הבלוג של אמאל'ה אני אמא

nitzanbar

אני ניצן,נשואה לתם ואמא מאוד טרייה לשירה. הבלוג מביע את המחשבות, ההתלבטויות, הקשיים וגם קצת טיפים מאמא מתלמדת שכל הזמן לומדת.

עדכונים:

פוסטים: 15

עוקבים: 6

החל מאפריל 2013

יש לי הרגשה שיש נושאים שלא נהוג לדבר עליהם בפומבי.

כל נושא השאיבות הוא אחד מהם.
מי שלא מכיר ויודע. לצד הנקה יש אפשרות לשאוב חלב באמצעות מכונה/ מכשיר ידני. וכך כשאמא רוצה לצאת מהבית או כל דבר אחר היא יכולה.

מי שקרוב אליי יודע שמעבר להנקה עצמה היה לי חשוב ששירה תקבל את ההכי טוב שאני יכולה לתת לה. גם במידה וההנקה לא תצליח. ואז ראיתי סירטון.
סירטון שמסביר איך זה עובד, איך משתמשים במשאבת חלב אם.

אני זוכרת שתם ישן על הספה ואני הייתי כל-כך בהלם ממה שראיתי שפשוט התחלתי לבכות.
תם התעורר בבהלה וכל מה שיכולתי להגיד זה שאני לא מוכנה לעשות את זה, להרגיש כמו פרה במחלבה.

והזמן עבר ובבית החולים היה קושי עם ההנקה (ניתן לחזור ולקרוא עליו בפוסט הבא: http://saloona.co.il/nitzanbar/?p=78?ref=blog_main) וכשיועצת ההנקה הציעה לשאוב פשוט שכחתי מהכל וניגשתי למשימה, כל מה שחשבתי עליו היה לדאוג לשירה.

אז התחלתי בבית החולים, טיפין טיפין, 5 מ״ל – 10 מ״ל.
הייתי רואה בנות לידי שואבות בקבוק ואני חוזרת לחדר מתרגשת מכל טיפה שהצלחתי לשאוב.

עכשיו חשוב לי להסביר שכל מלאכת השאיבה לא פשוטה בכלל.
לא מבחינת זמן ולא מבחינה נפשית. בהתחלה זה השתלט עליי. כל שעתיים-שלוש, בנוהל. גם בלילה!והנפש? הרגישה כמו פרה ברפת לפעמים.

זר לא יבין זאת. עם כל ההורמונים והתחושה שהגוף שלי כבר לא שלי השאיבה יכולה להיות משימה מאוד קשה נפשית ופיזית אז אני בעיקר מנסה לשים את הקושי בצד ולהסתכל על זה כאתגר.
כמה אצליח לשאוב הפעם?
והנה, אתמול כבר הגעתי ל240 מ״ל. (רק מזכירה שהתחלתי מ5).

עצה אחת אני יכולה לתת בהקשר הזה (שקיבלתי מיועצת ההנקה שלי) מעבר לגישה חיובית שהכרחית כאן והיא: קחי גופייה ישנה/ טופ ישן/ חזיית ספורט ישנה עשי בה חור/ שניים בהתאם למשאבה שיש לך והרי לך חזיית שאיבה והידיים משוחררות לעיסוקים נוספים

Cow_female_black_white

עוד מהבלוג של אמאל'ה אני אמא

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה