשורים לחיי המשפחה: ממשמורת, אבהות, ידועים בציבור ועד הנושאים הקשורים לגירושין וירושה. בנוסף לעבודתה משתתפת אודליה אלטמן כדרך קבע בתוכניות הטלויזיה והרדיו השונות ומשתפת את קהל הצופים והמאזינים בסוגיות מתחומי עבודתה.

עדכונים:

פוסטים: 39

החל מדצמבר 2011

עניינו של מאמר זה הוא בסוגיית ההברחה מפני נושים, מגמה אשר הפכה למעין “מכת מדינה” כתוצאה מן המשבר הכלכלי שפקד את מעמד הביניים והמעמד הנמוך. פסק הדין המנחה בנושא ניתן בפרשת אהרונוב. שם, נערך הסכם ממון אשר העביר נכס מקרקעין משם הבעל לשם האישה. ההסכם קיבל תוקף של פסק-דין. לאחר הגט, נושה של הבעל עיקל את הנכס. בית המשפט קבע כי הנכס שייך לאישה, וזאת למרות שטרם נרשם על שמה, ואף לא נרשמה לטובתה הערת-אזהרה מתאימה. שמע מיני – העברת הנכס לצד שלישי, לרבות בת-הזוג, מונעת מהנושה לממש את הנכס שעיקל. אלא מה, על מנת לזכות, נדרש כי בעל הזכות הראשונה בזמן יהיה תם-לב. לולא התרשם בית המשפט מתום ליבה של האישה, לא היה מניח לה לגבור על הבנק הנושה ולקבל את הדירה.

לרוב, מי שרכש זכויות בנכס בתמורה, תהא לו עדיפות על פני הנושה שעיקל את הנכס, ואילו מי שקיבל את הזכויות במתנה – לנושה תהיה עדיפות עליו. הטעם לכך שמתנה הינה “חלשה” יותר ממכר, הוא שחוזה מתנה הינו חד-צדדי, ומעניק המתנה יכול לחזור בו ממנה במקרים מסוימים, המפורטים בחוק, ולא זה הדין לגבי מוכר של נכס בעד ערך.

כאשר מדובר בהסכם גירושין, אשר לפיו זכויות הבעל בדירה עוברות לאישה, תוקפו המשפטי הינו כזה של הסכם העוסק בהעברת מקרקעין בדרך של מכירה, ואין הוא בבחינת הסכם מתנה. הסכם גירושין איננו הבטחה חד-צדדית למתן מתנה. הסכם גירושין כולל בחובו אסופה של התניות, ממוניות ובלתי- ממוניות, כגון בדבר חלוקת הרכוש המשותף ואיזונו, פירעון החובות המשותפים, ותשלום כספים עבור מזונות אישה ו/או ילדים. ההתחייבויות בהסכם גירושין הן מטיבן הדדיות, ולא חד-צדדיות כמו עסקת מתנה, וכל צד לוקח על עצמו חלק מהן. כמו כן, לא ניתן לחזור מהסכם גירושין באופן חד-צדדי, כפי שניתן לעשות במקרה של התחייבות לתת מתנה. אמנם, לעתים קרובות נעשה שימוש במסגרת הסכם גירושין בביטוי “ללא תמורה” כדי לאפיין את העברת הזכויות, אך עדיין, אין מדובר במתנה.

בית המשפט יקבע כי הסכם גירושין גובר על זכויותיהם של הנושים להיפרע בעד החובות המגיעים להם רק אם יוכח לו כי ההסכם נעשה בתום לב, ולא רק למראית עין. בתקדים של אהרונוב, הבנק הנושה לא כפר באמיתות הסכם הגירושין, ולא טען כי נעשה למראית עין בלבד. כאשר נתקלים השופטים בהסכם ממון נדיב באורח מחשיד, שנעשה, ראו זה פלא, בסמוך להסתבכות כלכלית של הצד ה”נדיב”, הם יקבעו כי ההסכם בטל. פשיטא, שכל אדם חייב לפרוע את חובותיו לפני שהוא מעביר את רכושו לצדדים שלישיים. כל עוד שהבעל והאישה מתכוונים באמת ובתמים להעביר את הזכויות לאישה, אין הסכם הגירושין בטל, כיון שאין מדובר במראית עין. אם כוונתם להשאיר לבעל זכויות בדירה, זהו הסכם פיקטיבי.

החוק מאפשר ביטול של הענקת נכסים במקרים בהם מדובר בחייב פושט רגל, וכאשר העברת הנכסים ארעה בתוך פרק זמן קצוב לפני ההכרזה על פשיטת רגל, במגמה לעקוף את הנושים. לעומת זאת, ולמרות שהדין הפלילי אוסר זאת, אין בחוקי המדינה הסדר מפורש המתיר ביטול עסקאות של הברחת נכסים מפני נושים בהליך אזרחי, בהעדר הליכים מקבילים של פשיטת רגל. לכן, הליכים כאלה מתבססים על חוק החוזים, הקובע בטלות של הסכם למראית עין. הסכם למראית עין הוא הסכם שנועד בעצם ליצור מצגים כלפי צד ג’, ומבלי שהצדדים להסכם מתכוונים בכלל לקיים אותו. הסכם שנועד רק למלט רכוש מפני בעלי חוב הינו פסול גם בהיותו נוגד לתקנת הציבור ולעקרון היסוד של תום הלב.

השאלה אם זהו הסכם למראית עין תלויה בשאלה מה הייתה כוונתם האמתית של הצדדים לחוזה. לעתים מזומנות, משבר כלכלי ושקיעה בחובות אכן מביאים לסכסוך גירושין, ולכן אין להסיק בהכרח שכל הסכם גירושין כזה שבו מועברים נכסים ע”ש האישה הוא קנוניה של הבעל והאישה שעשו יד אחת נגד הנושים. מי שצריך להוכיח פיקטיביות כזו בראיות הוא דווקא הנושה. ואולם, אם קיימים בסיטואציה “אותות מרמה”, כלומר נסיבות חשודות, יהיה על הבעל והאישה להציג הסברים משכנעים כדי לטהר את עצמם מחשד. נסיבות חשודות המעידות על מרמה הן למשל חדלות פירעון של מעניק הנכס, קרבה בינו לבין מקבלו, ניהול עסקאות באופן בלתי מקובל ואי העברת החזקה הפיזית בנכס למקבל הבעלות הרשומה בו. אם הבעל והאישה שכרתו הסכם גירושין אינם מתגרשים, ואף אינם נפרדים כלל, וממשיכים לגור יחד בנכס שהועבר ע”ש האישה, הדבר אומר “דרשני”.

כל הסכם גירושין טעון אישור של בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, כתנאי לתוקפו. עצם העובדה שההסכם קיבל תוקף של פסק-דין בפני איזו מהערכאות הנ”ל, אינה מונעת מן הנושים לבוא ולטעון במסגרת הליך משפטי אחר כי זהו הסכם פסול. הואיל והנושים לא חתמו על ההסכם, אין הוא מחייב או כובל אותם.

בתקדים מן העת האחרונה, התקבלה תוצאה הפוכה מזו של מקרה אהרונוב. הפעם נדון הסכם גירושין שהתיימר להעביר את דירת המגורים המשותפת לאישה ולבעל לבעלותה הבלעדית של האישה. הדירה טרם נרשמה ע”ש האישה, שאף לא טרחה לרשום הערת אזהרה, ובטרם שסודר הגט עיקל בנק נושה את חלקו של הבעל בדירה בשל חובותיו. הצדדים התגרשו זה מזה רק שמונה שנים לאחר כריתת ההסכם. הסכם הגירושין קיבל תוקף של פסק דין לפני שהוטל העיקול, והאישה טענה כי די בכך על מנת להקנות לה עדיפות על הנושה. הבנק הנושה, מצדו, טען כי קיימים כאן אותות מרמה, שכן בני הזוג אצו להביא את ההסכם לידיעתו עם עריכתו, אך הם לא מימשוהו, אף לא בדרך של רישום הערת אזהרה, וזאת במשך שנים. הבעל מצדו מילא פיו מים.

בית המשפט לענייני משפחה קבע לאחר בדיקת הראיות השונות, כי בני הזוג כלל לא נפרדו, וכלל לא היה קיים ביניהם סכסוך זוגי עובר לחתימה על ההסכם. הראייה לכך – שרק שמונה שנים לאחר ההסכם פנו לסידור גט. ההסכם לא היה הסכם גירושין אמתי, שבא לעולם בעקבות משבר בזוגיות. לפי מועד חתימתו, כנראה שההסכם נולד וקרם עור וגידים רק בעקבות כך שהבנק החל לפעול נגד הבעל בהליכי גבייה בהוצאה לפועל. נסיבות אלה מקימות חשש שמטרת ההסכם הייתה אחת ויחידה – מילוט הנכס מפני נושי הבעל.

הוכחה נוספת לפיקטיביות נמצאה בכך שלמרות שחובותיו של הבעל כבר היו קיימים וידועים – כתוצאה מכך שכבר הוחל בהליכי הוצאה לפועל נגדו – עדיין ההסכם לא הסדיר נושא זה ולא טיפל בו. דבר זה הוא תמוה מאד, ואינו מקובל בהסכמי גירושין, אשר מסדירים את חלוקת הנכסים המשותפים, אך גם את סילוק החובות המשותפים. גם פרקי הסכם הגירושין שדנו במזונות הקטינים ובמשמורתם לא קוימו בפועל על ידי שני הצדדים. הבעל לא שילם את המזונות לידי האישה, וזו לא ניסתה לגבות אותם ממנו, אלא רק כאשר אכן נפרדו זה מזה בפועל, מה שארע כאמור רק שמונה שנים לאחר ההסכם. לבסוף נפסק כי אין זה הסכם גירושין אמתי, וכי כל ייעודו היה להציל את נכסי הבעל מידי הבנק. הדירה הייתה אפוא לבנק הנושה, שאף קיבל הוצאות משפט לזכותו.

לסיכום – משרבו המקרים  של ניסיונות להברחת נכסים המשותפים לבני זוג נשואים באמצעות הסכמי ממון והסכמי גירושין הנערכים למראית עין בלבד, החלו בתי המשפט לבדוק כל הסכם כזה בציציותיו, כדי לוודא אם אין בפניהם הסכם פיקטיבי. לאור ההלכות החדשות, רק הסכם שנוסח ביד אמונה, בהתחשב עם כל דרישות הפסיקה וקביעותיה, ושנלווית לו התנהלות נכונה של בני הזוג, עשוי להציל נכסים משפחתיים מידי הנושים.

עוד מהבלוג של עו"ד אודליה אלטמן

תצוגה מקדימה

עו"ד אודליה אלטמן: כל מה שרציתם לדעת על דיני מזונות

עד מתי אב חייב לשלם מזונות לילדיו? לילדים עד גיל 18 מגיעים מזונות בשיעור מלא, ובעת שהם חיילים בצה"ל בשירות חובה, קרי עד גיל 20 לבת ועד גיל 21 לבן, מגיע להם שליש מהסכום ששולם עד גיל 18. האם קיים סכום מינימום של מזונות...

תגובות

פורסם לפני 7 years

כל מה שרציתם לדעת על הסכם ממון

מה הוא בעצם הסכם ממון? הסכם ממון הוא חוזה העוסק בממון, כלומר בכסף וברכוש, הנחתם בין בני זוג, כלומר בין גבר ואישה הנשואים זל"ז, או העומדים להינשא, או בין שני ידועים בציבור שגרים יחדיו ללא נשואים. כיום מקובל לחתום על הסכמי...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

מחיר הבגידה

בעולם מושלם, בני זוג נשואים אמורים להיות נאמנים זה לזה, ולקיים יחסי מין רק האחד עם האחר. הקשר האינטימי של חיי אישות אמור להיות מונוגאמי, בלעדי, ולשקף את טוהר מערכת היחסים. האומנם זהו המצב? נהפוך הוא! הסטטיסטיקה מלמדת כי רוב...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה