הבלוג של עו"ד אודליה אלטמן

אודליה אלטמן – הכול על משפחה גירושין וירושה

אודליה אלטמן, עורכת דין ובעלת משרד עצמאי כ-28 שנה. עו"ד אודליה אלטמן עוסקת בדיני משפחה, כגירושין וירושה: צוואות, הסכמי ממון, מזונות, משמורת, חלוקת רכוש, אבהות, ידועים בציבור, פונדקאות ועוד. בנוסף לעבודתה משתתפת אודליה... +עוד

אודליה אלטמן, עורכת דין ובעלת משרד עצמאי כ-28 שנה. עו"ד אודליה אלטמן עוסקת בדיני משפחה, כגירושין וירושה: צוואות, הסכמי ממון, מזונות, משמורת, חלוקת רכוש, אבהות, ידועים בציבור, פונדקאות ועוד. בנוסף לעבודתה משתתפת אודליה אלטמן כדרך קבע בתוכניות הטלויזיה והרדיו השונות ומשתפת את קהל הצופים והמאזינים בסוגיות מתחומי עבודתה.

עדכונים:

פוסטים: 39

החל מדצמבר 2011

במאמר זה, מאת עו”ד אודליה אלטמן, מדובר על מקרה בו פסק הדין הטיל אחריות על שלוש קופות גמל במקרה בו מטפלת זרה שהייתה אמונה על הטיפול בקשישה ערירית ניצולת שואה גנבה מחשבון הבנק שלה מיליוני שקלים. הדבר התגלה לאחר פטירת של הקשישה ע”י מנהל העיזבון. שופטת בית המשפט המחוזי יהודית שבח קבעה כי קופות הגמל לא עמדו בחובת הזהירות אשר הם חבים כלפי הלקוחה ולא העלו ספקות וסימני שאלה לנוכח הפעילות בחשבונה של המנוחה, שהייתה ללא כל ספק חריגה. קופות הגמל חויבו בהחזר של רובו של הסכום לעזבונה של המנוחה.

14/05/2013

בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, בפסק-דין מיום 2.4.13, הטיל על בנק הפועלים ועל  שלוש קופות גמל (גדיש, קציר ויתר) להחזיר למנהל עיזבונה של ניצולת שואה, אשר למרבה הצער נפטרה מאז, 2 מליון שקלים בקירוב, וזאת לאחר שמצא כי כולם פעלו ברשלנות, כשהניחו למטפלת הזרה של המנוחה לגנוב כספים אלו מחשבונותיה וקופותיה.

מדובר באישה שטיפלה בשכר באישה בת 82 שנה, ניצולת שואה וחסרת קרובי משפחה מדרגה ראשונה. המטפלת רוקנה בשיטתיות את חשבון הבנק של הקשישה, חסכונותיה וקופות הגמל שלה, בסכום עצום של כ-2 מיליון ₪. בתוך תקופה של כשנה וחצי, משכה אותה מטפלת המחאות לטובת עצמה, בתה וקרובים נוספים שלה, ואפילו משכה מאות אלפי שקלים שבהם קנתה לעצמה דירה.

בינתיים הקשישה הלכה לעולמה, ורק אז התגלו מעשי הגניבה והיקפם העצום על ידי מנהל העיזבון שלה. כיון שלא הצליח להשיג בחזרה את רוב הכספים, שבינתיים הועלמו, מן המטפלת, פנה מנהל העיזבון ותבע סכום של 2,480,000 ₪ מאת בנק הפועלים וקופות הגמל גדיש, קציר ויתר. מנהל העיזבון טען בתביעה שהמחזיקים בכספים התרשלו באופן בו ניהלו את חשבונות המנוחה,  ושרשלנותם הייתה זו שאפשרה את גניבת הכספים.

בית המשפט המחוזי, ביושבו כערכאת ערעור,  קיבל את טענותיו של מנהל העיזבון של הקשישה נגד בנק הפועלים ונגד קופות הגמל גדיש, קציר ויתר, וקבע כי כולם פעלו ברשלנות כשאישרו את משיכת הכספים מחשבונותיה של הקשישה ואת מימוש חסכונותיה, והתעלמו מנורות האזהרה שעלו מהפעילות המאסיבית החריגה, בסכומים גדולים ובזמן קצר, וכל זאת בחשבון שהיה בכלל רדום ולא פעיל מזה שנים רבות.

בראשית הדרך, בית משפט השלום בתל אביב, אשר ישב כערכאה ראשונה בתיק זה, דווקא דחה את התביעה, בקובעו כי האשמים בהתרשלות היו לא אחרים מאשר אחיינה של הקשישה, קרוב משפחתה היחיד, אשר אמור היה לרשת את כל הכספים הללו. נפסק כי האחיין כלל לא התעניין במצבה של המנוחה, ולא דאג כי ימונה לה אפוטרופוס, מה שיכול היה למנוע את גזל חסכונותיה ע”י המטפלת. כן הוטל אשם על עורך דין נוסף, שהיה מקורב לקשישה, אך לא דאג לפעול כדי למנוע את אשר אירע בעזרת הליכים משפטיים מונעים. בית משפט השלום קבע כי יש לייחס לשניים, האחיין ועורך הדין, רשלנות תורמת בשיעור של 100% בכך שלא התעניינו במצב חשבון הבנק של המנוחה ולא ביקשו להתמנות כאפוטרופוסים שלה, וזאת אף על פי ששניהם ידעו על מצבה המנטאלי הרעוע.

בית המשפט המחוזי ביטל את החלטת בית משפט השלום הנ”ל, אשר הטילה כאמור את האחריות על אחיינה של הקשישה ועל עורך דין שהיה איש אמונה בעבר.

ביהמ”ש המחוזי קבע כי למרות העובדה שהמטפלת פעלה בחשבונות הבנק ובקופות הגמל באמצעות ייפוי כוח מאת המנוחה, עדיין היה זה מחובתם של בנק הפועלים ושל קופות הגמל לחשוד כי דבר מה איננו כשורה, ולא להתיר את משיכת החסכונות בסכום כה רב,  של 2 מיליון שקלים. הם היו אמורים לחקור ולברר מה פשר הפעילות החריגה בחשבון. הפעולות החריגות המרובות אשר בוצעו בחשבון המנוחה, מאז שהחלה המטפלת לעשות שימוש בהרשאה שניתנה לה בחשבון, היו אמורות להדליק אצל הבנק וקופות הגמל נורות אזהרה.

בפסק הדין דלמטא, שבוטל, ביהמ”ש למעשה לא בחן את רשלנות הבנק וקופות הגמל, ובמקום זאת מצא לנכון לשים את הדגש על התנהגותם של עוה”ד ושל היורש, וזאת למרות שאלו לא היו מבעלי הדין בתובענה, קרי לא שימשו תובעים ולא נתבעים בה.

ב”כ הבנק וקופות הגמל טען בשמם כי נהגו כשורה, משום שלא הובאה ראייה לכך שהפעולות שבוצעו בכספים לא נעשו בהתאם לרצון המנוחה, וכמו לא הוכח בבית המשפט  שהקשישה לא הייתה צלולה ולא הייתה כשירה מבחינה משפטית לבצע את אותן פעולות באמצעות המטפלת. טענת הבנק והקופות התבססה על כך שהמטפלת הזרה החזיקה בייפוי כוח מקורי מאת הקשישה, שאף אומת ע”י נוטריון, ושבנסיבות הללו לא הייתה להם כל סיבה לפקפק בכשרותו של ייפוי הכוח.

טענות אלה לא התקבלו. להיפך. נקבע כי הבנק וקופות הגמל אכן נהגו באופן בלתי סביר ובלתי זהיר, שכן משקלם המצטבר של הנתונים התמוהים במקרה זה, וביניהם מצבה של המנוחה, שהייתה מחד  ערירית, ומאידך לא הייתה מצויה בקו הבריאות, העובדה שהמנוחה מצאה לנכון ליפות דווקא את כוחה של מטפלת זרה שאיננה קרובת משפחה שלה, והעובדה שהמטפלת פדתה בבת אחת את כל שלוש קופות הגמל ובנוסף משכה שיקים בסכומים של רבבות- כל אלו חייבו אותם לחקור את פשר הפעולות החשודות ולמנוע את משיכת הכספים.

שופטת בית המשפט המחוזי יהודית שבח קבעה כי אין לאחיינה של הקשישה, היורש שלה, ולעורך הדין שהכירה, כל חלק באחריות לגניבת הכספים. האחיין ועורך הדין לא יכלו לדעת על פדיון הכספים במועד – משום שלאיש מהם לא הייתה להם כל גישה לחשבון הבנק של המנוחה, אפילו לא לצורך קבלת מידע בלבד. לא זו אף זו, עוה”ד והאחיין לא היו צדדים בתביעה, ולפיכך לא ניתן לייחס להם רשלנות. נקבע כי לא הוכחה רשלנות מצידם, כיון שלאחיין כלל לא היה ייפוי כוח לפעול בחשבון המנוחה או לברר את מצבו, ואילו עוה”ד לא מונה כאפוטרופוס לקשישה במועדים הרלבנטיים, וכמו כן לא החזיק בייפוי כוח מטעמה שיאפשר לו ללמוד אודות הגזל.

השופטת שבח קבעה בפסק דינה המקיף והמלמד, פסק-דין שקיבל את הסכמת יתר חברי ההרכב, השופטים המחוזיים יצחק ענבר ושאול שוחט, כי הבנק וקופות הגמל שבהן התנהלו חסכונותיה של הקשישה הפרו את חובת הזהירות שחבו כלפיה בכך שלא התייחסו לנורות האזהרה ולא יצרו עם המנוחה קשר כדי לברר אם היא אכן מסכימה לפעולות שבוצעו בחשבון הבנק שלה. על אף שהמטפלת פעלה בהרשאה באמצעות ייפוי כוח נוטריוני, הפעילות הפיננסית הסוערת בחשבון הבנק הייתה חשודה, ופדיון כספי קופות הגמל של הקשישה לא תאם את הרגליה של בעלת החשבון, שהייתה עד אז חסכנית וצנועה ולא משכה סכומים שכאלה. הרשלנות בולטת בייחוד לאור העובדה שכל שנדרש מהבנק היה לייזום שיחת טלפון, דבר שאין קל ממנו, על מנת לברר את מצבה של הקשישה ולבלום את משיכת הכספים,לפחות עד לקבלת ייעוץ מן המחלקה המשפטית.

“פנסי האזהרה הבהבו, הפעמונים צלצלו, אך המשיבים עצמו את עיניהם מראות ואטמו את אוזניהם משמוע”, כך כתבה השופטת שבח, שתמהה מדוע הבנק לא התפלא  לאיזה צורך או למען מי מחליטה קשישה סיעודית ערירית בת 82 שנה להשקיע מאות אלפי שקלים ברכישת דירה חדשה, שנמצאת עדיין בשלבי בנייה.

בסופו של יום הושת על הבנק וקופות הגמל הנתבעים לשלם למנהל העיזבון התובע 1,883,415 שקלים, בתוספת ריבית והצמדה, בקיזוז אותו חלק מן הכספים שהלה הצליח בכל זאת לגבות בחזרה מהמטפלת, וכן הושתו עליהם הוצאות ושכ”ט עו”ד בסך של 100,000 שקלים.

(ע”א 48256-01-12 פסק הדין בעניין עו”ד חיים שפיגל בתוקף תפקידו כמנהל עיזבון המנוחה שפרינצה תקווה שכטר)

למידע נוסף אודות עו”ד אודליה אלטמן

עוד מהבלוג של עו"ד אודליה אלטמן

תצוגה מקדימה

עו"ד אודליה אלטמן: כל מה שרציתם לדעת על דיני מזונות

עד מתי אב חייב לשלם מזונות לילדיו? לילדים עד גיל 18 מגיעים מזונות בשיעור מלא, ובעת שהם חיילים בצה"ל בשירות חובה, קרי עד גיל 20 לבת ועד גיל 21 לבן, מגיע להם שליש מהסכום ששולם עד גיל 18. האם קיים סכום מינימום של מזונות...

תגובות

פורסם לפני 7 years

כל מה שרציתם לדעת על הסכם ממון

מה הוא בעצם הסכם ממון? הסכם ממון הוא חוזה העוסק בממון, כלומר בכסף וברכוש, הנחתם בין בני זוג, כלומר בין גבר ואישה הנשואים זל"ז, או העומדים להינשא, או בין שני ידועים בציבור שגרים יחדיו ללא נשואים. כיום מקובל לחתום על הסכמי...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

מחיר הבגידה

בעולם מושלם, בני זוג נשואים אמורים להיות נאמנים זה לזה, ולקיים יחסי מין רק האחד עם האחר. הקשר האינטימי של חיי אישות אמור להיות מונוגאמי, בלעדי, ולשקף את טוהר מערכת היחסים. האומנם זהו המצב? נהפוך הוא! הסטטיסטיקה מלמדת כי רוב...

תגובות

פורסם לפני 7 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה