הבלוג של nofarchen

nofarchen

אמא, צלמת, מאמנת, מתולתלת ועוד הרבה.

עדכונים:

פוסטים: 5

החל ממאי 2019

הבלוג הרשמי האישי והראשון שלי מזה 18 שנה. היתה דרושה מוזה, הייתי צריכה סבלנות אבל הכי הרבה, אומץ. יאללה מתחילים

23/05/2019

אוקיי. אז כשמבקשים ממני לספר על עצמי זה בדרכלל זורם לי, אפילו פשוט.. וקל. אתם יודעים מה אני מספרת, את הדברים הרגילים.. אלו שאני כבר מדקלמת. אמא, מתולתלת, צלמת בהווה, מאמנת עסקית בעתיד..

אבל הפעם, פתאום, קצת מתכוווצת לי הבטן, כאילו אני במעין מבחן. אני, שכתיבה ודיבורים הם חלק בלתי נפרד מחייה, פתאום מבולבלת, משותקת, לא יודעת במה ואיך להתחיל.

את הבלוג הראשון שלי כתבתי בשנת 2001- בלוג שגילה לי כמה הכתיבה משחררת ונעימה לי, אבל הפעם, זה קצת יותר מאתגר, הפעם אני זאת האישיו, הפעם לבלוג יש “פנים” ואי אפשר להסתתר מאחורי המקלדת- לא שבדרכלל אני מאותגרת מזה, אבל מסתבר שזה הרבה יותר קשה משחשבתי. אולי כי אני בעיצומו של תהליך אישי שמקלף ממני שכבות או אולי כי כבר לא בא לי להגיש לכם אותי כתמול שלשום, במופעי זיקוקים של הפי הפי.

מה שאני כן יודעת, שקצת קשה לי עם השדרוג הזה, זה שמוריד ומקלף, נטול החגיגות והזיקוקים, אבל יאללה- היום אני בוחרת להיות “אומץ!” וקופצת למים העמוקים…

צילום: ארן חן

צילום: ארן חן

הסיפור שלי התחיל דיי מזמן, לפני 8 שנים בערך. אם הייתי יכולה לבחור כותרת ליום הזה, כנראה הייתי קוראת לו “הפעם הראשונה בה נתקלתי בעצמי”.

אחרי שנים של הדחקה, זה קרה. המקום: בית דין לעבודה בבאר שבע. אני, עורכת דין מלאת אנרגיה, שלפעמים, מרוב שרצתה להציל את העולם, שכחה לשמור על עצמה. פחות משבוע אחרי לידה.. אתם יודעים, הכל עוד טרי. הטראומה שהגוף עבר, ההורמונים, הרגשות והתחושות.  בחוץ- שמש, מדבר וגמלים ובפנים, אני, עייפה, מותשת ומפורקת לגורמים. קצת שכחתי שילדתי, האמת- לא בדיוק היה לי זמן לחשוב על זה. יש לקוחות, יש תיקים.. ואת מי מהם זה מעניין שבדיוק לפני ארבעה ימים נולדה לי פייה קטנה??

מסתכלת על השופט שבדיוק גוער בעורך הדין של הצד השני ואז, פתאום אני קולטת, שהכל שם בפנים עולה על גדותיו.. מתפרץ ומרטיב לי את החולצה, החלבבבב קיבינימאט!!  מה עושים איתו (???!!!) או יותר נכון, מה אני עושה לעצמי??!! מה קרה לי שככה הלכתי לי לאיבוד??!!

איך מילדה שחלמה ללמוד אומנות בבצלאל, הפכתי לעורכת דין קטנונית שכל היום מוכרחה לשחק את המשחק של הגדולים. משחק מתיש כזה, מעיק. כזה שלא מתאים לי בכלל והאמת, גם לא בא עליו.

אני לא אדם של שחור ולבן, אני אדם של צבעים.

לא אדם של חזה עוף, אני אדם של בשרים.

לא אדם של חלק, אני אדם של תלתלים.

איך זה קרה?? שאני? שבוע אחרי לידה, פה, בבאר שבע, מייצגת לקוח בזמן שאני אמורה להיות בבית ולהניק את התינוקת שלי?? להיות אמא, להיות אשה, להיות אני!

ואז נזכרתי. נזכרתי שפעם מזמן הבטחתי לעצמי להיות מלכה, אבל לׁא(!!) הסתבר לי שכבר כמה שנים הפכתי לעבד. עבד שחי חיים שהוא בכלל לא רוצה. עבד שעסוק בדברים שבכלל לא מעניינים אותו, לא מספקים אותו, הכל לשם הטייטל, עורכת דין, נו באמת.. מעניין לי ת’תח***.

אז אחרי שהבנתי ש”לחיות לפי הספר” זה לא כל כך הקטע שלי ושלא יכול להיות שבאתי לעולם רק כדי לעבוד, לגדל ילדים, לשלם חשבונות ולקפל כביסות. זכרתי, שממש ממזמן, הבטחתי לעצמי קצת יותר. מה זה קצת?? הרבה יותר.

כדי לחיות חיים של הרבה יותר, הבנתי שאצטרך להפטר מחתיכת משקל. משא כבד, ממש. האמת, שרוב האנשים שאני מכירה נושאים אותו בלית ברירה. קוראים לזה בשפה הרווחת “מה יגידו”.לא היתה לי ברירה, זאת האמת. אזרתי אומץ (כן, כן, בדיוק כמו היום), לקחתי החלטה ומחקתי את צמד המילים האלה מהלקסיקון שלי. תנסו גם, מבטיחה, עליי- 2 סנטימטר נוספים בגובה ולב משוחרר. נקיייייייי מטרדות מיותרות. מומלץ, בחיי!

הצעד השני היה להתחיל לבחור! לבחור בכל בוקר, בכל דקה, בכל שניה מחדש. לבחור את מה שתלוי בי- את הוייב שלי, את איך יעבור הבוקר שלי, את המטרות, הצעדים, איך אתנהל מול היום יום שלי. וזה אפשרי, תאמינו לי, כי אם יש דבר שהוא תלוי בי, אלו הבחירות שלי!

וזאת אני, בתמציתיות לאין שיעור. אמא לארבע, אז לשלוש, בעיקר בוחרת, חולמת ומגשימה. כזאת שנהנית לסמן ולהגיע, לאכול, לצחוק, ללמוד ובעיקר לחיות. כן, זה בדיוק התחביב שלי, לחיות!

מבטיחה פה הרבה מזה. תשמרו על קשר.

צילום: ארן חן

צילום: ארן חן

עוד מהבלוג של nofarchen

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 3 months
תצוגה מקדימה

הגדרות זה למזליסטים

אז מי אתה לקוח שלי?? בוא ונגדיר אותך הכי במדוייק! אתה מכיר את זה שאתה רוצה יותר? רוצה יותר מכל אדם אחר ממוצע. רוצה יותר לקוחות אבל חושש ממה יגידו עליך כשתפרסם פוסט בפייסבוק. רוצה יותר כסף אבל לא עושה עם הרצון הזה כלום. רוצה...

תצוגה מקדימה

על תפוזים, לימוזינה ופוסט אחד קטן

אז נעים מאוד בפעם השניה, אני נופר חן וחוצמזה שאני צלמת שעפה על עצמה, אני גם תחנת דלק מהלכת. כן, לגמרי. הכי דלק שיש. אני אדם שחי רעיונות, מתלהבת כרונית, מטעינת מוטיבציות וממש בימים אלו, עובדת במרץ על פיתוח עסקי של תוכנית שלי...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה