הבלוג של איילת רון-להעיר את החיים

od

במאית, מחזאית,יוצרת ,מנחת סדנאות משחק, יוזמת ומנהלת אומנותית של סדנאות 'טראנס תאטרוני במדבר' .בוגרת ביה"ס לתיאטרון חזותי בירושלים, החלה את דרכה אומנותית כבמאית ויוצרת ההצגה "היידי בת זונה". (פסטיבל... +עוד

במאית, מחזאית,יוצרת ,מנחת סדנאות משחק, יוזמת ומנהלת אומנותית של סדנאות 'טראנס תאטרוני במדבר' .בוגרת ביה"ס לתיאטרון חזותי בירושלים, החלה את דרכה אומנותית כבמאית ויוצרת ההצגה "היידי בת זונה". (פסטיבל עכו,בית ציוני אמריקה). ניו יורק - לאחר מכן המשיכה לפתח את סגנון עבודתה הבימתית עם הארגון הבינלאומי לנשים יוצרות,I yell at' שאותו הקימה בניו יורק ובו שימשה מנהלת אומנותית. שם יצרה והופיעה בפסטיבלים בינלאומיים ובאוף ברודווי עם ההצגות 'מופע הג'ט לג", 'הוולס האחרון בפריז', 'זרות',ופרויקט A woman being סדנאות העבירה קורס משחק באוניברסיטת ניו-יורק. בארץ לימדה משחק בבית הספר לתיאטרון חזותי בירושלים , העבירה סדנאות משחק בחוג לתיאטרון באוניברסיטת ת"א. סדנאות בתאטרון חולון, באספקלריא במנשר לאמנות , ובבה"ס 'מנוע חיפוש'- כיום מלמדת באקדמיה לאומנויות המופע. הצגות נוספות-בישראל יצרה את ההצגה 'מופשטת ' מחזה מקורי פרי עיטה בשיתוף בוגרי בה"ס מנוע חיפוש. כתבה וביימה את ההצגה 'גוויותי ורבותי' - בתאטרון המעבדה ירושלים (מועמדת לפרס התאטרון הישראלי 2004) בפסטיבל "אשה" בחולון יצרה שני מיצגים. ואת המיצג 'אישה רב תכליתית' במסגרת ארועי 'היא' בתאטרון קרוב מסע בין כוכבות-מופע יחיד על דמויות נשים בעידן המודני עיבדה וביימה את 'מקימי' מאת נועה ירון-תיאטרון אספקלריא השתתפה ככותבת ושחקנית בטקסי יום הזכרון האלטרנטיבי בצוותא בניהולו של אבישי מתיה עוד בארץ הגישה בטלויזה בתחומי תרבות ניהול אומנותי- אירועי החוץ של פסטיבל אישה בתחילת דרכו. כתבה מאמרים אישיים על תאטרון במגזין-'תאטרון' 'כתב עת לתאטרון עכשווי' בעריכת פרופ' גד קינר ודר' חיים נגיד בימים אלה עובדת על הצגה חדשה פרי עיטה אתר-http://www.trancetheatre.co.il/

עדכונים:

פוסטים: 11

עוקבים: 1

החל מאוגוסט 2013

‘להעיר את החיים’ יומן מסע אישי שמג’נגל בין סיפורי פנטזיה אבסורד ותהיות קיומיות יומן חיים שנותן במה להשראה הגשמה ומימושים

18/08/2013

קפטן פיקארד היה הראשון שלי-

עכשיו כשעל המסכים רצה דמותו של פטריק סטיוארט-בסרט ‘לצוד פילים’

נזכרתי…..

בימים ההם ההם כשהגעתי לניו יורק,הייתי מתהלכת בה עם נפש פרובינציאלית כבדה,
מקווה שכל גיבורי הקולנוע הטלויזיה המוסיקה והתיאטרון יקומו לתחייה ברחובות העיר-שיותר משהיא עיר-היא כמו סרט עם תקציב אינסופי.
ואז באחד הימים ההם ההם נכנסתי ל’פבליק תיאטר’-אחד התיאטרונים החשובים בעיר
סיפרתי להם שאני במאית מישראל ואשמח לצפות באחת מהחזרות שמתקיימות שם,הם סרבו באופן אמריקאי אדיב,אמרו בחיוך ‘לא’ ואני אמרתי כן כן כן וכן,והם אמרו לא ולא,
לא אהבתי את ה’לא ולא’ שלהם,אז המשכתי לשבת בלובי של התיאטרון ,מתכננת את הבאות,
ואז נפתחה אחת הדלתות וקפטן פיקרד ההוא מ’מסע בין כוכבים’,עשה כניסה מלאת הדר והחל להתקדם כאחד האדם לעבר היציאה מהתיאטרון,
הגוף שלי הצטרף לפרובינציאליות של הנפש,ונכנס ל’מוד’ גמגום….
וכך מצאתי את עצמי מתגמגמתת לכיוונו,ואיכשהוא מצליחה להגיד באנגלית שוטפת ..’הי אני איילת רון במאית תיאטרון מישראל ואנחנו שם מעריצים גדולים שלך’ זה עבר בשלום-הוא חייך ולחץ את ידי ,וקינח בהצעה /הזמנה לבוא לצפות בחזרה שלו למחרת ,על המחזה הסערה של שקספיר רק אם כמובן זה מעניין אותי.
ו….למחרת הגיע… הסברתי בכניסה שהפעם פטריק סטיוארט הזמין אותי…אבל זה לא הפך את ה’לא’ שלהם ל’כן’,
חשבתי שהברירה היחידה שיש לי זה פשוט להמשיך להתקדם לעבר הדלת ההיא ,להיכל התיאטרון,וכך עשיתי משאירה מאחור את ההסגות שהלכו והתרחקו,הגעתי ופתחתי בעדינות ויראה את הדלת ,הצצתי וגיליתי שהכניסה היתה ממוקמת ליד השורות האחרונות של האולם כך שראיתי די מרחוק את ה’קפטן’ על הבמה עם הבמאי ג’ורג וולף חוזרים על הטקסט.החלטתי להתקרב
ומיד קמו אלי כל עוזרי הבמאי ועוזריהם,לעצור את המסתננת מישראל,
אבל……קפטן פיקארד האבירי ,שצפה בי,הפסיק את החזרה אמר כמה מילים לבמאי וירד מהבמה…. הולך לכיווני ליד הדלת שם התפתחה הדרמה המפוקפקת.
זה היה מפתיע מקסים ולא צפוי,ועד היום אין לי מושג למה היה לו כל כך חשוב לנהוג כך…אבל הוא הסביר לנפשות הפועלות שאני אורחת שלו,וחשוב לו שאהיה בחזרה,
הסערה שככה אחרי שתפסתי את אחד המושבים הקדמיים באולם-הגוף והנפש שלי מצאו את מקומם והכל חזר לסדרו.
היה מעניין לצפות בחזרה בנסיבות האלה,
פטריק סטיוארט היה הראשון שלי זה שביתק את נפשי הפרובינציאלית –

והעיר את חיי ברגע מסויים

אחריו באו וודי אלן, טים רובינס,סוזאן סרנדון ,שרה גסיקה פרקר ועוד ועוד,
מאז חייתי יצרתי ביימתי הצגות בניו יורק,לא מזמן הוא הגיע לארץ להצטלם לסרט של רשף לוי,אני מחכה שיקפוץ שוב לביקור הגיע תורי להזמין אותו לאחת החזרות של ההצגה הבאה שלי,
אף פעם לא שוכחים את הראשון.

עוד מהבלוג של איילת רון-להעיר את החיים

אני טכנופובית מוצהרת

אני טכנופובית מוצהרת- לקח לי שנים ,להתחבר טכנית ואף רגשית ,לעולם המחשב והאינטרנט,. בהמשך נדרשו ,המון שעות וימים, עד שאבין איך שולחים מיילים, איך פותחים קובצי וורד וכותבים מאמר,מחזה, טור,סיפור,סינופסיסים , ואיך מתחברים...

תגובות

פורסם לפני 4 years

אח של מדונה ויתר על החלומות שלו

שריר החלימה –האם זה שריר שאפשר לפתח? בהירות מחשבתית, איזו תחושה מופלאה. הדם זורם בקצב הנכון, המוח פתאום מייצר ,התרגשות בטעם מסטיק בזוקה, והגוף מונח כל כך נכון, בתוך מבוך היום יום. אחכ באות השאיפות, פתאום...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

אומרים לי שאני חיה בסרט

הוויה נשית 1-היום בו הייתי דוגמנית היו ימים כאלה, פעם פעם, שהיה לי מנוי,למועדון כושר מאוד יוקרתי, בניו יורק סיטי מין מועדון כזה, שאפשר היה לפגוש בו, את סיינפלד וחבריו,את מדונה...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה