הבלוג של NOA COHEN- נועה-סיפורים מהבוידעם

noanoa

בפייסבוק-NOA COHEN

עדכונים:

פוסטים: 16

החל מאפריל 2015

09/06/2015

נכנסתי אל לובי הבניין בצעדים מהירים
עוד עשר דקות מתחילה הישיבה הראשונה
ואני חייבת מנת קפאין.

****
“הפוך חזק בבקשה” התאמצתי לחייך
“בטח” היא זרחה אליי כאילו לא היה שמונה לפנות בוקר
“מה השם?”
“דלית” מלמלתי חסרת סבלנות
“גלית???” היא הטתה את אוזנה
“דלית, דלית ” הדגשתי את ה- ד’, מנסה להתגבר על מכונת הקפה שהרעישה נורא
“כן, כן” השיבה מרוצה  ” זה מה שאמרתי… גלית ” חייכה.

היא ניצחה- אני ויתרתי.
בכל זאת, יום ראשון בבוקר ועוד רגע אני מאחרת לישיבה.
גם ככה שרפתי שלושים דקות על הפקקים ליד נתניה
ועוד רבע שעה רק כדי למצוא חנייה.

“מה שתגידי” סיננתי בשקט מקווה שהיא לא באמת שמעה
“רק שיהיה חזק” הדגשתי
ומתוך נימוס הוספתי “תודה”.

“גלית?” טפח לי אבנר על הכתף וחייך אליי חיוך שמוקי במיוחד
“נורא מצחיק אבנר…” עניתי בעצבנות של יום ראשון, מוציאה לשון כמו ילדה קטנה
“בחייייייייאת” נתן לי את המבט שלו, “עזבי את הילדה”
” צודק ” לחשתי, זו רק אני והשריטה.
אולי בגלל שסבא שרד את השואה
וכשחוה אלברשטיין הייתה שרה “לכל איש יש שם”
הוא תמיד מחה דמעה.

אז אם לכל איש יש שם
שלא יעוותו את שלי בבקשה.

רגע לפני שהיא קראה לעברי  “גלית, הקפה שלך מוכן”
הספקתי לקלוט מודעת אבל מתנוססת על לוח המודעות של הבניין

- חברת הראל משתתפת בצערה של משפחת קגנובסקי על מותה בטרם עת של העובדת אולגה-

“מכיר?” הבטתי באבנר, הוא הניד ראשו לשלילה
“גם אני לא” הרמתי גבות מופתעת ,
מוזר, דווקא חשבתי שאני מכירה את כל העובדות בחברה.

המעלית הגיעה ואני כבר עפתי למעלה, לוגמת מההפוך, עוד רגע מתחילה הפגישה.

****

“ערב טוב ” היא חייכה אליי במבט מבויש
“ערב טוב ” הנהנתי בחיוך רחב.
אוהבת את השעות האלו
אחרי שכולם הולכים
הבניין מתרוקן
הקומה כבר לא סואנת
זה רק אני, הניאונים ועוד שניים וחצי עובדים
“אפשר אני לנקות פה?” שאלה בעברית משובשת
“בטח ” עניתי ויצאתי לחלץ עצמות, הזדמנות טובה.

*****
” ערב טוב” היא הנהנה בראשה בביישנות גם בערב שלמחרת
“ערב טוב”  מלמלתי, בוהה במסך המחשב, בקושי מרימה מבט
“אפשר אני לנקות פה?” שאלה
“זה בסדר, היום לא צריך, מחר בבוקר תבוא הקבועה ”
עבדתי באותו ערב בקצב
המצגת הארורה לא נגמרה
וכשהיה כבר עשר בלילה
הזמנתי TAKE AWAY
ואחר כך גלידה לקינוח
וקפה טוב
מפצה.

*****
בערב שלאחר מכן היא הגיעה שוב
ואני שמתי לב שהפח כבר עלה על גדותיו
“איפה….??”  מלמלתי , לא מצליחה להשלים את המשפט
“איפה??? מה???” פערה מולי עיניים שואלות
“איפה הבלונדינית החמודה? הקבועה של הבוקר והערב?
לא ראיתי אותה כבר כמה ימים…”
“את מתכוונת לאולגה?”
ואני הנהנתי בחוסר וודאות, לא בטוחה שזו אולגה, אבל לא נעים…
“אולגה כבר לא עובדת פה” השפילה מבטה.

דווקא אהבתי את אולגה
תמיד מחייכת
תמיד מבינה
יודעת מתי זה זמן טוב ומתי אני נורא עסוקה.
כשחזרתי מחו”ל הייתי מכבדת אותה בשוקולדים טובים
והיה לה טעם טוב,היא תמיד החמיאה לי על בגדים חדשים.

“אז זהו? היא עזבה?” הופתעתי
” לא, היא מתה” הטילה פצצה.
“מתה???” הצטמררתי
“תאונת דרכים” התכווצה במקומה בשקט, מחתה דמעה.

פתאום הבנתי היא אולגה קגנובסקי
מהמודעה
ואני, שתמיד התעקשתי על ה-ד’ בשמי, אפילו לא ידעתי את שמה.

#האנשים_השקופים#

בפייסבוק: נועה-סיפורים מהבוידעם

עוד מהבלוג של NOA COHEN- נועה-סיפורים מהבוידעם

תצוגה מקדימה

הבוקר גיליתי שבעלי בוגד בי

הבוקר גיליתי שבעלי בוגד בי וזה קטע, כי זה היה אמור להיות סתם עוד יום שבת רגיל. הבוקר גיליתי שבעלי בוגד בי וזה התגנב אליי הביתה כל כך בשקט דרך חור המנעול וטרף כמו סופת טורנדו את כל מה שהיה לי עד אותו רגע בחיים. הבוקר גיליתי...

תגובות

פורסם לפני 5 years

....היא תסתכל לי בעיניים ולא תבין מי אני....

היא: דווקא חשבתי שזורם בינינו ממש טוב, דווקא....חשבתי לעצמי לא ממש מצליחה להבין את הבחור הזה מה אני עושה שם לא נכון? זה הוא? או שזו אני?   האמת, בפעם הראשונה שהמבטים הצטלבו קצת נשמטה לי הלסת  רגע אחרי, כבר תהיתי ביני לבין...

תגובות

פורסם לפני 5 years

אהבה בת עשרים- דלתות מסתובבות

  "גרג'וסי ???" משהו בקול צלצל לי מוכר. הרמתי את עיניי מהניירת מנסה לקשר בין הקול לבין הגבר הזר. שנים שאף אחד לא השתמש בשם גרג'וסי, שנים. **** כמה רציתי שהוא יאהב אותי פעם לפני עשרים וחמש שנים. מה לא עשיתי כדי שיאהב...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה