הבלוג של ניצן גבאי משען

nitzanmg

נעים מאוד :) שמי ניצן גבאי משען, ואני מאמנת ומדריכת הורים. אני נשואה לאיציק ואמא ל-3 בנים מתוקים עידו, עילי וזיו - כן שמח אצלי בבית (-: יש לי כל כך הרבה דברים לשתף אתכם, ובעיקר להעביר את המסר שכולנו מתמודדים עם אותם הדברים... +עוד

נעים מאוד :) שמי ניצן גבאי משען, ואני מאמנת ומדריכת הורים. אני נשואה לאיציק ואמא ל-3 בנים מתוקים עידו, עילי וזיו - כן שמח אצלי בבית (-: יש לי כל כך הרבה דברים לשתף אתכם, ובעיקר להעביר את המסר שכולנו מתמודדים עם אותם הדברים (אומרים צרת רבים חצי נחמה לא? ). אז אני פה בשבילכם, מבטיחה שיהיה מעניין!

עדכונים:

פוסטים: 7

החל מיוני 2018

אני אומרת את זה בקול, בגאון ובשמחה- יש מקומות שבהם בעלי, האבא של ילדי יודע יתר טוב ממני!

כן כן אני יודעת שלנו האימהות יש את הקטע הזה שאנחנו יודעות הכי טוב, אנחנו עושות הכי טוב, אנחנו בחלוקת התפקידים בבית שר החוץ, שר התרבות, שר הרווחה, שר התקתוק והתפעול והאמת- זה נכון, אנחנו באמת בהרבה דברים פשוט יותר טובות.

אני היא זאת שדואגת למפגשים אחר הצהריים, אדבר עם המורה אם צריך, תמיד אהיה בעניינים ואחשוב על כל הפרטים.

אם לדוגמא, צריך להכין את הילדים לקראת יציאה מהבית כולל הכנת תיק כי הם הולכים לישון אצל הסבתא, אני זאת שתמיד חושבת על כל התמונה, על כל מה שצריך לארוז- פיג’מה ללילה, סט בגדים למחר, סט בגדים נוסף להחלפה, חולצה ארוכה, תחתונים להחלפה, עוז זוג גרביים…

אם זה היה תלוי בו הם היו נשארים עם הבגדים איתם הוא יוצא מהבית עד למחרת בערב.

איציק וניצן

יש משהו במשוואה הזו שהוא לא הוגן כלפי האבות.

אנחנו בהריון, חשות את הילד שלנו, מתחברות אליו, מתרגלות לנוכחות שלו כבר משלב שני הפסים על המקלון. יש לנו 9 חודשים פור על האבות בחיבור לילד.

חוצמיזה כשהילד נולד אנחנו עם הילד בבית בזמן שבן הזוג בעבודה- אני לא אומרת שזה קל, ממש לא! אבל כעובדה יש לנו יותר זמן ללמוד את הילד ואת הטיפול בו ולמעשה אנחנו צוברות שעות ניסיון עם הילד דבר שפחות מתאפשר לאב שלרוב נמצא בעבודה.

נוסיף לזה את העבודה שבאופן כללי אנחנו בטוחות שאנחנו יודעות יותר טוב ומעירות אם הדברים לא נעשים בדרך שלנו. זה שילוב קטלני של יצירת אב חסר אונים וחסר ביטחון.

פעם, עוד לפני שהייתי אמא, נוכחתי בסיטואציה עם חברים, בה אחד האבות היה עם הילדה והיא פתאום התחילה לבכות. האמא רצה בלחץ אליהם ולקחה את הילדה מידי אביה כדי לטפל בה ולהרגיע אותה. היא עשתה זאת מכוונות טובות וטהורות של סיוע לילדה שלה ובאמת מתוך תחושה שהיא יודעת מה לעשות.

אני ראיתי את האבא באותו הרגע, מקבל מסר מאוד ברור מאשתו שהוא לא מסוגל לבד ושהיא יודעת יותר טוב. המקרה הזה ממש צרם לי ונחרט בראשי וכבר אז נשבעתי לעצמי שאני לא אהיה ככה כלפי בעלי.

שהבכור שלנו נולד, החלטתי שאני לא משתלטת (לפחות בדברים מסוימים) וכשהם ביחד אני לא מתערבת. משתי סיבות: האחת היא תולדה של הסיפור שספרתי, הרצון להעביר לבעלי את התחושה והאמונה שהוא יכול לבד ושאני סומכת עליו. כי אני באמת סומכת עליו!

והשנייה, שהיא חשובה מבחינתי לא פחות, היא המחשבה שמי אמר שאני יודעת יותר טוב? מי קבע שבגלל שאני אמא האמת תמיד אצלי? מי אמר שאני יכולה יותר? ממקום מאוד מודע הקפדתי שכאשר הוא מטפל בילד, אני לא מתערבת!

אם הילד בוכה, נופל, מתקשה להירדם, צריך מקלחת, החלפת בגדים או כל התמודדות אחרת, אני לא רצה לראות מה קורה ולהושיע את בעלי (או את הילד) מי אמר שהוא לא יודע? שהדרך שלו לא נכונה? שאני זו שצריכה ללמד אותו איך לטפל בילד? ומעבר לכך- מה כבר יקרה? הוא יסגור את החיתול לא מהודק? הוא ילביש לו את החולצה קודם מהידיים ולא מהראש? הוא ילביש לו בגדים לא מתאימים? מה כבר יקרה?

עם השנים, ככל שהילדים גדלים, ההתמודדויות עם הילדים הולכות ונהיות יותר מורכבות. אני כאמא מאוד מעורבת, נוכחת, דומיננטית וכמו שאמרתי בהתחלה אני בתפקיד כל השרים בממשלת הבית. אבל יש מקומות שבעלי פשוט מדהים איתם ובואו נודה, שם אותי בכיס הקטן. היכולת שלו להניע אותם לפעולה בדרך קלילה והומוריסטית ולאו דווקא בדרך של מתן הוראות, אופן ניהול השיחות שלו איתם והדרך שהוא מצליח להוציא מהם מידע גם אם נראה שממש לא בא להם לדבר, והמשחק המשותף- בזה מהר מאוד הבנתי שאני בכלל לא בתחרות איתו, אנחנו לא באותו LEVEL, לא משנה כמה אני אתאמץ ואעשה פעלולים זה לא משתווה לכיף ולשטויות שהוא עושה איתם.

בבריכה

ובנוסף לכל אלה, אני עברתי תהליך של גילוי בעניין הזה. מעצם זה שאני יותר איתם ויותר מעורבת במעגלי בית הספר הגנים והחברים, קורה שמגיע אלי מידע ויש צורך בקבלת החלטות, אך לא תמיד אני משתפת אותו. לא תמיד הוא בבית, גם שהוא בבית לא תמיד הוא במצב הקשבה לסיפורים מורכבים, וגם בגלל שלפעמים נראה לי שמספיק שאני אקבל החלטות ואקדם עניינים.

אך יש פעמים שאני מתייעצת איתו על דברים שלאו דווקא חשבתי להתייעץ איתו ואני מופתעת מהתובנות שהוא תורם לעניין, מנקודת המבט המרעננת שלו, מההסתכלות האופטימית שלו על הדברים באופן כזה שמרגיעה אותי.

הרגעים האלה שאני מקשיבה לו ואומרת לעצמי “וואלה, הוא צודק” וברגע אחד, התחושה שאני יודעת הכי טוב מתנפצת ומתערערת אצלי.

בעלי הוא אבא מדהים, אני אומרת את זה כל הזמן, גם לו ישירות וגם לכל מי שרוצה או לא רוצה לשמוע. הוא אבא משמעותי לילדים, אבא מתמסר, שמקנה לילדים ביטחון ובגידולם משלב חום ואהבה יחד עם גבולות מאוד ברורים וסמכותיות.  אני אוהבת את הרגעים האלה שהוא מערער לי את התחושה שאני יודעת יותר טוב, הרגעים האלה שמפתיעים אותי כל פעם, הם גם הרגעים שאני מרגישה שיש לי פרטנר משמעותי לחיים ולגידול הילדים ואני מודה על זה כל פעם מחדש.

עוד מהבלוג של ניצן גבאי משען

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 2 years
תצוגה מקדימה

זמן מסך לילדים- זה טוב או רע??

נושא שעות המסך של הילד זה נושא מורכב. המסכים הם חלק מעולמנו, הם מקיפים אותנו מכל כיוון ואי אפשר להימנע מהם. אני נמנית על דור ההורים שגדלו ללא מסך כמעט בכלל. אני זוכרת שהייתי בת 7 לערך בכיתי לאמא שלי שאין לנו ערוצי זהב בבית,...

תגובות

פורסם לפני 2 years
תצוגה מקדימה

אמאל'ה פתחתי בלוג!!

הי, מה שלומכם?   אני בסדר, רגע מסדירה נשימה... אמאל'ה פתחתי בלוג!   האמת שכבר הרבה זמן שאני רוצה לפתוח בלוג, לדבר עם העולם, לצעוק דברים החוצה, לשתף, לפרוק, ובעיקר להביא דברים מהלב. אז למה אמאל'ה? כי זה וואחד חשיפה. את...

תגובות

פורסם לפני 2 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה