נורית קצירי

הבלוג של נורית קצירי

עט קציר(י)

שמי נורית קצירי ואני חברת קבוץ בשער הגולן (מעל 50 שנה), אליו הגעתי במסגרת מחלקת נח"ל, ממושב בשרון. שם מצאתי את אהבת חיי והשאר... הסטוריה. אני אמא גאה לארבע בנות (אף אחת מהן לא נשארה בקבוץ). וסבתא גאה לשמונה נכדים ( לא... +עוד

שמי נורית קצירי ואני חברת קבוץ בשער הגולן (מעל 50 שנה), אליו הגעתי במסגרת מחלקת נח"ל, ממושב בשרון. שם מצאתי את אהבת חיי והשאר... הסטוריה. אני אמא גאה לארבע בנות (אף אחת מהן לא נשארה בקבוץ). וסבתא גאה לשמונה נכדים ( לא סופי...) מעל ל-20 שנה אני מנהלת את ענף התיירות בקבוץ. אני בטוחה שהבית ממנו באתי , כוון את חיי והטמיע בי את רוב הדברים שאני אוהבת: לגדל - משפחה וגינה, ללמוד, ליהנות מאמנות, קולנוע ומוזיקה, לעסוק במלאכת-יד, לארח, להדריך, לצלם, לכתוב ולקרוא, לטייל בארץ ובעולם ולהתפעם מיופיו וכוחו של הטבע . אני אוהבת לשתף וכמו שכבר ציינתי- לכתוב. אז למה בלוג? כי בא לי :) בבלוג תקבלו הצצה ל"מאחורי הקלעים" של עולם התיירות. לעולם הקבוץ. ולעולם שלי. וכמובן טיפים קטנים שהכנסתי ל"סל החיים" לאורך השנים. גילוי נאות- אין לי חוש הומור מפותח אך אני מאד אוהבת בדיחות, פארודיות ו.. צחוקים.

עדכונים:

פוסטים: 15

החל ממרץ 2015

  • נורית קצירי

    חופרת זכרונות על קיץ ראשון בעמק הירדן

    תצוגה מקדימה

    ביולי – אוגוסט כל שנה , קורות תופעות לא נעימות. יש עצבנות באוויר . האנשים קצרי רוח, חסרי סבלנות, חמומי מוח… “הפיוזים” שלהם נשרפים מהר ו”הפתילים” קצרים. אצלנו למשל, כל קיץ יש הרבה מאיימים, יש גם לא מעט ש”זורקים מפתחות” . כמובן שחלקם תופסים את המפתח עוד לפני שנחת על שולחנו של מרכז המשק, אבל מאיימים ...

    תגובות

    פורסם לפני 4 years
  • נורית קצירי

    מחט בערימה של בוץ

    תצוגה מקדימה

    בקבוץ שלנו יש הרבה ארכאולוגים חובבים או חובבי ארכאולוגיה. זה קשור למיקום הגיאוגרפי ולתגלית מרעישה שנתגלתה בשדותינו לפני כ-70 שנה. כ- 200 מטר משער הכניסה המזרחי לקבוץ, במרחק יריקה מהגבול הירדני ונחל הירמוך , נתגלה כפר ניאוליטי , בן כ-8,000 שנה, בו חיו ראשוני החקלאים בארצנו. פרופ’ שטקליס ז”ל ( בעלה של מרים ילן שטקליס ...

    תגובות

    פורסם לפני 4 years
  • נורית קצירי

    סבתא - עוד פעם! (פוסט אחרון לרגל חגיגות הספר)

    תצוגה מקדימה

    ההרגשה הזו, של יצור קטן, היושב עלי או צמוד אלי, מתרפק,  עם עיניים בורקות ופה פעור וכולו נתון בתוך תוכו של הסיפור. הנעימות הזו בידיעה שהיצור המתוק מחכה רק למוצא פי, תלוי בי לחלוטין, מכיוון שעדיין לא רכש את מיומנות הקריאה, והוא כל כך תאב לדעת מה יקרה….. המתיקות הזו, כשמגיעים לסוף הסיפור, ואז נהגה ...

    תגובות

    פורסם לפני 4 years
  • נורית קצירי

    פה טמון כל הסוכר שבעולם-10 ספרים מכוננים בחיי (פוסט מיוחד לכבוד "שבוע הספר")

    תצוגה מקדימה

    אני זוכרת את עצמי בת 9-10 לערך, הולכת ברגל לספרייה הציבורית, ברמתיים (היום הוד השרון) וחושבת בשקיקה על הספרים שאחליף הפעם. הספרניות שחיבבו אותי הסכימו לי לשאול בכל ביקור שני ספרים. בקרתי בספרייה לפחות פעמיים בשבוע. ברגע שיצאתי מהספרייה צעדתי לאיטי כשאני כבר עסוקה בקריאה ואם הספר לא היה עב כרס, הספקתי לסיים את רובו ...

    תגובות

    פורסם לפני 4 years
  • נורית קצירי

    היחפנית עם שקית הסיפורים (פוסט מיוחד לכבוד שבוע הספר)

    תצוגה מקדימה

    מעבר להיותה מעניינת, סקרנית, חמה ומלאת הפתעות, הייתה צ’יורה שלנו, מרים רות בשמה הרשמי, אישה גדולה מהחיים, תרתי משמע. משקפיים עם עדשות עבות הסתירו עיני תכלת שובבות, רעמת שיער עם תלתלים בלונדינים (שהפכו לתלתלי שיבה בהמשך), רווח בשיניים הקדמיות שהצמיח על הלשון מקדימה -בליטה קטנה ו…יד ימין עם 3 אצבעות בלבד( תוצאה של תאונת דרכים ...

    תגובות

    פורסם לפני 4 years
  • נורית קצירי

    הלחם של חיי

    תצוגה מקדימה

    לא מזמן התוודעתי לשיר קטן וקסום של רוני סומק. וכך כותב רוני בשירו : חיטה שדה חיטה מתנופף על ראש אישתי ועל ראש בתי. כמה בנאלי לתאר כך את הבלונד, ובכל זאת, שם צומח הלחם של חיי. ואכן, החיטה והלחם מלווים אותנו כל חיינו ונמצאים איתנו עוד מראשית האנושות. במוזיאון התרבות הירמוכית בשער הגולן , ...

    תגובות

    פורסם לפני 4 years
  • נורית קצירי

    קיבוץ על גלגלים

    תצוגה מקדימה

    שתי מיומנויות נרכשות נשארות איתנו למשך חיינו: שחייה ורכיבה על אופניים. גם אם שנים לא נשתמש בהן, הגוף זוכר וברגע שנזדקק להן -זה יפעל. המתווה הטופוגרפי של שער הגולן, אידיאלי לרכיבה. במשך שנים רבות ,כל אחד מגיל שנה עד 90, מדווש בקבוץ על אופניו. כל אימא מצפה בכיליון עיניים, לרגע בו ידע תינוקה לשבת, או ...

    תגובות

    פורסם לפני 4 years
  • נורית קצירי

    כפכפי אצבע בחורף

    תצוגה מקדימה

    ליבי, ליבי עם העם הנפאלי. ליבי, ליבי  גם עם משפחת אסרף, על בנם אסף ז”ל שקיפח את חייו באסון הנורא. עם למוד סבל הם הנפאלים. אסון בגודל כזה הוא ממש לא נתפס. חזרתי לאחור . לטראק שעשינו בנפאל הרחוקה ,לפני 15 שנה. כשאני מנסה לזקק את הזכרונות הכי משמעותיים שנותרו לי מנובמבר 2000, תקופת הטיול שלנו, ...

    תגובות

    פורסם לפני 4 years
  • נורית קצירי

    שפת הסימנים של הטבע

    תצוגה מקדימה

    אדם צובר במהלך חייו – זיכרונות, מראות, חוויות, טראומות, רגעי אושר וריגוש, טעמים וריחות. למעלה מ- 70 מחזורי עונות שנה צברתי ובמקביל , רכשתי גם את שפת הסימנים. אותם סימנים שעוזרים לי לזהות עפ”י מראה וריח, כל עונה ועונה , כל חג ומועד, מבלי שאזדקק לבדוק ביומן השנה. הסימנים חקוקים בתיבת הזיכרונות שלי, לעד. די ...

    תגובות

    פורסם לפני 4 years
  • נורית קצירי

    מי צריך את כל הגרמנים האלה? מה אתם מארחים אותם דווקא ביום השואה?

    תצוגה מקדימה

    יום השואה חלף ואני מרגישה צורך לשתף בחוויות שעברתי ביומיים האלה.  על רקע ששת הלפידים הבוערים שעל משטח חדר האוכל , חברת קבוץ שואלת: “מי צריך את כל הגרמנים האלה? מה אתם מארחים אותם דווקא ביום השואה?” ואיך אוכל להסביר לאותה חברה, שכל מפגש עם קבוצה גרמנית ( ויש לי כאלה, לפחות פעמיים בשבוע) הוא ...

    תגובות

    פורסם לפני 4 years

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה