הבלוג של לא יושבת לבד בחושך - אמאנועה

noaarazy

פולניה אבל מודרנית, צינית אבל מתרגשת בסוף, יעילה ומסודרת אבל בלגניסטית אש בבית' אוהבת לישון אבל עם קוצים בתחת, אישה, אמא, אחות, בת, וכל השאר תצטרכו להיכנס

עדכונים:

פוסטים: 18

החל מאפריל 2015

לפני הכל קצת על הכותרת.

זוכרים שפעם היה קמפיין כזה “מורים לחיים” ? יופי ! אז המורה שלי היא ענבל, המתרגלת שלי בקורס מבוא לפוליטיקה וממשל בשנה א’ של הלימודים. השיעורים עצמם היו אסופה של פוליטיקאים בשאיפה או פעילים חברתיים שבאו לגייס אותנו (תלמידי שנה א’ טריים ותמימים) לפעול בקמפוס, כך שהתרגולים היו המקום בו באמת למדנו. ענבל הייתה פותחת כל שיעור עם כותרת יצירתית אחרת בסגנון – “פוקו או למה להסתובב במעגלים כשאפשר לרוץ ישר” ובכל כותרת היה טמון הרעיון המרכזי של התרגול. היא הייתה מתרגלת על (על אנושית )ולכן היה כיף לבוא לשיעורים והכותרת, והניסיון לפענח את הכותרת היה מרכיב מרכזי בעניין.

הנה עברו 60 שניות על כותרות יצירתיות ומורים לחיים.

השבוע קרו שני דברים מעניינים בחיים שלי (אתם לא יכולים למנות על יד אחת איזה דברים מעניינים קרו לכם השבוע אז אל תתנשאו)

הראשון – השלמתי סופית את מהלך שינוי שם המשפחה שלי ואימצתי את זה של בעלי (א’). התלבטתי בעניין הרבה מאוד זמן שהרי כל עניין אובדן הזהות מטריד אותי מאוד. במשך 30 וקצת שנים (25 בשבילכם) הייתי נועה ארזי… בצבא קראו לי ארזי, בלימודים קראו לי ירדנה (ארזי) בלימודים בחול קראו לי ארצי (עם ר’ מתגלגלת של איטלקים… למדתי בבריסל לא באיטליה). בעבודה קראו לי ארזי… ואתם מבינים לאן זה מתקדם.

אז איך אפשר ביום אחד להעלים מישהו שחי בשלום ובשלווה (יחסית) עם העולם במשך 30 שנה ??? הלכתי לבדוק בק.ג.ב…. סתם

העניין היה פשוט מאוד, זה לא בגלל הילדים (אני ילדתי אותם בין אם שם המשפחה שלהם שונה או זהה) אלא בגלל א’ היקר. חיים ביחד הם חיים של פשרה, ולא מהמקום של אני מתפשרת על איכות חיי, להיפך, בשביל שהחיים שלי יהיו טובים יותר ומאושרים יותר ושלמים יותר אני עושה דברים שלא בהכרח הייתי עושה אחרת. זה לא כאב, זה לא פגע באגו (המאוד מנופח שלי) וזה לא שינה אותי כהוא זה אבל זה היה חשוב לאיש היקר שלי וריגש אותו מאוד ולכן היה שווה את הנסיעה הזוועתית למשרד הפנים בבני ברק (אין שם תור).

הדבר השני – הלכתי לחתום אבטלה בלשכה.

כשהייתי צעירה ורכה הלכתי לחתום בלשכה ורגע לפני שהתחיל הסיפור תפסתי רגליים קרות והחלטתי שאני אמצא עבודה ואתמודד בלי משכורת אבל לא אחתום אבטלה (עניין של גאווה מטופשת).

השבוע התייצבתי בלשכת התעסוקה בכפר סבא על מנת להרשם ולהתחיל לקבל אבטלה, המתנתי שעתיים בתור (שעה ו58 דקות ליתר דיוק) והתיישבתי מול “יועצת השמה” שבמשך 15 דקות לא עשתה דבר פרט לנסות להעליב אותי ולאיים עליי.

1. “אני לא מבינה איך את חושבת שתמצאי עבודה במשרה מלאה עם שני ילדים קטנים בבית” (והנה ישנן מלא נשים שקמות כל בוקר והולכות לעבוד כי אין להן ברירה אחרת)

2. “אין לי עבודה בתחום הפקה וניהול אירועים בשבילך” (לו הייתי מהנדסת מכונות היה לך עבודה להציע לי ???)

3. “שתדעי שאחרי חודשיים אני מפנה אותך לכל תפקיד ואסור לך לסרב לו” (את מאיימת עליי ??)

4. “אני לא ביטוח לאומי, ממני לא תראי כסף ואין לי זמן להסביר לך מה את צריכה לעשות בשביל לקבל את הכסף”

בנקודה האחרונה כבר הבנתי שיועצת היא לא והשמה היא מילה שנוח להגיד כדי להישמע אינטיליגנטית.

על השירותים הממשלתיים שלנו יש לי בטן מלאה שהרי הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות, אבל עיקר המסר פה הוא – זה לא הכסף של אבא שלך , אני לא באתי כדי לפגוע בך אישית, ובסופו של דבר את פה כדי לסייע, לשקם, לנסות ולהחזיר את חסרי העבודה למקום של שגרה, וחיים טובים יותר ותקינים יותר. קצת יכאב להיות נחמדה ??בסדר, קורקטית, יעילה, שירותית… משהו.

אז לסיכום – השבוע הפכתי לכל המגזרים המוחלשים באישה אחת – כאמור, אישה, מרוקאית, מובטלת, אמא, שמאלנית ואחותי טוענת גם ג’ינג’ית (את הטענות על גוון השיער תקחו אליה).

ובגלל שאני מגזר מוחלש אתם חייבים לקרוא את הפוסט (טוב אם הגעתם עד כאן…)

מאחלת לכולנו בריאות, שפיות, ויופי

עוד מהבלוג של לא יושבת לבד בחושך - אמאנועה

הוי טבריה, לו רק היית צפת - פוסט פרידה מהוד השרון או פוסט פרידה משרון

איפשהו לקראת אמצע ההריון הראשון התחלנו לחשוב על לעזוב את העיר האהובה שלנו. מהר מאוד הגענו למסקנה שאי אפשר לגור בעיר אחרת ולכן אין מנוס מלמצוא בית במושב. חיפשנו וחיפשנו ולא מצאנו ובתחילת חודש תשיעי, שמנה ועצבנית, עברנו...

תגובות

פורסם לפני 5 years

אחחח אם לא היית נשואה - או הפוסט הזה על זוגיות

א' תמיד צוחק עלי ואומר - אם לא היית נשואה בטוח הייתי מתחתן איתך אני בלב תמיד חושבת - פחחחחח פראייר. אני וא' מכירים די הרבה זמן, המממממממוווווווןןןןןןןן זמן.  הכרנו בצבא, בהתחלה די לא אהבנו אחד את השני (הוא היה קצין חדש...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תה עושה סחרחורת - או רשימת החרדות המלאה

לכולנו יש חרדות כולנו מפחדים ממשהו ולרוב לא מעיזים להתוודות יש כאלה (שיודעים מי הם ) שמפחדים מנייר רטוב, לי יש פוביה נוראית מהקאות שיצרה אצלי תלות נוראית באקונומיקה (כי זה הורג הכל) העניין הוא שהטרנספורמציה למשפחה (כי...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה