הבלוג של אמאל'ה אני אמא

nitzanbar

אני ניצן,נשואה לתם ואמא מאוד טרייה לשירה. הבלוג מביע את המחשבות, ההתלבטויות, הקשיים וגם קצת טיפים מאמא מתלמדת שכל הזמן לומדת.

עדכונים:

פוסטים: 15

עוקבים: 6

החל מאפריל 2013

כך הייתה צועקת בלה לפינוקיו ומנסה להדביק את הקצב.

וככה גם אני מרגישה עכשיו לפעמים.
אני חושבת שזה אחד הדברים שהכי קשים לי עכשיו.
תּם היה איתי שבועיים אחרי ששירה נולדה.
ביום הראשון שלא היה ניסיתי להסתגל להתנהלות החדשה, בימים שבאו אח״כ החלו לעלות בי תחושות שעוד לא ידעתי להסביר.
שתם רצה ללכת לאימון זו לא הייתה שאלה בכלל אבל אז עלתה בי התחושה הזו. הלא מוסברת.
ישבנו כמה פעמים עם חברים ושוב עלתה בי מן תחושה חזקה כזו, אבל עדיין לא הבנתי בדיוק מה זה.
ואז אחרי עוד כמה פעמים הבנתי, זו תחושת קנאה מהולה בקצת כעס.
אבל איך אני, שלפני פוסט וחצי סיפרתי כמה תּם מדהים ושותף מעזה בכלל לכעוס עליו או לקנא לו?! והנה מצאתי את עצמי בקונפליקט קשה מאוד בין הכעס והקנאה לאהבה והערכה.
וזה קשה, קשה לי שעוד לא חזרתי לעצמי והוא שומר על גזרתו, קשה לי שיושבים עם חברים ולא תמיד אני מרגישה חלק כי אני מתנתקת מהשיחה בשביל שירה, קשה לי שהוא ממשיך עם מרבית התכניות אליהן הוא רגיל ואני יושבת בבית ומרגישה איך הוא פינוקיו ואני בלה שנשרכת מאחוריו ורוצה שיחכה לי, שגם אני רוצה לחיות בקצב החיים הזה.
אתמול הייתי באימון, זה היה נורא קשה ומתסכל. הערב חזרתי הבייתה מקורס תפירה, תּם שהרגיש שמשהו לא כשורה. שאל, התעניין והציע דרכים לשמר חלק מהחיים שלפני ועדיין להנות ולקבל את העכשיו.

ככה זה לידה, היא משנה את החיים ואין ברירה אלא להתרגל לקצב החדש.

אם תּם לא היה שואל לא בטוח שהייתי משתפת, כי מעולם לא שמעתי נשים מנשים שחוות חוויה דומה ואני בטוחה שיש עוד כאלו, שרואות את העולם ממשיך להסתובב ותוהות איפה הן בסיבוב הזה.

ובמסגרת ההמלצות: צאו, לחוג, לבית קפה, עם חברה, לבד.
העיקר לצאת ולזכור את העצמי ולהשקיע בו קצת זמן בלי שאיבות, הנקות והחלפות.

בתמונה: שיעור שני בקורס תפירה
ממליצה בחום: ״תפור עלייך״
https://www.facebook.com/tfurot/

22195595_120856265296383_6162450482510067681_n

עוד מהבלוג של אמאל'ה אני אמא

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה