הבלוג של O'Daddy

הבלוג של O'Daddy

אבא לשלושה, חובב ספינינג ויזם הייטק. לאחר קריירה ארוכה כעורך דין, יועץ אסטרטגי ומנהל בהייטק, הקים את O’Daddy - סטארטאפ שמעודד הורים לבלות יותר זמן איכות עם ילדיהם.

עדכונים:

פוסטים: 1

החל מספטמבר 2015

השנה הבנתי שהסמארטפון הוא אם כל הרע. למעשה, הסמארטפון שלכם אשם במרבית חטאיכם. זה לא אתם, זה הוא. הסמארטפון הוא מעוזו של השטן.

22/09/2015

הסמארטפון, מעוזו של השטן

כחילוני מאמין, יום כיפור הוא אחד החגים האהובים עלי. יום המוקדש לחשבון נפש, לסיכום, לזמן איכות עם המשפחה, לבקשת סליחה ומתן מחילה. יום שיש בו גם הרבה תפילה, שבשנה הבאה – אם רק יסלח לנו בורא עולם על חטאינו תודות לדיאטה מאומצת בת 25 שעות – יהיה טוב, ואולי אפילו טוב יותר.

השנה היתה לי התגלות. תשבו, זה יפתיע אתכם. השנה הבנתי שהסמארטפון הוא אם כל הרע. למעשה, הסמארטפון שלכם אשם במרבית חטאיכם. זה לא אתם, זה הוא. הסמארטפון הוא מעוזו של השטן. אם נותר בכם שמץ של שליטה עצמית בהינתן הדיבוק, עשו לעצמכם טובה ומייד – סובבו את המכשיר בתנועה מעגלית מעל ראשכם, הטיחו אותו ברצפה, רימסו אותו ברגליכם, ואז שירפו אותו, והשליכו את אפרו לים. כדאי לכם, תאמינו לי.

לא, הא? קשה? קיצוני מדי? אה, יש בו גם דברים טובים… שילמתם הרבה עבורו, נכון… הקשר שלנו לסמארטפון דומה למערכת יחסים זוגית חולנית. יש לנו תמיד סיבות למה לא לעשות את הצעד הנכון – ״אבל אני אוהב אותה״, ״היא עושה לי נעים״, ״זה ישתפר, אתם תראו!״. קשקוש. בסוף אנחנו מבינים שטוב שנפרדנו.

גם אם כשלנו בלסלק את הסמארטפון מחיינו, לפחות בואו ונחלוק יחדיו את החטאים שאנחנו מבצעים מדי יום במכשיר הרוע. מודעות לבעיה והכרה בה היא כבר מחצית הדרך אל הפתרון, לא? הרגישו חופשי לשתף ולהעשיר את הרשימה עם חטאים שפספסתי!

1. תאוות בצע

הסמארטפון הוא אחד החפצים הכי יקרים פר סנטימטר מעוקב. אנחנו כל הזמן רוצים  חדש, וחדש זה יקר. אם פעם טלפון קטנטן היה מושא שאיפותינו, היום אנחנו רוצים מסך גדול יותר,  וגדול זה גם יקר. הודעה של אפל וסמסונג על השקת דגם חדש מרעישה את עולמנו יותר מידיעה על תרופה שמרפאת סרטן, ומעוררת צורך עז לשדרג ומהר. אין דבר שדוחף אותנו יותר לרכישת סמארטפון חדש (כשהישן עוד עובד!) מאשר לראות אותו קורץ לנו בידיו של חבר. ״לרועי כבר יש, לי לא מגיע?״  באופן שאינו מקרי, רבים מהחטאים הקשורים בסמארטפון הם הפרה ישירה ובוטה של עשרת הדיברות – ״לא תחמוד״, שמעת?

2. התפוררות השכל ואובדן שיקול הדעת

פעם היו מקשיבים תלמידים חכמים למוריהם הקשישים בכבוד ובצמא, ומרבים בקריאה, בדיון ובלימוד. היום אין לנו אפילו סבלנות להרים טלפון לסבתא – שתצטרף לקבוצת הווטסאפ המשפחתית ותתעדכן, באמא שלה. גם הלימוד מתגמד לחיפוש בגוגל ושכחה גדולה לאחריו – בשביל מה לזכור, נחפש שוב. הדיבר הראשון קבע ״אָנֹכִי ה’ אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם״. חז״לנו התקשו לפרשן – מהי ההתנהגות המצופה מדיבר סתום שכזה? אחרי שנים אלפיים מתבהרת פתאום נחיצותו. אדוניי, אני לא זוכר אותך. אם אתה לא בווטסאפ שלי אתה לא קיים, ועם כל הכבוד, וייז גם יוציא אותי ממצרים ואפילו יעזור לי לעקוף את הפקקים בים סוף דרך תעלת סואץ החדשה של א-סיסי. ״לֹא תִשָּׂא אֶת-שֵׁם-ה’ אֱלֹהֶיךָ, לַשָּׁוְא״ – ממש אאוט אוף דייט, OMG.

3. עדות שקר והוצאת דיבה

צ׳ק אין באתרים אקזוטיים בפייסבוק. תמונות אינסטוש עם פילטר. איני הנהג. קבוצות ווטסאפ של הגן. לא אוסיף. אולי רק מילה נוכח מאורעות תשע״ה על שיימינג, שאולי גם אליו התכוון המשורר ב״לא תרצח״. הרצון לשלוח כבר את ההודעה המיידית לדרכה הוא כה חזק, שגם כשלא התכוונת אתה יוצא פוגע. אימייל שמתפרש לא נכון, הודעות שנראות קצרות בכדי לפגוע, הודעת ״אני בפגישה״ האוטומטית שאמינותה מוטלת אוטומטית בספק. אפילו תוספת של אימוג׳י חמוד עשויה להתפרש כהכרזת מלחמה. זו היתה שמש, כי את האור שבחיי, מה פתאום ״ערה״?! רציתי לשלוח כבשה, עשה לי תיקון אוטומטי לפרה, אולי תרגיעי?

4. ניאוף דיגיטלי

בעידן הסמארטפון אין צורך בפרטנר בשר ודם כדי לנאוף. אני לא מדבר על פורנו, כי… אני לא מבין בזה. הסמארטפון גורם לכולנו לנאוף בכל בני משפחתנו כל הזמן. ״תעזוב את הנייד כשאני מדברת אליך!״ ״אני עובד!״ אתה נובח על אשתך, ״כן, בפייסבוק, אני עובד מהנייד בפייסבוק – שיווק דיגיטלי, את יודעת, ככה מקדמים את העסק היום״. גם הילדים שלנו נואפים ומאנפפים. מינקות הם נואפים בנו, בהתחלה עם האייפד והסמארטפון שלנו, ומרגע שנותנים להם סמארטפון משל עצמם, הו הו, ״כבד את אביך ואת אמך״ בתחת שלהם. אולי תכבדו אותי במבט ישיר לעבר האישון? אולי תתנו לי את הכבוד להיות חבר שלכם בפייסבוק? ובכייאת רבאק, תשמרו על כבודי כשאתם מדביקים לי כינויים בקבוצות הווטסאפ של החברים שלכם. אחרי זה הם קוראים לי ככה בשער בית הספר! אה, שאני אכבד אתכם בכרטיס אשראי לרכוש אפליקציות? חפשו אותי בוייז.

5. ״זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ״

החטא הגדול ביותר שלנו עם הסמארטפון הוא בחילול זמן האיכות המשפחתי, בעיקר בשבתות אבל לא רק. גם בימי חול, אחרי הצהריים ובערבים, אנחנו מחללים את הזמן הקדוש הזה שאמור היה להיות מוקדש למשפחה ולמנוחה. הטלפון הנייד לא הופך ״שעה אבודה לשעת עבודה״ כמאמר איש מיתוג בשליחות השטן, הוא הופך שעה נהדרת לשעה נעדרת, שעה נפלאה לשעה של אי-קשב בהפרעה. מבלי דעת, אנחנו זורקים את ילדינו לזירת התגוששות של אדם קטן מול מכונה אכזרית. אנחנו נותנים לילדים שלנו להתחרות על תשומת הלב שלנו מול הסמארטפון. אמא, את מי את אוהבת יותר? אבא, מי מעניין אותך יותר? עוד לפני שהגיעו לגיל גיוס, אנו שולחים אוותם להילחם במלחמת התשה, שאת תוצאותיה עוד מוקדם מלהבין. הסמארטפון גורם לנו לפספס חוויות עם הילדים. הוא מרדד את תדירות ועומק השיח עם הילדים ל-140 תווים או פחות, כדי שנוכל להאריך בבזבוז הזמן על הפוסט הבא. הסמארטפון גורם לנו להעניק תשומת לב ספונטנית ומיותרת למכרים וזרים רחוקים, חשובים פחות ואהובים פחות מילדינו שלצידנו. למה? בגלל הכישוף, זה שמטיל עלינו צלצול הפעמון הממכר בדלת ביתו של השטן. טינג! הפסיכולוגים מאוחדים בדעתם לגבי ההשלכות המזיקות של ההפרעה הדיגיטלית שלנו על ילדינו. אבל גם הם, בואו נודה על האמת, חוזרים הביתה ודופקים את הילדים שלהם באותו אופן נורמטיבי.

* * * 

אין מחילה ללא תשובה. ביום הכיפורים עלינו להתנקות מחטאינו ומהרגלינו הרעים כדי לקדם את השנה החדשה במצפון שקט. כנראה שרובנו לא נערוך השנה טקס כפרות עם תרנגול מעל לראשינו (התקדמנו מעט) וגם לא נשמיד את הסמארטפון הכה-אהוב עלינו למען בריאותנו ועתידנו כיצורים תבוניים. אבל אם נקבל החלטה אחת קטנה ביום הכיפורים הזה – להניח את הסמארטפון כשאנחנו עם הילדים – כבר נצא טובים וטהורים יותר אל השנה החדשה הבאה עלינו לטובה. רגע מיוחד, חוויה חדשה, שיחה קולחת, מחשבה רעננה, חיוך קטן. לכו תדעו, יכול להיות שאפילו נמצא את עצמנו נהנים מזה.

חברים, הצום מתחיל עכשיו, אך לא מסתיים בצאת החג. מדובר במאמץ איתנים שדורש מעגל תמיכה רחב. לכן, השתמשו עתה בסמארטפון למטרה נעלה – הביאו גם את חבריכם אל מעגל הכאב של הגמילה. לא טוב היות האדם לבדו – גם להם מגיע לסבול. לייקו ושתפו. כן כן, עכשיו! הילדים יחכו עוד קצת. ואם במקרה אתם תופסים אותי בגינה הציבורית מנדנד ילדה ביד אחת וכותב מייל סורר ביד השניה, או מדבר אתכם פנים אל פנים, אבל רק בחצי עין, חצי פה או חצי מוח – אל תתביישו: העירו לי, הזכירו לי, עזרו לי לעזור לעצמי – להיות ברגע, להיות חבר, להיות אבא. כי בינינו, אין חשוב מזה. גמר חתימה טובה!

לייקו ושתפו!

עוד מהבלוג של O'Daddy

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה