קפטן פיקארד היה הראשון שלי

קפטן פיקארד היה הראשון שלי-

עכשיו כשעל המסכים רצה דמותו של פטריק סטיוארט-בסרט ‘לצוד פילים’

נזכרתי…..

בימים ההם ההם כשהגעתי לניו יורק,הייתי מתהלכת בה עם נפש פרובינציאלית כבדה,
מקווה שכל גיבורי הקולנוע הטלויזיה המוסיקה והתיאטרון יקומו לתחייה ברחובות העיר-שיותר משהיא עיר-היא כמו סרט עם תקציב אינסופי.
ואז באחד הימים ההם ההם נכנסתי ל’פבליק תיאטר’-אחד התיאטרונים החשובים בעיר
סיפרתי להם שאני במאית מישראל ואשמח לצפות באחת מהחזרות שמתקיימות שם,הם סרבו באופן אמריקאי אדיב,אמרו בחיוך ‘לא’ ואני אמרתי כן כן כן וכן,והם אמרו לא ולא,
לא אהבתי את ה’לא ולא’ שלהם,אז המשכתי לשבת בלובי של התיאטרון ,מתכננת את הבאות,
ואז נפתחה אחת הדלתות וקפטן פיקרד ההוא מ’מסע בין כוכבים’,עשה כניסה מלאת הדר והחל להתקדם כאחד האדם לעבר היציאה מהתיאטרון,
הגוף שלי הצטרף לפרובינציאליות של הנפש,ונכנס ל’מוד’ גמגום….
וכך מצאתי את עצמי מתגמגמתת לכיוונו,ואיכשהוא מצליחה להגיד באנגלית שוטפת ..’הי אני איילת רון במאית תיאטרון מישראל ואנחנו שם מעריצים גדולים שלך’ זה עבר בשלום-הוא חייך ולחץ את ידי ,וקינח בהצעה /הזמנה לבוא לצפות בחזרה שלו למחרת ,על המחזה הסערה של שקספיר רק אם כמובן זה מעניין אותי.
ו….למחרת הגיע… הסברתי בכניסה שהפעם פטריק סטיוארט הזמין אותי…אבל זה לא הפך את ה’לא’ שלהם ל’כן’,
חשבתי שהברירה היחידה שיש לי זה פשוט להמשיך להתקדם לעבר הדלת ההיא ,להיכל התיאטרון,וכך עשיתי משאירה מאחור את ההסגות שהלכו והתרחקו,הגעתי ופתחתי בעדינות ויראה את הדלת ,הצצתי וגיליתי שהכניסה היתה ממוקמת ליד השורות האחרונות של האולם כך שראיתי די מרחוק את ה’קפטן’ על הבמה עם הבמאי ג’ורג וולף חוזרים על הטקסט.החלטתי להתקרב
ומיד קמו אלי כל עוזרי הבמאי ועוזריהם,לעצור את המסתננת מישראל,
אבל……קפטן פיקארד האבירי ,שצפה בי,הפסיק את החזרה אמר כמה מילים לבמאי וירד מהבמה…. הולך לכיווני ליד הדלת שם התפתחה הדרמה המפוקפקת.
זה היה מפתיע מקסים ולא צפוי,ועד היום אין לי מושג למה היה לו כל כך חשוב לנהוג כך…אבל הוא הסביר לנפשות הפועלות שאני אורחת שלו,וחשוב לו שאהיה בחזרה,
הסערה שככה אחרי שתפסתי את אחד המושבים הקדמיים באולם-הגוף והנפש שלי מצאו את מקומם והכל חזר לסדרו.
היה מעניין לצפות בחזרה בנסיבות האלה,
פטריק סטיוארט היה הראשון שלי זה שביתק את נפשי הפרובינציאלית –

והעיר את חיי ברגע מסויים

אחריו באו וודי אלן, טים רובינס,סוזאן סרנדון ,שרה גסיקה פרקר ועוד ועוד,
מאז חייתי יצרתי ביימתי הצגות בניו יורק,לא מזמן הוא הגיע לארץ להצטלם לסרט של רשף לוי,אני מחכה שיקפוץ שוב לביקור הגיע תורי להזמין אותו לאחת החזרות של ההצגה הבאה שלי,
אף פעם לא שוכחים את הראשון.