הבלוג של נגה פסו

בגוף אני מבינה

כתבת- עיתונאית- תסריטאית-סופרת. מחברת הספרים: "קדחת הנדודים" (בהוצאת אופיר), "שירים לאמא" (בהוצאת החממה הספרותית,סטימצקי), וספרי השירה "דם ופואטיקה (בהצואה עצמית). בוגרת לימודי תסריטאות ב"בית הספר... +עוד

כתבת- עיתונאית- תסריטאית-סופרת. מחברת הספרים: "קדחת הנדודים" (בהוצאת אופיר), "שירים לאמא" (בהוצאת החממה הספרותית,סטימצקי), וספרי השירה "דם ופואטיקה (בהצואה עצמית). בוגרת לימודי תסריטאות ב"בית הספר לתסריטאות"-עידית שחורי. כתבת פרילאנסרית במוסף "זמנים מודרניים" בעיתון "ידיעות אחרונות", ובמדור "דעות", "הארץ". כתבת תוכן באתר "mako" ו “nrg” – כתבת בענייני צבא ("פז"ם"), יחסים, ניו אייג', דעות, תרבות. כתבת בynet דעות ומעורבות, nrg ניו אייג' וnrg ירוק, ועוד. כתבת תוכן לאתרי מטיילים: "טוקטוק", "גרינגו",ו "בישאנטי". כותבת גם בתחום התיירות ואירועים לאתרים: "תלאביבסיטי", "ירושליםסיטי" ו "חיפהסיטי". כתבת פרילנסרית-כתבת תוכן בתחום הניו אייג', לאתרים: "מהות החיים", "נמסטה", ו "נומינד". כתבת ב"מגפון" לענייני תרבות, יחסים, מעורבות, סביבה, ספרות, בריאות וחדשות. מוקסמת ואוהבת לגלות, כל פעם מחדש, כמה החיים נהדרים ודינאמים. משתדלת להשתנות איתם.

עדכונים:

פוסטים: 19

החל מיוני 2010

נהוג להתרפק על העבר ולחשוב שפעם היה יותר רומנטי, יותר חוויתי, יותר ייחודי.. יכול להיות, אבל יכול להיות שזה סתם נדמה לנו.

13/02/2014

המפגש בין סבתי לסבי היה הרומנטי ביותר ששמעתי:
הוא היה באצ”ל, בדרכו למבצע סודי, עם רימון בכיס, (דמיינו איש צעיר חדור מטרה, הולך בנחישות ברחוב ומשחזר בראשו את כל הפרטים שנקבעו למבצע). והיא בשמלה מתנפנפת, יפה כזאתי של פעם, תלתה כביסה בחצר, (דמיינו נערה צעירה תולה בגדים לבנים שעפים ברוח, ובין לבין היא תולה גם מבטים ברחוב ובהולכים ושבים, תוהה מה טומן לה העתיד).
הכול קרה בדיוק בזמן הנכון וברגע הנכון:
המחסום של הבריטים, (אם היו מוצאים את הרימון בכיס של סבא, לא הייתי כאן היום לספר לכם על אותו מפגש גורלי), סבתא שהציצה לראות על מה המהומה, סבא שעבר בדיוק ברחוב הצידי הזה, המבצע של האצ”ל, שבמקרה גם סבא השתתף בו, הרימון שהיה בדיוק אז כבר בכיס של סבא…
סבא ידע שאם יתפסו אותו עם הרימון יוציאו אותו להורג, כשראה את סבתא מציצה מבעד הסורגים של השער, בלהט הרגע, להט הדברים והתשוקה לחיים, לבנות ולהיבנות שנדמה כי היו יותר חזקים אז באותן השנים, סבא טחב את הרימון לחזיה של סבתא.
הבריטים עשו חיפוש עליו, אבל ברוב ג’נטלמניותם לא חיפשו על סבתא. וכך סבתא מלכה שלי האצילית, הצילה את סבא ממוות ודאי, הם נישאו וחיו באושר ועושר, וגידלו משפחה למופת.
מלא קסם, לא כן?!
רומנטי – בהחלט! חוויתי ששווה לספר לנכדים – ועוד איזה! ייחודי – מאוד!

תמונת אילוסטרציה: photos to go.

איור: נעה מור, מתוך הספר "שירים לאמא".

איור: נעה מור, מתוך הספר "שירים לאמא".


ובכן, אם להוציא את האמת מהסליק, הדברים לא היו יפים ורומנטיים כמו שזה נשמע.. בהמשך סבא שלי ניהל חי משפחה כפולים, עם אישה אחרת שהיא לא סבתא שלי, ועם ילדים אחרים שאף לא אחד מהם הוא אבא שלי. ובנוסף, בסיפור ההיכרות המופלא של השניים, בראייה שניה אפשר לגלות שאחרי הכול – סבא דחף את ידו לחזיה של סבא מבלי לחשוב פעמיים. ואם נחשוב אנחנו פעמיים, ניזכר שסבתא הייתה נערה צעירה שהוא לא הכיר, ובימינו אנו, הטרופים בטרוף השונה שלהם, מעשה כזה היה בגדר הטרדה מינית, וסבתא לא הייתה חושבת פעמיים כשהייתה מחזירה לו סתירה מצלצלת בתמורה, והדבר הכי קרוב לאירוסים היה הרס התדמית ורצח האישיות של סבא שהיו באים מיד לאחר היכרויות זו.

כן כן הזמנים השתנו, ואני לא מדברת על זה שכבר יש את צה”ל. היום יש הרבה יותר מודעות להטרדה מינית, שאולי אחד התוצרי לוואי שלה היא שהיא הופכת גברים להרבה פחות גבריים ואקטיבים בעיקר בהכרויות ומפגשים, ויש גם פלאפונים, מחשבים, רשתות חברתיות, צ’אטים, ועוד רעות חולות חברתיות – שאמורות לסייע לנו לשמור על הקשר ובמקום הן הופכות אותנו לאנשים בתוך מסך, נטולי חיים או חברה. עם זאת, הפחד שנאלץ לספר לנכדים ש”נפגשנו באינטרנט”, (אינטרנט משמשת במקרה הזה כמילה כוללת ונעימה יותר מהמילה: “אתר היכרויות” או “אפליקציה”.
תחשבו על זה, שימו זה לצד זה את צמד המילים: “נפגשו באפליקציה”, ו “נפגשו כשהצלחתי את חיו במחסום של הבריטים”, ותגלו מה רבה רמת העליבות של הדור שלנו). אופציה אחרת של אלו מה”נפגשנו באינטרנט” היא להמציא סיפור ולדבוק בגרסאות זהות לסיפור שלהם, וזו אופציה שעלולה להיכחד עם השנים כמו גם הזיכרון שלהם. (למרות שההורים שלי היו מתווכחים בכל הזדמנות שניתנה להם מי התחיל עם מי, והם צעירים ויפים. אולי בדברים כאלה הזיכרון הופך סלקטיבי).

הכרויות בימינו, סרטון אנימציה רומנטי מהאגדות -

http://www.betcheslovethis.com/article/video-tinderella1#VExEMWPGkHsRb6PD.01

סינדרלה של המאה ה20. תמונה: youtube

הכרויות בימינו, סטנד אפ מהסרטים - 

http://www.youtube.com/watch?v=uCUb0qZy2SE

בעיות תקשורת נפוצות בקרב רווקים.
(מתוך סטאנד אפ-לינק למעלה. תמונה: youtube)

הפחד מלהיות “עוד זוג שנפגש באינטרנט” לא פוסח על אף אחת מחברותיי, למרות שהפך להיות יותר ויותר נפוץ.
וגם אני, עם עבר משפחתי מפואר שכזה, לא יכולתי שלא להתבאס על הרעיון “למצוא באינטרנט”.
למזלי תמיד שפר מזלי בהיכרויות מקריות רומנטיות, חווייתיות וייחודיות.
(טוב נו, לא כמו סיפור ההיכרות של סבא שלי וסבתא שלי, אבל אין לי תלונות;)
פעם אחת התאהבתי בחניונר כשחזרתי מדוכדכת מכך שהפקידה בדואר אמרה שברכות השנה טובה שהכנתי לא יספיקו להגיע ליעדן לפני ראש השנה, אז החלטתי לתת לו ברכה אחת מהן.
פעם אחרת התאהבתי בבחור שפגשתי באשרם במדבר הקסום שבערבה, כשנה וחצי טיילנו ונהננו כשנדדנו בארץ ובחו”ל ושמרנו על כלבים וחתולים בתמורה למגורים.
הפעם התאהבתי במי שאייר לי את הספר שהוצאתי לאור.
המשדך במקרה זה היה הכלב שלי שהתפרץ לגינה של השכנים החדשים כדי לפצח את אגוזי הפקאן שהתחבאו בין עלי השלכת.
לא מספיק שפיצקי (הכלב) התפרץ לגינה, בגינה ישבו השכנים והביטו בי ובניסיונותי הנואשים לקחת אותו משם. מרוב מבוכה ובלי שום קשר לכלום שאלתי אותם אם הם מכירים מישהו שמאייר.
למרות שידעתי שאוכל לבקש את עזרתן של המאיירות שאיירו לי את ספריי הקודמים, התקשרתי אליו.. השאר חלקו היסטוריה, והרוב, כמו כל דבר בחיים, עוד לא ידוע. גם כמו החיים, לפמים מרגיש כמו חלום.

הספר שהפגיש ביננו. (איור: יובל חרמון).

אז אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי, שהיו אלה ימים טובים..
אבל אולי בכל זאת, אם תרצו אין זו אגדה, ותמצאו את הרומנטיקה, כי כן, יש עדין מפגש רומנטים, חוויתיים וייחודים, ולא, הרומנטיקה לא מתה.

עוד מהבלוג של נגה פסו

תצוגה מקדימה

ערה?

זה מכבר המלחמה על להיות ערה במציאות ולא במציאות המדומה הפכה מלחמה יומיומית עבורי. מצד אחד החברה הוירטואלית שלי הפכה להיות הרבה יותר תוססת ומעניינת מהחברה שלי במציאות, אנחנו כבר לא נפגשים אלא בצ'אט, אנחנו כבר לא יוצאים...

טיפול פנים יפני או איך הפכתי לקיסרית.

"קורס טיפול פנים יפני" נגה פסו. האהבה והגעגועים ליפן ולתרבות היפנית הם שהביאו אותי ל "קורס טיפול פנים יפני" במכללת תהילה. כשאני נזכרת בפניהן של יפנים שפגשתי, כולם נראו 20 שנה צעירים מגילם האמיתי. הפנים הצעירות, החלקות...

תצוגה מקדימה

GOODBYE FACEBOOK

(followed by English) אני זוכרת שפעם חשבתי בעצמי, יכולתי לחשוב בעצמי, לא הנחו אותי תמונות, דברים שאחרים כתבו, הערות שנכתבו על דברים שאחרים כתבו.. לא התווכחתי עם אנשים שאני לא מכירה...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה