הבלוג של אמאל'ה אני אמא

nitzanbar

אני ניצן,נשואה לתם ואמא מאוד טרייה לשירה. הבלוג מביע את המחשבות, ההתלבטויות, הקשיים וגם קצת טיפים מאמא מתלמדת שכל הזמן לומדת.

עדכונים:

פוסטים: 15

עוקבים: 6

החל מאפריל 2013

פעם בשביל לכתוב הייתי רק צריכה השראה. היום אני צריכה בנוסף להשראה גם פניות.

אני משתדלת לכתוב אבל לא תמיד מגיעה לזה, אולי כי יש לי שאיפה להעלות מחשבות מסודרות על הכתב ולא בליל מחשבות מבולגן…

נושא המשקל תמיד העסיק אותי ומעסיק אותי.
כולם יודעים שבהריון עולים במשקל, ולא, לא רק בגלל שאוכלים…

אז גם אני כמו כל הנשים עליתי במהלך ההריון, יחסית לעובדה שהייתה לי סכרת הריון לא עליתי המון.
חייבת להודות שמאוד פחדתי מזה.
לפני ההריון זה העסיק אותי מאוד אז על אחת כמה וכמה במהלכו.
לפני ההריון התאמנתי, קרוספיט, ריצה, RPM (מזכיר ספינינג רק יותר טוב) ובמהלך ההריון זה דעך.
בהתחלה פחדתי להתאמן, בכל זאת הריון יקר ולא רציתי לעשות דבר שעלול לפגוע בו. ובהמשך זה פשוט כבר היה קשה.
ובגלל שאף פעם לא התחברתי לספורט ללא עצימות, פשוט ויתרתי.

ואז ילדתי, וגוף של אחרי לידה הוא לא אותו הגוף של לפני הלידה.
זה נשמע מובן מאליו, אבל זה ממש לא.

6 שבועות חיכיתי בסבלנות לסיים את תקופת משכב הלידה ולחזור להתאמן.
ממש ספרתי את הימים.

כשזה הגיע לא חזרתי בכל הכוח, כי אי אפשר.
וזה מתסכל. אז שוב לקחתי צעד אחורה.
לפני שבועיים החלטתי שלא עוד.
ולאחר בירור קצר התייצבתי לאימון ניסיון אצל ד. Two to Train
אימוני קבוצה עצימים. בשיחה הראשונה שלנו חששתי שזה לא ידבר אליי.
אחרי השיעור הראשון לא יכולתי לדבר. זה דיבר אליי מאוד.
כמה ימים לאחר מכן נתקלתי בקוד הכושר הנשי – שולי בראונשטיין והחלטתי בפעם הראשונה בחיי לנסות אימון רגוע יותר. לאחר ניסיון הבנתי שפילאטיס ויוגה זה לא רגוע כמו שתמיד חשבתי.

שירה אם תהיתם, באה איתי לאימונים ומעודדת אותי להמשיך ולא לוותר.

מקווה לאט לאט לחזור לעצמי, ויותר מזה מקווה להיות סלחנית עם עצמי ולקבל את העובדה שאחרי הלידה הגוף משתנה ועדיין אפשר לאהוב אותו.

שירה נותנת לי מוטיבציה להמשיך

שירה נותנת לי מוטיבציה להמשיך

עוד מהבלוג של אמאל'ה אני אמא

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה