הבלוג של נורית קצירי

עט קציר(י)

שמי נורית קצירי ואני חברת קבוץ בשער הגולן (מעל 50 שנה), אליו הגעתי במסגרת מחלקת נח"ל, ממושב בשרון. שם מצאתי את אהבת חיי והשאר... הסטוריה. אני אמא גאה לארבע בנות (אף אחת מהן לא נשארה בקבוץ). וסבתא גאה לשמונה נכדים ( לא... +עוד

שמי נורית קצירי ואני חברת קבוץ בשער הגולן (מעל 50 שנה), אליו הגעתי במסגרת מחלקת נח"ל, ממושב בשרון. שם מצאתי את אהבת חיי והשאר... הסטוריה. אני אמא גאה לארבע בנות (אף אחת מהן לא נשארה בקבוץ). וסבתא גאה לשמונה נכדים ( לא סופי...) מעל ל-20 שנה אני מנהלת את ענף התיירות בקבוץ. אני בטוחה שהבית ממנו באתי , כוון את חיי והטמיע בי את רוב הדברים שאני אוהבת: לגדל - משפחה וגינה, ללמוד, ליהנות מאמנות, קולנוע ומוזיקה, לעסוק במלאכת-יד, לארח, להדריך, לצלם, לכתוב ולקרוא, לטייל בארץ ובעולם ולהתפעם מיופיו וכוחו של הטבע . אני אוהבת לשתף וכמו שכבר ציינתי- לכתוב. אז למה בלוג? כי בא לי :) בבלוג תקבלו הצצה ל"מאחורי הקלעים" של עולם התיירות. לעולם הקבוץ. ולעולם שלי. וכמובן טיפים קטנים שהכנסתי ל"סל החיים" לאורך השנים. גילוי נאות- אין לי חוש הומור מפותח אך אני מאד אוהבת בדיחות, פארודיות ו.. צחוקים.

עדכונים:

פוסטים: 15

החל ממרץ 2015

ביולי – אוגוסט כל שנה , קורות תופעות לא נעימות. יש עצבנות באוויר .
האנשים קצרי רוח, חסרי סבלנות, חמומי מוח… “הפיוזים” שלהם נשרפים מהר ו”הפתילים” קצרים. אצלנו למשל, כל קיץ יש הרבה מאיימים, יש גם לא מעט ש”זורקים מפתחות” .
כמובן שחלקם תופסים את המפתח עוד לפני שנחת על שולחנו של מרכז המשק, אבל מאיימים וצועקים – “אם לא… אז אני לא……”
ומה הפלא? כשאפשר להכין בדקותיים “ביצת עין” על מכסה המנוע של הטרקטור, כשכל גרעיני התירס הצומח בשדותינו מתחילים להתפוצץ כמו פופ-קורן מחומם במיקרו, כשב-7.00 בבוקר מרגישים בחוץ כמו פיתה אפוייה על טאבון , מי יישאר שפוי?

כשאני רוכבת לי בבוקר קיץ שגרתי לעבודת יומי באירוח הכפרי, אני נשטפת ברגע של נוסטלגיה משולב בזיעה ניגרת. אני נזכרת…….. בימים שהייתי נחלאית בת 18, עם עוד צעירים שכמותי, צעירים ונאווים, חווים לראשונה קיץ אמיתי בעמק הירדן.
משום מה נדמה לי שאז, היה הרבה יותר חם מהיום. לא האמנתי שיכול להיות מקום כל כך חם.
בתור נחלאים חסרי כל נסיון בעבודה חקלאית, נתנו לנו – הבנות , לעשות “גיזום יבש” בפרדס. כך התחלנו את הקיץ. קבלנו מזמרות, הושיבו אותנו מתחת לעצי אשכולית והיינו אמורים, בחום של 45 מעלות, לגזום את הקוצים הבולטים מגזע העץ. נו באמת….
כל מה שחשבנו עליו אז היה איך לעבוד מה שפחות, ואיך להגיע למקור מים קרוב כדי להצטנן.
מכיוון שהיינו צעירות ומושכות (מה שנקרא בצבא: “בשר טרי” ) הגיעו אלינו בבקרים, גברברי הקיבוץ וגילו לנו את הסוד – קרוב לפרדס הייתה תעלת מי השקייה שהובילה מים להשקיית המטעים.
שיטת ההשקיה דאז הייתה בהצפה- פותחים מחסום עץ בתעלה, מול שורת העצים. המים זורמים בערוגות ,ללא הגבלה, עד שהם מגיעים לקצה. אז חוסמים שוב את הפתח במחסום ופותחים את המחסום מול הערוגה הבאה.
בלי שום עכבות, הורדנו את בגדי הב’ הצבאיים שלנו ונכנסנו לתעלה עם בגדינו התחתונים בלבד. לא יתואר – איזה עונג ואיזו הקלה הייתה לנו מהחום הכבד. אני חייבת לציין שהקיבוצניקים הצעירים, כבדו אותנו והתבוננו בנו ממרחק סביר…
כמה מפליא שדווקא בעונה הלוהטת, בחום יולי אוגוסט, מגיעים אלינו בהמוניהם ארכאולוגים חופרים מכל העולם. כל שנה אותה שאלה :” למה לחפור דווקא בחודשים הכי חמים?” והם עונים את תשובתם הקבועה “כי זהו הזמן בו יש חופש מלימודים”.
כדי “להישאר בחיים” הם מתחילים עוד לפני זריחת החמה וב-12.30 כבר אוכלים בחדר האוכל ארוחת צהריים. כל יום אני צופה בהם בהשתאות ובהערצה. צעירים שהגיעו מארצות הקור ועבורם הקיץ שלנו הוא כמו להגיע לגיהינום. הם חוזרים מאובקים, מזיעים ,אולם חדורי מוטיבציה ואושר.
משלחת תל בית ירח תסיים את חודש החפירות באמצע יולי ויום אחרי עזיבתה, תגיע אלינו משלחת סוסיתא, בראשות ד”ר מיכאל אייזנברג מאונ’ חיפה, גם הם לחודש מלא.
פרופ’ רפי גרינברג מאונ’ ת”א, אמר בדברי הפתיחה שלו למפגש המרתק שנערך השבוע בחדר האוכל, על חדשות מן הכרך – ” לא באנו עכשיו כי אנחנו נהנים מהחום הכבד, באנו כי אנחנו חוקרים המחפשים תשובות לשאלות חשובות שילמדו אותנו לא רק על העבר אלא גם על העתיד”
שיהיה לכולכם , החופרים -בהצלחה רבה.

7000411      7000725      20150313_204305-001

עוד מהבלוג של נורית קצירי

תצוגה מקדימה

ה-4 לאוקטובר , חסידות אומות העולם ומשה בתיבה

במשך כל שנות עבודתי כגננת, ידעתי בדיוק מה ארצה לספר לילדים ביום השואה. עשיתי זאת היטב – בעיקר כשגיבורת הסיפור - שפרה ,הייתה אחת האמהות של ילדי הגן. בגן הראשון ,היה זה בנה אלון ובגן השני, הייתה זו בתה זהובית . צמידות יום...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

היחפנית עם שקית הסיפורים (פוסט מיוחד לכבוד שבוע הספר)

מעבר להיותה מעניינת, סקרנית, חמה ומלאת הפתעות, הייתה צ'יורה שלנו, מרים רות בשמה הרשמי, אישה גדולה מהחיים, תרתי משמע. משקפיים עם עדשות עבות הסתירו עיני תכלת שובבות,...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

סבתא - עוד פעם! (פוסט אחרון לרגל חגיגות הספר)

ההרגשה הזו, של יצור קטן, היושב עלי או צמוד אלי, מתרפק,  עם עיניים בורקות ופה פעור וכולו נתון בתוך תוכו של הסיפור. הנעימות הזו בידיעה שהיצור המתוק מחכה רק למוצא פי, תלוי בי לחלוטין, מכיוון שעדיין לא רכש את מיומנות הקריאה,...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה