הבלוג של נוהר

פעמון הזכוכית

עדכונים:

פוסטים: 7

החל מאוקטובר 2012

פרידה, כאב, שברון.

במהלך תקופה ארוכה, מצאתי עצמי כל כך מזוהה עם הכאב של הצד השני, עד שלא הייתה בי שום יכולת לראות שזה הכאב שלי. הבנתי את זה אחרי הרבה שעות שלי עם עצמי, משהו שאין אני יוצרת עבורי בזמנים רגילים. זאת אני שכואבת, כואבת על כך שהייתי בטוחה שאני נלחמת על אהבה, היום הבנתי שבנוסף נלחמתי על מנת להוכיח לעצמי שוב – שאינני באמת ראויה לה.

ג’נין רות’ כותבת כך – “כילדים אנו מבלים את חיינו בכמיהה לדבר הנמנע מאיתנו – אהבה. מאחר ומעולם לא זכינו בה, אנו עדיין  מאמינים כי היא אסורה. אנו נוהגים כאילו היינו ילדים אלה, מתחבלים, ממתינים, משפילים עצמנו למען האהבה. איננו נמשכים לאנשים, המגלים כלפינו רכות, אלא לקשרים, החוזרים על פצעי העבר.”

הכאב הוא להיות עם תחושות שאני מזוהה איתן לחלוטין. עלה בי צער גדול על עצמי. אחרי מסעות אין סופיים שעברתי – פנימיים וחיצוניים, עדיין אין אני במערכת יחסים יציבה ותומכת עם עצמי. עמוק עמוק בפנים, שוכנת אותה ילדה. ילדה המרגישה דחוייה ולא בטוחה בעולם.

במקרה יצא לי לפגוש אתמול אישה מיוחדת במינה. מצחיק לפעמים איך אנשים זרים לחלוטין גורמים לך להפתח באופן כל כך מוחלט. היא גרמה לי להבין שהעיסוק המוחלט שלי בצד השני משרת אותי. היא גרמה לי להבין שבמקום לראות אותו עלי להישיר מבט ישר לתוכי – לראות שיש שם ילדה שהתעלמתי ממנה בנחישות. ילדה שזועקת – “אינני ראויה” ובוגרת שצועקת לה בחזרה – “הכאב שלך גדול מידי, אז אני הולכת בינתיים להציל ילדים כואבים אחרים”.

התחושות מתחלפות במהירות, ברגעים הללו שהן לופתות אותי בחוזקה – אני מאמינה להן. קופצת בין מקום בוגר לילדי עשר פעמים בשעה. אז מתוך הכאב הבלתי נסבל הזה, אני בוחרת לתת לעצמי זמן. להאמין שאצליח לצאת מזה, יותר רכה, אוהבת ומכילה את עצמי. כי בסופו של יום, אינני רוצה להמשיך לשחזר מערכות יחסים מקדמת דנא. אינני רוצה להמשיך להרגיש באופן בסיסי שאני לא מספיק.

הבנתי כי ניסיתי להרגיע את הסימפטום. בכל הנטישות הקטנות, נרגעתי כשהוא חזר. שמתי מליון פלסטרים על פצע שהמשיך לדמם. עכשיו כשהוא הלך לבלי שוב, לא נותרו לי פלסטרים. מה ששם לי מראה ענקית מול הפרצוף. התחושות הקשות היו שם לפניו ועכשיו אין דבר החוצץ ביני לבינן. הגיע הזמן להתאבל באמת על עצמי, או יותר נכון – על הילדה שהייתי.

אני יוצאת לדרך חדשה ומרשה לעצמי להרגיש הכל -  בלי לברוח לרגשות של אנשים אחרים. ויש לי תחושה שכשאצלח את זה, אדע תמיד שיש לי אותי – וזה יותר ממספיק, זה בעצם הכל.

עוד מהבלוג של נוהר

סבתא ומשמעות החיים

סבתא יקרה שלי. אישה נדירה, טובה ומופלאה. הנה הגיע היום ממנו חששתי תמיד. היום בו לא תהיי פה בגופך הפיזי, היום בו לא אזכה לראות את עינייך הכחולות מחייכות אלי כשאת רואה אותי מתקרבת, היום בו לא אזכה שוב להחזיק את כף ידך החמה...

תגובות

פורסם לפני 7 years

תסמונת העלמה במצוקה

הילדות הייתה עבורי תקופה איומה של 16 שנים בהן כל יום רק רציתי להעלם. העולם היה מקום לא בטוח וילדים יכולים להיות אכזריים להפליא. במבט לאחור הדרך בה יצאתי משם הטביעה בי אמונה על פיה התנהלתי 13 שנים קדימה. הייתי ילדה ונערה מאוד...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

על אשמה, בושה והתמכרות

שנה שעברה, באחד הקורסים האחרונים של הלימודים שלי, נתנו לנו לקרוא ספר שנקרא - "אכילה כפייתית כפיצוי לאהבה". אני הייתי אז בתקופה לא פשוטה. אחרי חמש שנים ברידמן, המחשבה על סיום העלתה בי בעתה. עכשיו מתחילים החיים האמתיים ועלי...

תגובות

פורסם לפני 7 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה