הבלוג של נורית קצירי

עט קציר(י)

שמי נורית קצירי ואני חברת קבוץ בשער הגולן (מעל 50 שנה), אליו הגעתי במסגרת מחלקת נח"ל, ממושב בשרון. שם מצאתי את אהבת חיי והשאר... הסטוריה. אני אמא גאה לארבע בנות (אף אחת מהן לא נשארה בקבוץ). וסבתא גאה לשמונה נכדים ( לא... +עוד

שמי נורית קצירי ואני חברת קבוץ בשער הגולן (מעל 50 שנה), אליו הגעתי במסגרת מחלקת נח"ל, ממושב בשרון. שם מצאתי את אהבת חיי והשאר... הסטוריה. אני אמא גאה לארבע בנות (אף אחת מהן לא נשארה בקבוץ). וסבתא גאה לשמונה נכדים ( לא סופי...) מעל ל-20 שנה אני מנהלת את ענף התיירות בקבוץ. אני בטוחה שהבית ממנו באתי , כוון את חיי והטמיע בי את רוב הדברים שאני אוהבת: לגדל - משפחה וגינה, ללמוד, ליהנות מאמנות, קולנוע ומוזיקה, לעסוק במלאכת-יד, לארח, להדריך, לצלם, לכתוב ולקרוא, לטייל בארץ ובעולם ולהתפעם מיופיו וכוחו של הטבע . אני אוהבת לשתף וכמו שכבר ציינתי- לכתוב. אז למה בלוג? כי בא לי :) בבלוג תקבלו הצצה ל"מאחורי הקלעים" של עולם התיירות. לעולם הקבוץ. ולעולם שלי. וכמובן טיפים קטנים שהכנסתי ל"סל החיים" לאורך השנים. גילוי נאות- אין לי חוש הומור מפותח אך אני מאד אוהבת בדיחות, פארודיות ו.. צחוקים.

עדכונים:

פוסטים: 15

החל ממרץ 2015

    ארכיון למאי, 2015

  • נורית קצירי

    הלחם של חיי

    תצוגה מקדימה

    לא מזמן התוודעתי לשיר קטן וקסום של רוני סומק. וכך כותב רוני בשירו : חיטה שדה חיטה מתנופף על ראש אישתי ועל ראש בתי. כמה בנאלי לתאר כך את הבלונד, ובכל זאת, שם צומח הלחם של חיי. ואכן, החיטה והלחם מלווים אותנו כל חיינו ונמצאים איתנו עוד מראשית האנושות. במוזיאון התרבות הירמוכית בשער הגולן , ...

    תגובות

    פורסם לפני 4 years
  • נורית קצירי

    קיבוץ על גלגלים

    תצוגה מקדימה

    שתי מיומנויות נרכשות נשארות איתנו למשך חיינו: שחייה ורכיבה על אופניים. גם אם שנים לא נשתמש בהן, הגוף זוכר וברגע שנזדקק להן -זה יפעל. המתווה הטופוגרפי של שער הגולן, אידיאלי לרכיבה. במשך שנים רבות ,כל אחד מגיל שנה עד 90, מדווש בקבוץ על אופניו. כל אימא מצפה בכיליון עיניים, לרגע בו ידע תינוקה לשבת, או ...

    תגובות

    פורסם לפני 4 years
  • נורית קצירי

    כפכפי אצבע בחורף

    תצוגה מקדימה

    ליבי, ליבי עם העם הנפאלי. ליבי, ליבי  גם עם משפחת אסרף, על בנם אסף ז”ל שקיפח את חייו באסון הנורא. עם למוד סבל הם הנפאלים. אסון בגודל כזה הוא ממש לא נתפס. חזרתי לאחור . לטראק שעשינו בנפאל הרחוקה ,לפני 15 שנה. כשאני מנסה לזקק את הזכרונות הכי משמעותיים שנותרו לי מנובמבר 2000, תקופת הטיול שלנו, ...

    תגובות

    פורסם לפני 4 years

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה