הבלוג של עו"ד אודליה אלטמן

אודליה אלטמן – הכול על משפחה גירושין וירושה

אודליה אלטמן, עורכת דין ובעלת משרד עצמאי כ-25 שנה. עו"ד אודליה אלטמן עוסקת בדינים הקשורים לחיי המשפחה: ממשמורת, אבהות, ידועים בציבור ועד הנושאים הקשורים לגירושין וירושה. בנוסף לעבודתה משתתפת אודליה אלטמן כדרך קבע... +עוד

אודליה אלטמן, עורכת דין ובעלת משרד עצמאי כ-25 שנה. עו"ד אודליה אלטמן עוסקת בדינים הקשורים לחיי המשפחה: ממשמורת, אבהות, ידועים בציבור ועד הנושאים הקשורים לגירושין וירושה. בנוסף לעבודתה משתתפת אודליה אלטמן כדרך קבע בתוכניות הטלויזיה והרדיו השונות ומשתפת את קהל הצופים והמאזינים בסוגיות מתחומי עבודתה.

עדכונים:

פוסטים: 39

החל מדצמבר 2011

סכסוכים רבים הנוגעים לילדים קטינים, בעיקר בתיקי גירושין, מתגלגלים לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה. כך הוא למשל כשיש להחליט מי יקבל את המשמורת על הקטינים, אילו הסדרי ראייה וביקורים יתקיימו, האם הילדים יעברו להתגורר בעיר אחרת, או אפילו בארץ אחרת, כאשר נחוץ לקבוע באיזו מסגרת חינוכית ישתלבו הילדים, ועוד. האם קיימת בכלל לילדים זכות טיעון בטרם יחרוץ השופט את גורלם? האם הדבר תלוי בגילם, או דווקא במידת הבגרות וההבנה שלהם? מי ישמע את הקטינים- השופט עצמו, או שמא עובדים סוציאליים או פסיכולוגים שהוכשרו לכך מתוקף תפקידם? האם ההורים ועורכי דינם יהיו רשאים לשמוע את רזי ליבם של הילדים – מה שעלול להשפיע על מידת החופשיות שירגישו לגלות את רצונותיהם האמתיים? ובכן, מתי נקרא לנערה, או לנער, ונשאל את פיהם?

מטרת הרשימה הנוכחית הינה לסקור את ההתפתחויות האחרונות בחקיקה בעניין זה. בשנת 2007 תקנות סדר הדין האזרחי תוקנו, והחל “פיילוט” של שמיעת ילדים, אשר הופעל בראשית הדרך רק ב-2 ערים: בבתי המשפט לענייני משפחה בחיפה ובירושלים. המדובר היה בניסוי בלבד, ותוקפן של התקנות היה למשך שנתיים בלבד. מדיניות שמיעת הילדים הוכיחה את עצמה, כך שבראשית חודש יולי 2014 הורחבה תחולת תקנות סדר הדין החדשות גם ל-12 בתי המשפט לענייני משפחה הבאים: נצרת, קריית-שמונה, טבריה, קריות, חדרה, ראשון-לציון, פתח-תקוה, רמת-גן, באר-שבע, אשדוד, קריית-גת ואילת.

הדין קובע כנקודת מוצא כי אכן עומדת לילדים הזכות להשמיע את קולם. כך נקבע בתקנות כי בתי המשפט לענייני משפחה, כאשר הם פוסקים בענייני החזקת קטינים, חינוכם, הסדרי הראייה שלהם, הבטחת הקשר בינם לבין הוריהם או יציאתם מן הארץ, עליהם לתת לילדים את ההזדמנות להביע את רגשותיהם, דעותיהם ורצונותיהם באותם נושאים. בתי המשפט הונחו לא רק לשמוע את הילדים, אלא גם להעניק לדברי הילדים אותם שמעו את המשקל הראוי להם במסגרת החלטותיהם. אמור מעתה – children should be seen and heard!

לכולי עלמא, כי ילד צעיר יתקשה לגבש רצון עצמאי, החופשי מהשפעות חיצוניות ומלחצים פסיכולוגיים. מובן כי רצונם של הילדים יילקח בחשבון רק ככל שהינם אכן בגיל כזה שהם מסוגלים להביע אותו, ובתנאי שקיימת בהם מידה מספקת של בגרות.

לכלל של זכות השמיעה של הילדים ישנו חריג. השופט היושב לדין מוסמך להחליט שלא לשמוע את הילד, אם הוכח לו כי שמיעת הילד תסב לילד נזק חמור יותר מאשר תסב לו שלילת ההזדמנות להישמע. כיוון שלכל ילד קנויה הזכות להישמע, החלטה כאמור, השוללת זכות זו, חייבת להינתן רק כשקיימים לה נימוקים מיוחדים, ועל בית המשפט אף לרשום אותם בגוף החלטתו.

מי שישמע את הילד בפועל יהיו או השופט (או השופטת) המטפלים בתיק הנוגע לו, בנוכחות עובדים סוציאליים מיחידות הסיוע שכוננו לצד בתי המשפט לענייני משפחה, או רק האחרונים. הרגישות הרבה המאפיינת תקנות אלה מתבטאת בכך שהבחירה אם להישמע בפני השופט או בפני עובד סעד בלבד ניתנה לילד עצמו. גם במקרה שהילד מוזמן אל השופט עצמו, תתקיים לרוב תחילה פגישה מקדימה שלו עם עובד מיחידת הסיוע, ולהוריו תישלחנה הודעות מתאימות.

לא זו אף זו – לילדים יש זכות להישמע, אבל אין להם חובה כזו! הילד רשאי לבחור שלא להישמע כלל, או להעדיף שלא לשוחח עם השופט, וכן יוכל הילד להעביר לשופט את דבריו בכתב, או בדרך אחרת, בתיווכו של עובד יחידת הסיוע.

התקנות מורות כי יש לשמוע ילדים החל מגיל 6 שנים. ואולם, השופטים מוסמכים לשמוע גם ילדים צעירים יותר, שטרם הגיעו לגיל 6 שנים, וזאת אם יש סיבה לכך, לדוגמא משום שדברי האחים הגדולים יותר של אותו ילד נשמעו. כאשר ישנם כמה אחים, במקרה הרגיל הדין מעדיף שכל אחד מהילדים יישמע בנפרד, אם כי בית המשפט או עובד יחידת הסיוע יכולים לבחור לשמוע כמה אחים בעת ובעונה אחת.

על מנת שהקטינים יוכלו לפתוח את סגור ליבם, ולדבר בחופשיות, מבלי לפגוע בהורה זה או אחר, נקבע בתקנות כי הילדים ישמיעו את דבריהם מבלי שהוריהם, או עורכי דינם של הוריהם, יהיו נוכחים באותו מעמד. על מנת להגן על הקטינים, חל חיסיון מוחלט על דבריהם, ואסור לגלותם לנפש חיה. התרשומות הנערכות מפי הילדים נשמרות בכספת בית המשפט, ואינן מוצגות בפני איש, למעט בפני ערכאה שיפוטית גבוהה יותר, במקרה שמוגש ערעור. בית המשפט גם אינו מצטט בהחלטתו את דברי הילדים, אלא אם כן קיבל את רשותם של הילדים לכך, ובמידה והוא סבור כי הגילוי נחוץ בכדי לשרת את טובת הילדים.

במהלך ניהול ההליכים המשפטיים, בעיקר בנושאי משפחה, שהינם דינמיים מאד, מתרחשים לעתים קרובות שינויי נסיבות ותהפוכות. לפיכך, הוענק לבית המשפט הכוח לבחור לשמוע את הילדים יותר מפעם אחת, שוב ושוב, וזאת בכל שלב בו נמצא התיק המשפטי.

האפשרות לשמוע את הילדים קיימת לא רק במקרה של סכסוך גירושין שבמסגרתו מוגשות תביעות משפטיות בין ההורים, אלא גם כאשר הללו מגיעים לפשרה, ומגישים לבית המשפט הסכם גירושין, אשר דן בעניינים המשליכים על הילדים, כגון בנושאים שפורטו מעלה. כן מאפשר החוק שמיעת ילדים בעת הדיון בהליך של בקשה ליישוב סכסוך.

עוד מהבלוג של עו"ד אודליה אלטמן

תצוגה מקדימה

עו"ד אודליה אלטמן: כל מה שרציתם לדעת על דיני מזונות

עד מתי אב חייב לשלם מזונות לילדיו? לילדים עד גיל 18 מגיעים מזונות בשיעור מלא, ובעת שהם חיילים בצה"ל בשירות חובה, קרי עד גיל 20 לבת ועד גיל 21 לבן, מגיע להם שליש מהסכום ששולם עד גיל 18. האם קיים סכום מינימום של מזונות...

תגובות

פורסם לפני 7 years

כל מה שרציתם לדעת על הסכם ממון

מה הוא בעצם הסכם ממון? הסכם ממון הוא חוזה העוסק בממון, כלומר בכסף וברכוש, הנחתם בין בני זוג, כלומר בין גבר ואישה הנשואים זל"ז, או העומדים להינשא, או בין שני ידועים בציבור שגרים יחדיו ללא נשואים. כיום מקובל לחתום על הסכמי...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

מחיר הבגידה

בעולם מושלם, בני זוג נשואים אמורים להיות נאמנים זה לזה, ולקיים יחסי מין רק האחד עם האחר. הקשר האינטימי של חיי אישות אמור להיות מונוגאמי, בלעדי, ולשקף את טוהר מערכת היחסים. האומנם זהו המצב? נהפוך הוא! הסטטיסטיקה מלמדת כי רוב...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה