הבלוג של נוגה דיין אור

אמא בית עסק

אמא לשלושה, נמצאת במסע חיי להגשמת הייעוד - יעוץ ופיתוח של עסקים קטנים. משתפת בחוויות ובכאבים יום-יומיים על מנת לעזור ולהיעזר בחוכמת ההמונים בדרך הנכספת אל ההצלחה ואל האושר. מאחלת לכם שפע של תובנות, גדילה והתפתחות בדרככם.... +עוד

אמא לשלושה, נמצאת במסע חיי להגשמת הייעוד - יעוץ ופיתוח של עסקים קטנים. משתפת בחוויות ובכאבים יום-יומיים על מנת לעזור ולהיעזר בחוכמת ההמונים בדרך הנכספת אל ההצלחה ואל האושר. מאחלת לכם שפע של תובנות, גדילה והתפתחות בדרככם. כמוני - כמוכם.

עדכונים:

פוסטים: 7

החל מדצמבר 2016

בימים האלו, כשאתה נכנס ומצפה לקבלת פנים חמה, אני כבר במקום אחר- אפל,בודד, קר, אפילו נטוש. התחושה היא שהשאירו אותי על צוק גבוה ואני פשוט לבד!

23/12/2016

 

כשאתה נכנס בשעה שמונה וחצי בערב הביתה – האישה החמודה שלך כבר דומה הרבה יותר למפלצת.

 

בשעה שבע וארבעים כבר הייתי בטוחה שאתה דופק בדלת ומגיע כדי להכין ולשבת עם הבנות לארוחה קלה, לפני או אחרי שאני מרדימה ומאכילה את הגוזל הקטן. הטלפון הראשון והאחרון ממך היה בשעה שש ובו הפגזת ברצף שאלות יומי כולל דיווח מלא לנוכחות של כל ילדה, איזה חברות פגשה, כמה טלוויזיה ראתה ומה אכלה. אמרת שאתה סוגר עוד כמה פינות ותכף מסיים.

 

אתה מצפה לקבלת פנים חמה, כי הנה עכשיו הגעת וכולך שלנו ואתה בא ורוצה ויכול לשים יד בכל מה שצריך, אבל אני כבר במקום אחר, אפל – בודד, קר, אפילו נטוש. התחושה היא שזרקו אותי באמצע המדבר ואני פשוט לבד! לא בחרתי להיות אמא יחידנית. כשנכנסנו להרפתקה ידעתי שאנחנו זוג. ביחד.

 

אף סבתא, חברה, בייביסיטר או שכנה לא יכולה להחליף את מה שאתה נותן לי. רק עליך אני סומכת באלפי האחוזים ורק אליך אני יכולה להעביר ולשחרר באמת. אתה ורק אתה הוא העוגן שמאזן ומשלים אותי.

 

אני לא מרוקאית משנות החמישים שסוגלת להקדיש את חייה למשפחה, לבשל מדהים, להגיש ולספוג הכל בשביל כולם. מעריכה נשים שבחרו לעשות מזה מקצוע והתמסרו להצלחת הילדים על חשבון הקריירה והצרכים שלהן. מעריצה נשים יחידניות או חד הוריות, שבכל יום ויום הן גם האמא וגם האבא בו זמנית. לא נוצרתי מאותם הגנים. 

 

אני ציפיתי לשיווין!! חשבתי שתהיה חלוקת אחריות ומשימות שווה פחות או יותר בזכות זה שאני מפרנסת, לומדת, שואפת ומקדמת את עצמי. על אף האושר בחיי משפחה, עומס האחריות בניהול חיי הבית וסדר היום של הילדים מתיש אותי ואולי אפילו משעמם. כי הראש נמצא במקום אחר – בהגשמה, ביצירה ועשיה מקצועית ולשם אני מגיעה כשאני כבר באפיסת כוחות אחרי שחילקתי את עצמי לכולם.

 

חמישה חודשים אחרי לידה, מצאתי את עצמי בתקופה הורמונלית שכללה צעקות ומריבות, שקלתי להשתכר על בסיס קבוע או לחזור בתשובה בכדי למצוא נחמה ורוגע כלשהוא.

 

הפתרון ה”רוחני” שלי הגיע מספרה של ביירון קייטי – לאהוב את מה שיש. למדתי פעם שהאמונה היא זו שיוצרת את הפער בין המצוי לרצוי והיא זו שגורמת לנו את הסבל מעצם הציפיות המוקדמות שאנו מייצרים לגבי המציאות. בכל ערב כזה אני מנסה מחדש לקחת את הצורך ב”שויון” ולהחליף אותו בערך חדש -  “רוגע”. מנסה לקחת אחריות על התחושות הקשות והרגשות המשתוללים ולאהוב את מה שיש.

לפתרון הרוחני נוסף גם פתרון פרקטי ומעשי – בגיל חמישה וחצי חודשים שלחתי את הנסיך הקטן למשפחתון ונשארתי ב”חופשת” לידה לחודשיים נוספים. יש שיגידו לא שפויה או אגואיסטית, אבל מבחינתי זה הצעד שאפשר לי לתפקד עבור כולם, כשאני מלאה בהוקרה, אהבה ונתינה בכל שעות הערב הארוכות וכמובן גם בכל שעות הלילה.

 

עוד מהבלוג של נוגה דיין אור

תצוגה מקדימה

החיים הם מתנה שיש להשתמש בה בתבונה

המתנה הכי עוצמתית שמישהו יוכל לתת לכם אי פעם כבר נמצאת בידיכם ואני אשמח להעניק לכם אותה. קבלו ממני באהבה שלושה שקים ענקיים באמצעותם תוכלו להיות לבחור ולכוון את מרוץ החיים לדרך שתאהבו. החיים הם ריצת מרתון אחת גדולה...

תצוגה מקדימה

לתרגל אימהות מחדש

שנה ראשונה לחייך, המשפחה מתרחבת, משנה מצב צבירה אחרי לא מעט שנים של סטטוס-קוו. שנה מיוחדת של חוויות חדשות והתמודדויות חדשות - ישנות.  נכון אני אמא ותיקה ו"מנוסה" ונכון שרוב הדברים הם בנאלים, צפויים ומתרחשים אצל כולם, אבל...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה