הבלוג של ניבה

nivasegevamzaleg

Happy with a twist בת זוג לעדי, אמא לאדר, נטע וניצן. עוסקת בפיתוח תרופות. טריאתלטית חובבת ומכורה לחברות שלי.

עדכונים:

פוסטים: 13

החל מאוגוסט 2018

image

נסעתי

עליתי על טיסה ונסעתי. לקחתי איתי חששות והרהורים, הרבה תקוות ובעיקר מלא ברכות וחיזוקים מכל האנשים שסביבי. בכלל החודש האחרון היה מאוד משמעותי: חגגתי יומולדת 45, לא שזה איזה גיל מיוחד אבל משהו בה היה שונה. הברכות שקיבלתי מכל האנשים סביבי היו מרגשות במיוחד, הרגשתי ששום דבר אינו סתמי. כל ברכה נגעה בי במיוחד. הרגשתי מזה המון זמן ראויה לכל האהבה שקיבלתי.

ביום הולדת 40 יצאתי לרוץ, אני זוכרת את הבוקר הזה בבהירות: 6 בבוקר מסביב לישוב אני והמחשבות שרצות לי בראש. אני מנסה לחשב את כל מה שעשיתי עד היום, ספירת מלאי של יומולדת וחושבת לעצמי שאת כל הדברים שרציתי לעשות כבר עשיתי: משפחה, ילדים, לימודים הכל כבר מאחורי. כאדם הישגי שהייתי יכולתי לסמן וי גדול על הכל. אני מהרהרת בזה ואז חושבת לי שאם סיימתי את כל מה שרציתי לעשות אז אני בעצם יכולה למות, אני את שלי עשיתי! ואז אני מבינה שאם אני יכולה למות אז אני בעצם יכולה לחיות. לחיות באמת, רק לחיות, בלי מטרות גדולות, בלי הישגים פשוט לחיות. באותו הרגע מבלי לדעת התחיל תהליך מדהים של גדילה אישית. החלתי לעשות דברים שאני באמת רוצה ובעיקר הפסקתי לעשות דברים שאני ממש לא רוצה. עדיין יש את החיב פה ושם אבל זה כבר לא באוטומט ואני עוצרת ושואלת אם אני רוצה או לא, ומכאן יש תהליך של בחירה.  הדבר שפחדתי ממנו כל כך: להגיד לא! התברר כאפשרי ולאט לאט חיי הפכו יותר ויותר אותנטיים ואמיתיים. זה לא שאני עושה פחות ממה שעשיתי קודם (אולי אפילו יותר) אבל זה איך אני עושה, והשינוי הזזה הוא משנה חיים.

מאז חמש שנים אני ממשיכה לגדול  והיום אני מוצאת את עצמי בטיסה לאוגנדה, נוסעת לבד עם עצמי והחיוך לא מש מפני. לידי יושב איש מבוגר לבוש חליפה מקשקש עם הדיילת באמהרית, הייתי בטוחה שהוא תייר אתיופי שחוזר הביתה, אבל אז הוא פנה אלי בעיברית: ״את טסה לאתיופיה?״ ״אני עוברת דרך״ עניתי ״ממשיכה לאוגנדה״ . ואז הוא סיפר שהוא מנתניה, עובד מלגזה, שאלתי אם הוא נוסע למשפחה, אז הוא הסביר שלא, כל המשפחה בישראל כולם עלו לארץ. הוא התגרש לפני 8 שנים, יש לו שמונה ילדים כולם כבר נשואים, עזבו את הבית. הוא מאושר מאז הגירושים, התפלאתי לשמוע, הוא הסביר שהוא אדם שצריך שקט ושלא יצטרכו ממנו יותר מידי דברים ובעיקר תשומת לב. היא עבדה הוא עבד וכשהגיעו הביתה היא דרשה את תשומת ליבו יותר ממה שהיה לו לתת. עכשיו טוב לו, הוא עובד פוגש אנשים אבל באותוה קלות אומר שלום ונפרד לדרכו. מחשבות בלב איש. הוא היה כזה מקסים אמר את זה בפשטות ובאותנטיות כאילו כבר עשה שלום עם עצמו על כל ספק שאי פעם היה לו.

הטיסה התעכבה זמן רב והגענו באיחור משמעותי לאדיס אבבה, כזה שגרם לי לחשוב שכבר פיספסתי את טיסת ההמשך שלי, רצתי בטרמינל להספיק כאחרוני הנוסעים לעליה למטוס. אפריקה כמו אפריקה גם הטיסה הזו לא יצאה בזמן,למזלי.

לבסוף אחרי שעות רבות נחתתי באוגנדה, נהג חביב חיכה לי עם שלט לקחת אותי לגסטהואס, ויצאתי לעולם חדש ומסקרן והמוני מוסלמים שבדיוק חזרו ממכה ומחכים להסעה הביתה.

הולכת בשביל לכיוון הרכב ומחייכת לעצמי: אני פה.

 

 

עוד מהבלוג של ניבה

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 10 months
תצוגה מקדימה

אנטבה

אנטבה יום 2 ...

תגובות

פורסם לפני 10 months
תצוגה מקדימה

Sep 6

6...

תגובות

פורסם לפני 10 months

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה