הבלוג של אודליה דיין-גבאי

odeldayan

דוקטורנטית לתקשורת באוניברסיטה העברית בירושלים. חוקרת תקשורת, מגדר, אלימות מגדרית, תופעת הזנות, נרטיבים, משפט ומה שביניהם. חיה ונושמת תקשורת, מגדר וחינוך. פעילה לקידום זכויות נשים והקהילה האתיופית בישראל. בין יתר... +עוד

דוקטורנטית לתקשורת באוניברסיטה העברית בירושלים. חוקרת תקשורת, מגדר, אלימות מגדרית, תופעת הזנות, נרטיבים, משפט ומה שביניהם. חיה ונושמת תקשורת, מגדר וחינוך. פעילה לקידום זכויות נשים והקהילה האתיופית בישראל. בין יתר העשייה - דוברת ויועצת חקיקה של סגנית יו"ר הכנסת ח"כ פנינה תמנו-שטה בכנסת ה19, מנהלת את מערך התקשורת במטה הבחירות של לילי בן עמי בפריימריז למפלגת העבודה. חברה בוועד המנהל של עמותת קול האישה-עמותה להעצמה נשית בירושלים, מתרגלת ועוזרת הוראה, מורה לתקשורת, כותבת תוכן, נאומים, תסריטים והיד עוד נטויה.

עדכונים:

פוסטים: 12

עוקבים: 1

החל מאוקטובר 2012

בתכנית הרדיו של ורדה רזיאל ז’קונט ב103 fm, ב2.12 הקריאה ורדה מכתב מבחורה צעירה בת 23 שמתארת אונס. הצעירה אינה נוקבת בהגדרת האירוע כאונס, לפחות לא כפי שהקריאה זאת ורדה, אבל לפי תיאוריה הברורים של האישה הצעירה מדובר באופן חד משמעי באונס:

“…לפני שיצאנו היינו ידידים 3 שנים. עד שפעם אחת הוא פשוט עשה את זה למרות שאמרתי לו לא באופן מפורש. [...] מאז די קשה לי.. בכלל היה לו אכפת ממני אפילו בתור ידידה? יש לי סיוטים.. רק המחשבה למצוא זוגיות עם מישהו נראית לי מופרכת לחלוטין. איך שוברים את המעגל הנורא הזה [...] איך מפסיקים לבכות מזה [...] זה הותיר בי תחושת ריקנות על החיים”.

את התייחסותה המזלזלת של ורדה בתלונתה הכואבת של אותה אישה צעירה, ניתן היה לשמוע כבר באופן הקראת המכתב. תוך שהיא מקריאה את המכתב היא מדגישה נקודות מסוימות ומקריאה במהירות עובדות אחרות. כך למשל מדגישה את המילים “לפני שיצאנו” ובכך היא מרמזת כי יש כאן היסטוריה, כלומר זה לא גבר זר שהיא לא מכירה.. ובמקביל, את התגובה הרגשית של האישה היא מקריאה ברפרוף ובמהירות כאילו אומרת אינה משמעותית. אך בהדגשתה את המילה ‘מישהו’ במשפט הבא: “שרק המחשבה למצוא זוגיות עם מישהו נראית לי מופרכת לחלוטין”, מביעה זלזלול ותמיהה מאשר סימפטיה והבנה את עומק הטראומה.

אם עוד היה ניתן להתווכח על התפיסה הסטראוטיפית הגלומה באופן הקראת המכתב על ידי ורדה, לא נותר מקום לספק אלא רק מקום לבושה כשורדה פצתה פיה והגיבה:

“בתור בת 23, קודם כל את מכירה בחור שהוא ידיד שלך 3 שנים. ואתם כנראה בסיטואציה אינטימית, כי הוא לא יכול סתם לשכב איתך [...] נניח שהבחור לא יכל לעמוד בפני יצרו [...] אני לא מבינה מה הסיפור שלך? אויי יש לך סיפורים.. המחשבה על מציאת זוגיות עם מישהו.. מעגל נורא.. סליחה! יש כאן בכל זאת, סליחה, משהו אצלך יצא מהפרופורציה. זה לא שמישהו התנפל עליך. אני חייבת להגיד לך שהמכתב שלך הוא קצת אגוצנטרי והיסטרי, את אומרת בכלל לא היה לו אכפת ממני, מה זה אפילו בתור ידידה? אחרי כל כך הרבה זמן, די.. תרשי לי להגיד לך כשאת אומרת יש לי סיוטים את לא מגזימה קצת. למצוא זוגיות מופרכת? הלווווו סליחה?? עכשיו להיפך, את צריכה להשתחרר מבחינה מינית, כמה שאת תצאי יותר ויהיו לך יותר חוויות מיניות הסיטואציה תימחק”

טראומות נופלות על אישיות בעייתית, ואז האישיות בעייתית הופכת את זה לסיפור חייה. עכשיו מישהו כותב לי היא עברה תקיפה מינית עם 3 סימני קריאה, סליחה, אנחנו לא חיים בעולם סטרילי, זה לא הבוס שלך שהתנפל עליך ואנס אותך על השולחן. את תמימונת [...] מה זאת אומרת אני לא יודעת אם אני בתולה?! לכי לשכב עם שישה גברים ותדעי שאת לא. אל תהיו יותר מדיי דדלי סירייס”.

עכשיו אחרי שהסדרתם נשימה, כי קצת קשה לקרוא ולהאמין לדבריה ‘המלומדים’ של ‘פסיכולוגית’ מוכרת וידועה שניתנה לה במה להשמיע דעות חשוכות שנובעות מתפיסות סטראוטיפיות ובורות עמוקה, אני רוצה להציג בפניכם ובפני ורדה מספר עובדות שכנראה היא החמיצה כבת אדם, כאישה וכפסיכולוגית.

  • רוב מקרי האונס מתרחשים בביתה/ו של הנפגע/ת או בביתו של התוקף.
  • אחת מכל שלוש נשים תעבור תקיפה מינית במהלך חייה, אחת מכל ארבע נשים נאנסת.
  • מעל 85% מכלל מקרי התקיפה המינית מבוצעים ע”י אדם המוכר לקורבן. ההיכרות כוללת בני משפחה, חברים/ידידים/מכרים, מורים, מטפלים, עמיתים, מנהלים וכד.
  • בכ-95% מהמקרים המדווחים התוקף הנו גבר. וב- 85% מהמקרים המדווחים הנפגעת הנה ילדה, נערה או אישה.

מן הראוי שלפני שורדה מבקשת להגיב למכתב שמפרט אירוע טראומטי העונה להגדרת אונס, עליה לפשפש קצת בחוק, לא צריך להגיע לספריות רחוקות מספיק לחפש בגוגל ולמצוא כי לפי הסעיף המרכזי במשפט הישראלי בתחום דיני האונס, הוא סעיף 345 לחוק העונשין, הקובע בהגדרתו הראשית כי הבועל אישה שלא בהסכמתה החופשית, הרי הוא אונס.
היעדר הסכמה של האישה  יכול לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות, ולאו דווקא בהתנגדות פיזית.

תגובתה הבורה של ורדה רצופה סטראוטיפים חשוכים שכמעט ועברו מן העולם. תקיפה מינית היא תופעה חברתית רווחת וקיימת, אכן איננו חיים בעולם סטרילי ולכן על פי הסטטיסטיקה אחת מתוך 3 נשים תותקף מינית במהלך חייה. דבריה של ורדה רוויום בתפיסות סטראוטיפיות אחד מהם הוא מניע התאווה (להב, 2008). קרי, ורדה טוענת שמדובר במשיכה מינית שיצאה מכלל שליטה, ולא בפשע אלימות, אך תקיפה וניצול מיני הם ביטויים של שימוש במין לשם קביעת היררכיה בין גברים לנשים ולילדים ושימורה (נגבי, 2009; להב, 2008; קופפר 2007). מעבר לכך, ממצאים אמפיריים מצביעים על קשר בין מידת הפטריארכליות של חברות שונות לבין שיעור התקיפות המיניות בהן, כנראה שורדה מחזיקה בגישה פטריארכלית ולכן מן הראוי שתקבל את העובדה שנשים נתקפות מינית אבל זה בגלל שהיא ‘תמימונת’ ובגלל שהם כבר היו ידידים 3 שנים קודם (הרי כמה גבר יכול לחכות?) ושבטח ובטח שהן לא צריכות להוציא דברים מפרופורציה, סך הכל לא רצית לקיים יחסי מין והוא כפה עליך אותם, למה להיות ‘דד-סירייס’?!

האישה הצעירה משתפת כי היא חווה ריקנות, כאב וקושי לחזור לשגרת חייה, והמלצתה של ורדה היא לשכב עם כמה שיותר בחורים, להשתחרר מינית. דברים אלו מעידים על חוסר הבנה עמוקה בתגובתן של נשים נפגעות מינית, מעידים על זילות גופה וחירותה של האישה, וכי לסירובה או לחילופין לעובדה שלא נתנה את הסכמתה החופשית ליחסי מין , אין חשיבות בעיניי פסיכולוגית מוכרת ובכלל בעיניה כבת אדם. תגובת הריקנות של האישה הצעירה כפי שעולה מדבריה במכתב, מחזקת את הממצאים של חוקרים פמיניסטים שמצביעים על כך שיש במעשה האונס גם אקט של אכיפה חברתית אשר מטרתו להפשיט את האישה מאנושיותה ולשלול ממנה את הגדרתה כאינדיבידואל. לטענתם, חווית האונס, בין היתר היא חווית בידוד אשר הופכת את האישה מסובייקט לאובייקט (קופפר, 2007). חבל שורדה לא טורחת לקרוא קצת לפני שהיא יוצאת בהצהרות שעושות נזק לסובבות אותה.

הפגיעה בחייהן, בגופן, בנפשן ובביטחונן של נשים, באה לידי ביטוי בעיקר בארבעה טיפוסים של אלימות: האחד הוא רצח נשים, השני הכאה של נשים, השלישי איומים המטילים מורא ופוגעים בשלוות נפשן של נשים והרביעי, אלימות מינית נגד נשים ובראש ובראשונה אונס (קמיר, 2002). עבירת האינוס נחשבת לאחת העבירות הפליליות החמורות ביותר במערכת המשפט הישראלית, אמנם מקור החוק היה לטפל בעבירות רכוש, שכן האישה נתפסה כרכושו של הגבר, אך עם חלוף השנים נעשו שינויים בחוק למען שיפורו.. אבל ככל הנראה ורדה רזיאל  לא מעודכנת בחידושים האחרונים שבחוק.

האונס והתקיפות המיניות השונות על ידי גברים, זוכים לשלל דעות קדומות ופטריארכליות דבר המקשה על זיהוי התנהגותם כאלימה ופוגענית (קמיר, 2002;Benedict, 1992 ). בין הדעות הקדומות נמצא מיתוסים סביב פרופיל התוקף: שמזוהה כגבר זר, חולה נפש ו/או סוטה. לרוב הינו בן מיעוטים או ממעמד חברתי-כלכלי נמוך. אך בפועל, הסיכוי שגבר יאנוס אינה קשורה לשיוכו האתני או למעמדו. יתרה מזאת, מרבית מקרי האונס הם מצד גברים “נורמטיביים” ומוכרים לאישה, לדוגמת “אונס בפגישה”, “Date rape” (סבה וליבן-קובי, 1995). בדיוק מה שקרה לאותה אישה צעירה.

מדבריה של ורדה מצטייר כי היא לא חוותה ‘אונס אמיתי’,  האם מדובר כאן באיזה בוס שהתנפל עליה מבלי שהייתה מוכנה לכך ובכוח אנס אותה על השולחן? האם היא נאבקה בחירוף נפש כנגד גבר זר ואלים שהגיח מהחשכה ותקף אותה במקום שומם ונידח? לא, סך הכל בטחה בגבר שהיא מכירה זה 3 שנים אחורה, החליטו לצאת מספר פעמים ומשסירבה לקיים יחסי מין החליט שהגיעו לו מים עד נפש, ואם לא תיתן בטוב ייקח בכוח. אז מה? זה אונס? כן גב’ ז’קונט, התפיסה המעוותת של ‘אונס אמיתי’ עומדת כנגד המציאות שמציירת תמונה עגומה אחרת, בה מרבית מקרי האונס מתבצעים על ידי גבר “נורמטיבי” לו היכרות קודמת עם הנתקפת, אשר לרוב נמנעת ממאבק פיזי אם מתוך מנגנון הגנה שמביא אותה לקפוא במקום, ואם מהערכה כי מאבקה הפיזי לא יעלה תועלת אלא רק נזק גדול יותר, עד כדי חשש לחייה (קמיר, 2002).

חבל שורדה ודומיה מקבלים במה בכדי להפיץ מידע כוזב, פוגעני שמחזיר אותנו למאות קדומות וחשוכות, בו לאישה אין זכות על גופה.

מקורות

להב, ה’ (2008). “‘מקרה מזעזע’ סיקור תקשורתי של תקיפות מיניות בישראל. מכון חיים הרצוג לתקשורת, חברה ופוליטיקה. אוניברסיטת תל-אביב: בית ספר רוטשילד-קיסריה לתקשורת.

להב, ה’ (2009). ‘הנאשמת’, ‘הסיוט’ ו’התות המכני’: מקרה מבחן של סיקור אונס בעיתונות הישראלית. מגמות. מ”ו (1-2). ע”ע 86-109.

נגבי, ע’ (2009). סיפורי אונס בבית המשפט: ניתוח נרטיבי של פסקי דין. תל אביב: הוצאת רסלינג.

סבה, ל.א וליבן-קובי, מ’ (1995). “עבירת האונס-היבטים קרימינולוגיים”. בתוך: רדאי, פ’ שלו, כ’ וליבן-קובי, מ’ (עורכות), מעמד האישה בחברה ובמשפט. ירושלים: הוצאת שוקן, עמ’ 235-279.

קופפר, ח’ (2007). אונס בתקשורת: הסיקור של הטיפול המשפטי באונס, בעיתונות כתובה 1975-2004 עבודה לצורך קבלת מוסמך במחלקה למדעי המדינה של אוניברסיטת בר- אילן. רמת גן.

קמיר, א’ (2002). “פמיניזם זכויות ומשפט: היסטוריה של התנועה הפמיניסטית ומושגי יסוד”. פרק ב’, עמ’  31-48. אוניברסיטה משודרת. משרד הביטחון ההוצאה לאור.

קמיר, א’ (2002). פמיניזם זכויות ומשפט: גישות פמיניסטיות למשפט. פרק ג’, עמ’ 49-60. אוניברסיטה משודרת, משרד הביטחון ההוצאה לאור.

Benedict, H. (1992). Virgin or Vamp – Hew the Press Covers Sex Crimes. Oxford:

Oxford university press.

עוד מהבלוג של אודליה דיין-גבאי

שיימינג לאנס זה לא לעניין? שיים און יו מערכת המשפט

אתמול בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר עונש בזוי למעשה בזוי. שישה חודשי עבודות שירות ליניב נחמן שהורשע באונס ומעשה מגונה בכוח. לאור העובדה כי חוק העונשין מאפשר עד 16 שנות מאסר על עבירה זו ואף על פי שהתביעה המליצה על לפחות (!) 4...

תגובות

פורסם לפני 3 years

בר רפאלי, הבדיחה על חשבונך

בר רפאלי, דוגמנית בינלאומית מצליחה, החליטה לקחת חלק במערכון "הומוריסטי" בו היא מציעה למכירה את גופה, ולמרבה במחיר מובטחת השתתפות פעילה בסרט הסקס, בו הכוכבת היא לא אחרת מאשר בר רפאלי עצמה. אחרי שהובהר כי מדובר בבדיחה, מישהו...

תגובות

פורסם לפני 6 years

איבגי ההצגה לא יכולה להימשך

רק אני והיא היינו בחדר, ויחד צפינו במהדורת החדשות, אני לא מכירה אותה והיא לא אותי, מכורח הנסיבות הלא רלוונטיות כרגע, יצא לנו לצפות יחד. ואז אלברט אילוז חברו הטוב של משה איבגי, גונן עליו ואמר כי אם כבר מישהו צריך להתלונן על...

תגובות

פורסם לפני 3 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה