הבלוג של Noa Brand

סיפורים מהחיים

עדכונים:

פוסטים: 5

החל מנובמבר 2011

הילד שלך שומע מצוין.. השמיעה שלו בטווח הנורמה.
משפט פשוט..שבסופו של יום אחרי מלא עניינים, ועשייה, אני מתיישבת, ונותנת לרגע למשפט להדהד בי..
בדיוק לפני שנה בביקור פשוט אצל רופאת הילדים בעקבות שיעול בלתי פוסק , ביקשתי ממנה בדרך אגב הפניה לבדיקת שמיעה.
“למה ?” שאלה הרופאה, “נראה לך שהוא לא שומע?”, ו אני מספרת לה שהמשפחה חושבת שלעיתים הוא לא מגיב לשמו,
“הוא אומר עיצורים? “היא שואלת, שקט, ואוו… איך לא קישרתי בין זה לבין זה?.
כבר חודשים שזה צורם לי כך בתוכי, מתבוננת בילדים של חברותי, משמיעים קולות ומג’ ברשים, מקשקשים, ואוריה שלי.. כמעט ולא. ושום עיצור ממנו לא נשמע, לא בבבב לא דדדד לא גגגגג .

תוך כמה ימים אנחנו מגיעים עם אוריה לקלינאי תקשורת, בימים שחלפו בדקנו אין ספור פעמים את שמיעתו, לא מאמינים שיכול להיות שכל השנה הזאת הוא בעצם לא שמע כלום. אני נכנסת איתו לבדיקה, אוריה יושב עלי בחדר עם חלון גדול, הקלינאי מחוץ לחדר עם אבא, משמיע קולות ברמקול, “אוריה!” , אוריה עלי , יושב דומם, לא מסובב את ראשו הצידה אל עבר הקריאה החזקה הנשמעת, ועוד קול נשמע – וכלום. וכך בדיקה שלמה. ליבי מתמלא כבדות. בסוף הבדיקה , אומרים לנו שחייבים בדיקת נוזלים באוזניים, ילד כ”כ תקשורתי עם מבט כזה בעיניים, לא יכול להיות שהוא לא שומע, כנראה נוזלים באוזניים.
ואנחנו נתלים במחשבה הזאת. והיא לנו תקווה. רופא אף אוזן גרון חושב אחרת ומפנה אותנו לבדיקת ברא. לבדוק את התגובה של האוזן- מה חוזר מהעצב. הגענו לבדיקה, אוריה מקבל תרופה לטשטוש, לוקח לנו מלא זמן להרדים אותו, מסתובבים בבית חולים רמב”ם, אוריה עלי במנשא, לבסוף לאחר שאכל הוא הרפה ונרדם, בבדיקה החלטנו להשאיר אותו ישן עלי כי בניסיון הורדה התעורר, הרופאה יושבת עם המכשירים, ובודקת , לוחצת על לחצנים, מבט חמור על פניה, בשלב מסוים אני מתעניינת , מה קורה שם, לא מבינה את המתרחש. הרופאה מבקשת שאחכה לסיום, הבדיקה מסתימת.
אני נשלחת עם אוריה לחכות בחוץ. רועי אני ואוריה הישן בחוץ יושבים, ממתינים ודרוכים, הרופאה לנו קוראת , מכניסה אותנו לחדר עמוס ומבולגן ומתנצלת על כך, היא יושבת לפנינו, ומתחילה לדבר: אני לא אשת בשורות, בטח את ראית את הבדיקות, אני מנענעת בראשי, לא הבנתי מהם כלום. “אין שום תגובה עצבית מהאוזניים” . ” יש צורך בשיקום שמיעה” , הכיוון הוא מכשירי שמיעה או שתל. “אני מוסרת את הפרטים שלכם למי”חא , הם יצרו איתכם קשר, יש להם גן בחיפה, אני ממליצה שתעבירו את אוריה לשם.” אני מסרבת לשמוע. מה פתאום! זאת בכלל לא אופציה.
אנחנו יוצאים מהמכון , אוריה עלי עוד ישן, בחוץ השמים קודרים וטיפות מתחילות לטפטף, בהיסוס , דמעות חונקות את גרוני, אני מתחבקת עם רועי ואומרת “אני אעשה הכל כדי שהוא ישמע!” , אנחנו הולכים אל כיוון החוף השקט, מתקרבים אל הים, הוא גלי וסוער. אבא שלי מתקשר , אני מספרת לו את הבשורה ולאחר מכן שולחת אותה בהודעה לכל המשפחה שמחכה. לא פנויה לשיחות עכשיו.
ואנחנו מתחילים את הדרך חזרה הביתה, אוריה מתעורר, הוא כ”כ מלא חיים שאי אפשר לשקוע בעצבות. ישר מעלה חיוך על פנינו. בדרך , האוטו עושה סימנים לא טובים נכבה ומתקשה להניע, כמו מבקש מאיתנו רגע לעצור , אז אנחנו מחליטים לעצור וללכת לאכול במסעדה הודית בעיר, וגשם חזק מתחיל לרדת.. מחנים את האוטו , שאמיד שובק, ואני מקבלת טלפון, “נועה שלום!, זאת לימור העו”ס של מיחא” , “אני בטוחה שלא פשוטה לכם הבשורה, אבל תזכרי שיכול להיות יותר גרוע” , ואני לא מבינה איזו בשורה, בתוכי יודעת שהילד שלי פשוט בסדר. ואנחנו קובעות פגישה לעוד שבוע, ממש בתחילת חנוכה. המסע התחיל, שנה אח”כ אוריה שלי שומע עם מכשירים. שמיעה טובה . ומתחיל לחקות קולות וצלילים, משמיע קולות של בע”ח , ועושה צעדים ראשונים במילים, אור , אבא, אין, לא, עוד , איפה. ואני כותבת, ודמעות התרגשות מציפות את עיני, עברנו מסע. דרך מלאת התמודדויות, כדי להגיע לכאן, ולפנינו עוד דרך, ובדרך שעברנו אני רוצה לשתף בשבילי כדי לעבד, ובשביל אחרים, שבפתחה של דרך דומה. המסע אל השמיעה, אל החיים שמעבר לדממה, המסע אל הצלילים, אל הקולות, ואל השירים. המסע של אוריה שלי, ילד מלא אור ושמחה

אוריה שלי , בן שנה , בשלב שגילינו שהוא לא שומע

אוריה שלי , בן שנה , בשלב שגילינו שהוא לא שומע

עוד מהבלוג של Noa Brand

תצוגה מקדימה

סיפור לידה

סיפור לידה יש רגעים בהם אני מבינה שאני לא השולטת פה. אני מתנגדת למציאות, וכועסת, הראש שלי עובד ללא הפסקה ואז קורה משהו, אני מקבלת מתנה ענקית ופתאום מבינה למה דברים התרחשו באופן מסוים ולא לפי התוכנית שלי. המתנה לרוב שמגיעה,...

תגובות

פורסם לפני 9 years

שלום עולם!

שלום, ברוכים הבאים לבלוגים של סלונה. שיהיה הרבה בהצלחה, ויש לנו גם כמה טיפים בעמוד הראשי של הבלוגים (הקישור הכי שמאלי בסרגל הניווט)....

תגובות

פורסם לפני 9 years

מתנתו של אוריה תאיר בדרך בה בחר לעשות זאת

  אני מחכה לשעות המאוחרות של היום , הבנים בבית ישנים ולי יש רגע זמן שהוא רק שלי , ואני יכולה לשבת לי עכשיו בשקט ולכתוב. תמיד היתי כותבת יומנים, יש לי במחסן ארגז מלא יומנים, כאלו שהתקשתי לזרוק. אבל הכתיבה בבלוג מאפשרת לי...

תגובות

פורסם לפני 3 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה