הבלוג של נגה קובץ' - נשים מעל 50

נגה קובץ'

בלוג זה מוקדש לכל הנשים שחצו את ה- 50 ונמצאות במקום טוב באמצע החיים, שחולמות וחושקות לחיות את החיים במלואם, מבלי להתפשר ולוותר, הן פועלות, יוזמות וזזות, הן בתנועה מתמדת ובעשייה, והן עפות על החיים.

עדכונים:

פוסטים: 42

החל מאוקטובר 2010

 

3

גדלנו יחד באותה שכונה, גן, כיתה א’ ב’ ג’ ,פתאום היא נעלמה לשליחות עם הוריה לארץ רחוקה, זכרתי שהייתה רקדנית בלט ואח”כ הפכה לבלרינה הופיעה על במות מכובדות בערים ובארצות שונות במשך שנים רבות, נפגשנו שוב כבוגרות באותה שכונה ירוקה ושקטה כשבנותינו הבכורות למדו באותה כיתה, נפגשנו, נפרדנו, נפגשנו, נפרדנו.. ואז…. משהו קרה … היא חזרה אל חיי וספרה לי את סיפור חייה, והאמת להודות שנשארתי המומה, באמת לא הצלחתי להבין איך היא נסקה ועופפה בפירואטים מטורפים, כשגבה נמצא בסכנת כלייה.

אני הסתקרנתי, ובאחד ממפגשינו האחרונים סיפור חייה נחשף בפניי לראשונה.. איריס להד בת 55 נשואה אמא ל- 4 ילדים בוגרים ומתגוררת במודיעין מזה 25 שנה.

היא מגיעה אל ביתי בבוקרו של יום, הדורה טמירה לבושה בשמלה מחמיאה נראית צעירה מכפי גילה, מתיישבת מולי בכורסא הרכה ומתחילה לגולל בפניי את סיפורה “הכל התחיל בכיתה י’ הייתי בת 15, התחלתי ללמוד בתיכון ופתאום ללא הודעה מוקדמת התחיל לכאוב לי הגב,  זה קרה שנה אחרי שחזרתי מארה”ב של למדתי בבית ספר לבלט ידוע ומפורסם בעולם בשם Washington Acadamy Ballett, ביה”ס יוקרתי לבלט, הבלט היה כל חיי והשקעתי בזה את כל כולי,  גם כשחזרתי ארצה המשכתי להתאמן יום יום אחה”צ והחלום שלי להיות רקדנית היה מאד ברור לכל מי שהיה מסביבי, זו הייתה שאיפת חיי. לרקדני בלט וגם לי תמיד היו כאבי רגליים, אכל אף פעם לא כאבי גב, וכשהכאב  התחיל להחמיר, ניחמתי את עצמי, שזה בטח יעבור אבל בדיוק ההיפך קרה, הכאב החמיר והעצים, שכבתי במיטה עם כאבי תופת ולא יכולתי לזוז, הייתי משותקת והכאבים היו בלתי נסבלים.

“בימים שחולפים מלעיטים אותי בכדורי הרגעה, שרויה במצב שבין עירות להזיה, אני מתחילה להתנועע  בתוך הכאב הנורא, הרופאה  האורטופדית מבשרת לי שיש לי עקמת קלה בגב,  סקוליאוזיס במונחים הרפואיים שלה, ולשאלתי התמימה “איך קיבלתי אותה והאם אסבול מכאבי גב לכל החיים ואהיה מוגבלת על כסא גלגלים? היא עונה ללא שום רגישות שזו מחלה של מבוגרים ואין לי שום סיכוי להתרפא ממנה, זה לכל החיים… !!!! אני בתמימותי הילדית זועקת לעומתה אבל אני רוצה להיות רקדנית, ותשובתה מוטחת בנחרצות ללא טיפת רחמים “את לא תוכלי בחיים שלך לעשות פעילות גופנית, לא עם גב כמו שלך, תוציאי לך מהראש להיות רקדנית”. באותו רגע חשך עליי עולמי רציתי למות, לא יכולתי לדמיין שאעבור את התופת הפיזי אבל בעיקר את החלום שהתנפץ לרסיסים ברגע אחד, לא היתה לי כבר סיבה לחיות!!!

“בלילה הזה תכננתי את התאבדותי, הייתי רצינית ומאד נחושה, ובשעות של אותו לילה ועד הבוקר עשיתי חשבון נפש וסיכמתי את חיי, ואז הבנתי ש-15 שנים לחיות הם כקליפת השום, ומה יגידו עלי מעל קברי, שלא הספקתי לממש כלום?” עיניה מתלחלחות, כשהיא מזדקפת בכורסא, מיטיבה את שמלתה משכלת את רגליה כנערה גמישה, ומותחת את גבה, מעולם לא סיפרתי את הסיפור הזה לאף אחד, היא מישירה אליי את מבטה, משהו משתנה בשפת הגוף שלה, היא מכחכחת בגרונה וממשיכה, “אז זהו שלא התאבדתי בסוף, למחרת בבוקר החלטתי לאני הולכת לעשות 3 דברים:1. שאני ממשיכה לחיות 2. שאני אהיה רקדנית 3. שאני ארפא את הגב שלי.”

מאיפה הביטחון הזה אני משתאה לעומתה, “כן 3 ההחלטות שלקחתי היו לכאורה בלתי אפשריות, ידעתי שאצטרך למצוא את הפתרונות והתשובות לבד כי כל מה ומי שהיה סביבי לא נתן לי מענה, ידעתי שכל האחריות מוטלת עליי”,רגע אני עוצרת את שטף דיבורה, אני חייבת להזכיר לך שהיית רק ילדה בת 15, לא אשה בת 45, היא צוחקת לעומתי והמתח העצור בגופה, משתחרר קמעה.

“בהדרגה חזרתי לשגרה, הכנתי לעצמי סדרת תרגילים והתחלתי להרגיש יותר נוח, החלטתי לחזור לרקוד בסטודיו, שם נתנו לי הקלות וחופש פעולה לעשות מה שאני רוצה, הדבר שהכי הפתיע אותי זה שבשיעור בלט עצמו, הגב לא כאב בכלל, אבל ברגע שיצאתי החוצה וחיכיתי לאוטובוס, הגב מיד התחיל לכאוב. גם לאחר 20 שנה, כשהלכתי לישון הייתי צריכה לשכב כמו קרש ישר על הגב מבלי להזיז את הראש, אחרת לא הייתי מסוגלת לקום מהמיטה בבוקר, יצרתי לעצמי סדרת תרגילים שעזרו לי מאד לשחרר את הגב ממצבי כאב חזקים, מאוחר יותר בחיים כשלמדתי יוגה, הבנתי שזה היה מאד דומה לתרגול יוגה המשלב מודעות לתנועת הגוף בזרימה איטית, התירגול הקפדני שקיימתי הפך אותי לבעלת מודעות גבוהה לפרטים הקטנים של גופי, למדתי להכיר אותו היטב, כי כל פעילות שלא הייתה מדויקת לי, גרמה לי לכאב. למדתי לשים לב לתנועות ולהרגשות שלי כדי לא להכנס למצב של שיתוק כמו בימים הראשונים.

חשוב לי לספר שבאותה תקופה מיד עם חזרתי ארצה עם משפחתי  מארה”ב, סבלתי מקשיי התאקלמות בביה”ס ובסטודיו, הרגשתי לא שייכת אפילו תלושה אפשר להגיד, וסיפור הקריסה הגופנית הגיע שלא במקרה, הרגשתי מפורקת ובלי גב, הגב הפיזי שלי אישר לי את העניין במאה אחוז, למרות שאז עדיין לא הבנתי את המשמעות העמוקה של העניין.

לאט לאט חזרתי לאיתני, בסטודיו יכולתי להתאמן בקצב שלי, הייתי מאד ממוקדת בשיקום שלי, למרות הכאבים שהרגשתי בביה”ס ובכל הפעילויות האחרות שלי, חוץ משיעורי הבלט, שם הרגשתי מצוין, לא כאב לי כלום. במודעות המאד ילדית שלי הבנתי שאני חייבת לעשות שינוי מאד מהיר וחד בחיים שלי, אחרת אפול וזאת תהיה הפעם האחרונה שאוכל לרקוד, ולממש את עצמי כבלרינה, זה דחף אותי לחפש אפשרויות אחרות, מעבר למה שאמרו לי שקיים עבורי בחוץ.

בפסח מלאו לי 16 שנה, נסעתי לת”א לברר לגבי קורס קיץ בבלט הישראלי ומנהלת הלהקה, ברטה ימפולסקי המפורסמת, בחנה אותי והציעה לי על המקום להצטרף ללהקה, היא בכלל לא ידעה את סיפור הגב שלי, ודאגתי לכך שהיא לעולם גם לא תדע. שבוע אחרי זה, עברתי לת”א, התחלתי לרקוד בלהקת הבלט הישראלי, ויצרתי לעצמי מציאות חיים חדשה לגמריי, שבה אני הייתי הפרימה בלרינה של חיי. במשך השנים הבאות אף אחד לא ידע על בעיות הגב שלי, גם לא בלהקת בת שבע שבה רקדתי לאחר מכן” שתביני, היא מדגישה, “אני חוזרת ממצב של נכות למצב של תפקוד מלא, ואני כולה בת 20, ממש ילדה, כל הזמן הזה, אני מחזקת את הגב באמצעות תרגילים שיקלו עליי את הכאב, וממשיכה לחפש פתרונות אמיתים ועמוקים לכאבי הגב בעולמות של פילוסופיה ופסיכולוגיה, כי הבנתי שלרפואה הרגילה אין מענה לבעיה שלי. המשכתי לללמוד ולחקור את תופעת ה- new age וחיבור גוף ונפש שנחשפו בפניי כששהיתי בשליחות עם בעלי בחו”ל, למדתי ריפוי באמצעות אנרגיות, צ’י קונג, ובתחום רחב של ריפוי עצמי, התמחיתי גם ברפואה סינית בסין, אצל מורה ידוע ודגול כתלמידה פרטית, בנוסף המשכתי ללמוד תרבויות עתיקות, שמאניזם וריפוי עצמי. כשחגגתי את יום הולדתי ה- 40 החלטתי שאני ממשיכה לצמוח לגדול ולהתפתח בכיוונים שונים בלי מגבלה, ריפאתי את כאבי הגב שלי באמצעות הצ’י קונג וברגע שהבאתי את האלמנט הרוחני לריפוי הפיזי  רגשי שלי- ריפאתי את הגב שלי, ומאז הוקל לי גם בזמן השינה. העובדה שהצלחתי לרפא את הגב שלי אחרי הרבה שנים, הוכיחו לי שרק ההגדרות שלי יכולות להגביל אותי, ברגע שהגדרתי את עצמי כסובלת מכאבי גב, סבלתי מאד. ברגע ששחררתי את גבולות המחשבה ועקפתי את זה, שחררתי את הכאב לחלוטין, ומציאות חדשה לגמרי נתגלתה בפניי, חיים ללא כאב!!!”

איריס ממשיכה לספר לי בפרטי פרטים, איך העבודה על הגוף אילצה אותה בצורה ממוקדת להכיר היבטים שונים ומורכבים של הגוף ויכולותיו, אבל זה לא היה מספיק כי הריפוי האמיתי התרחש ברגע שהיא התחברה בחזרה אל הגוף, מתוך הכרה, הודיה ואהבה. היא מסבירה בשפה יותר ברורה, “ברגע שהבנתי שהגוף שלי הוא לטובתי ולא נגדי, זה שעוזר ועושה למעני, שמאפשר לי לעשות את כל מה שאני עושה, זה הגוף שלי והוא אוהב אותי ללא תנאי , הוא נמצא אתי 24/7 , הוא החבר הכי טוב שלי. זו הייתה הכרה מאד חשובה, אבל זה לקח לי זמן ללמוד לקבל את הגוף וכל מה שהוא עבורי. והעבודה המשותפת איתו היא הפתרון לכל בעיה.”  ממקום עמוק ויודע שבו איריס חוותה את תהליך ההחלמה שלה מנכות לבריאות, היא מסייעת היום לנשים להתחבר עמוק יותר אל עצמן דרך הגוף, לראות ולהבין את ההקשרים של הגוף על הרבדים העמוקים המסתתרים עמוק בתוכן, שגורמים להן סבל מיותר.

הזמן החולף לו במהירות משאיר אותנו כילדות קטנות, לרגע, נעלמות בורחות ממטלות היום, לא שמות לב ששעות הבוקר חלפו להן מזמן ואנחנו נשארנו במנהרת הזמן, מתנערות מרגעי הקסם האחרונים, נפרדות בחיבוק ובהודיה מבטיחות אחת לשנייה לשוב ולהפגש במהרה !!!

ליצירת קשר עם איריס

נייד – 052-8521463

מייל- [email protected]

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

עוד מהבלוג של נגה קובץ' - נשים מעל 50

תצוגה מקדימה

להשאר צעירה לנצח?

היא  התיישבה במעגל, הציגה את עצמה כ"צעירה" שבחבורת הנשים מעל 50 שסבבו אותה, תהיתי בתוכי מה היא עושה כאן, אישה בשנות הארבעים לחייה בין חברות בוגרות ממנה, חלקן אפילו בגילה...

תצוגה מקדימה

עינת זינגר - להיות יפה = להיות בריאה

עיניה הרכות חייכו אליי, כבר מהרגע הראשון בו נפגשנו באקראי באחד מארועי העסקים בעיר, הזמינו אותי להשתלב בעולמה, היא לבשה חולצה לבנה שהלמה את מידותיה, מכנסיים שחורים...

תצוגה מקדימה

טיפול 10,000 - לגוף ולנשמה

    כשצפיתי בה מקפצת ומרקדת על בימת תיאטרון הסימטה בהצגה טיפול 10,000 אותה היא מעלה ביחד עם בתה הצעירה, הבנתי שמדובר באשה מיוחדת במינה, אשה עם סיפור חיים שלא היה...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה