הבלוג של חיים ניר

nirn57

הנני בן 56, תושב כוכב-יאיר, נשוי ואב לשתי בנות בנות 18 ו-19. מורה לאמנות במשרד החינוך בבוקר, ואחר הצהריים מדריך בחוגים למצויינות. חובב כתיבת מאמרים וספרי ילדים ומבוגרים, ריצה, רכיבה על אופניים וחוש-הומור עדין.

עדכונים:

פוסטים: 48

החל מאוקטובר 2016

חשיבה יצירתית ולמידה –  מצוינות ומה שביניהן

מבוא

 

“אנו לומדים מעט מן הניצחון והרבה מן הכישלון.” ~ פתגם יפני

“הניסיון הוא המורה של כל הדברים.”

 יוליוס קיסר(100-54 לפנה”ס)

שאל ג’ושו את נאנסן: “מהי הדרך?”

ענה נאנסן: “חשיבה פשוטה היא הדרך.”

ג’ושו: “איך לומדים אותה?”

נאנסן: “אם תנסה ללמוד, תתרחק ממנה.”

ג’ושו: “אם לא אלמד, איך אדע אם זוהי אכן הדרך?”

נאנסן: “הדרך אינה ידיעה, אך גם אינה חוסר ידיעה.

ידע הוא אשליה, חוסר ידע הוא ריקנות.

הדרך היא כמו חלל עצום שאין בו מקום לטוב ורע.”

לשמע דברים אלה זכה ג’ושו בהארה.

מו-מון, השער ללא שער, קואן 19

 

“יצירתיות היא היכולת לראות שגיאות לא ככישלון, אלא כניסיון. “אלמוני

היכולת “לראות” או לפרש כישלון כהתנסות, הינה הבסיס לחשיבה חיובית, המאפשרת למידה משמעותית לאורך זמן, בניגוד ללמידה “תכליתית/הישגית” קצרת-מועד.

ללא התנסות ב”כישלונות “  לא תיתכן למידה חווייתית אמתית.

ברגע שהמורים והחברה שופטים את תוצאות הלמידה, הרי שהלמידה הופכת לשטחית ולא משמעותית.

סוקרטס (469? – 399 לפני הספירה)

“החוכמה האמתית והיחידה היא לדעת שאתה לא יודע כלום “

כיצד אני מבין את האמרה המבלבלת הזו?

האם סוקרטס התכוון לחדד את הספקנות?

האם סוקרטס התכוון שלא נתייחס לידע כאל רכוש , כאל קניין?

האם סוקרטס התכוון שגם החכם , או הידען, צריך לדעת ליישם את הידע בחיי היום יום באופן חיובי, הן לסביבתו  והן כלפי עצמו?

1.”לימדתי את האדם כיצד ליצור את העתיד, ובעזרת היצירה לשחרר גם את העבר.” סוקרטס

הרבה לפני זיגמונד פרויד, הבין סוקרטס שהאדם היוצר חי את ההווה, על ידי- כך שהוא מצליח להשתחרר מעכבות העבר.

2. “הגדול שבטובין הוא לשוחח יום, יום, על המידות הטובות, לבחון את עצמי ואת הזולת, כי חיים ללא מבחן הם חסרי ערך לאדם.” סוקרטס

סוקרטס  טוען שעל האדם לבדוק את מעשיו ומחשבותיו יום יום שעה שעה, בכדי להישאר צמוד במידת האפשר אל “המידות הטובות”.

מהו מבחן החיים של סוקרטס?

האם זה המבחן של המודעות-העצמית באמצעות ה”דע את עצמך”?

אפלטון(424-327 לפנה”ס- יוון)

  1. “הייתי מלמד ילדים מוזיקה, פיזיקה ופילוסופיה, אבל החשוב ביותר זה מוזיקה, מפני שבתבניות האמנות טמונים המפתחות לכל סוגי הלמידה.”

אפלטון מדבר על שני סוגי למידה:

  1. למידה בכפייה.
  2. למידה מרצון.

2.”בן חורין צריך להישאר בן חורין גם ברכישת ידע. דעת שנרכשה בכפייה, אין לה קיום בנפש.”

הוא ממליץ על הלמידה מרצון בכדי להישאר חופשי, בעל בחירה חופשית.

3.”אנשים שלמדו דברים רבים מאמינים שהם חכמים. אך רובם הגדול לא יהיו אלא בורים וחכמי שווא בלתי נסבלים בחיים.”

האם אפלטון התכוון לצניעות של המלומדים?

האם אפלטון התכוון שהמלומדים, המשכילים, בעלי הידע הנרחב, חייבים ללמוד ליישם את הידע בבחינת ‘חכמת-חיים’, או חכמת היום יום?

4″הבערות היא השורש והגזע של הרשע” ~ אפלטון

אפלטון מצא את שורשי הרוע בבערות,  בחוסר היכולת להשתמש בידע באופן שעוזר לאנשים בסביבה.

האם אדולף היטלר (1889-1945) שאמר “ההצלחה היא המדד היחיד למוסריות.”  היה נבער?

האם אנשי האסלאם הקיצוני שעורפים את ראשיהם של מתנגדיהם הם נבערים מדעת?

5. “החינוך היעיל ביותר הוא לתת לילד לשחק בדברים נפלאים.”

אפלטון האמין שהמשחק יעל ביותר להבנת כללי התנהגות, שהינם בסיסיים לניהול חיים תקינים.

ילד שלא שומר על הכללים של משחק, כגון לדעת “להפסיד בכבוד”, וגם “לנצח בכבוד”.

ילדים לא ישחקו עם ילד שמוצא תירוצים להפסדים, ויתרחקו מילד ש”משוויץ” בשל נצחונו.

אריסטו והכשרת אזרחים טובים(384-322 לפנה”ס)

  1. “החינוך הוא הצידה הטובה ביותר לעת זִקנה.”

  1. “שורשי החינוך מרים – אך הפרי מתוק”

  1. “הסימן היחיד לדעת מושלמת הוא הכושר ללמדה”

גאיוס סאלוסטיוס קריספוס( 86-35לפנה”ס- רומא)

“לימודים שאינם גורמים לתלמידים לרכוש מידות טובות אינם משביעים את רצוני.” 

אפיקטטוס(55-135 לספירה),

“אדם אינו יכול ללמוד את מה שהוא חושב שהוא כבר יודע.”

אמירה זו לפני כאלפיים שנה תקפה גם להיום, מאחר ורק מי שמכיר בחוסר ידיעתו, יכול להיות קשוב למתרחש סביבו.

הגאוותנים ש”חושבים שהם יודעים הכל”, אינם פתוחים ללמוד דבר חדש,  או להביט בזווית חדשה על משהו ש”הם כבר יודעים…”.

לאונרדו  דה-וינצ’י(1452-1519)

  1. “אוי לתלמיד שאינו עולה על רבו.”

2. “למידה ללא תשוקה מקלקלת את הזיכרון…”

מישל דה מונטן(1533-1592)

“כאשר אני לומד אינני מחפש אלא ידע הגורם לי להכיר את עצמי, ומלמד אותי איך לנהל את חיי ואת מותי.”

גלילאו גלילאי(1564-1642)

  1. “אי אפשר ללמד אדם דבר: ניתן רק לעזור לו לגלות זאת מתוך עצמו.”
  2. “הספק הוא אבי היצירה.”

רנה דקרט (1596-1650)

“אני חושב משמע אני קיים”

מה הבסיס  לחשיבה יצירתית?

האם הבסיס הינו ההכרה שאנחנו חושבים?

האם המודעות למחשבות שלנו מעידה שאנחנו קיימים?

האם המודעות למחשבות שלנו הינה הבסיס לחשיבה יצירתית?

האם ישנה חשיבה שהיא אינה יצירתית?

ג’ון לוק (1632-1704)

“מה שאנו מכנים בשם “רעיון” הוא תכליתה של המחשבה.”

“הכרתו של האדם איננה יכולה להגיע אל מעבר לשדה התנסותה.”

אייזיק ניוטון (-1707-1642)

“אם הרחקתי לראות, הרי זה משום שעמדתי על כתפיהם של ענקים.”

מתוך מכתב לרוברט הוק, פברואר 1676

מכיוון שראייתי קצרה, (אני קצר-רואי: חיים משקפיים…), אשתדל  “לראות מקרוב” , ולהאיר את עיניכם ומחשבותיכם , בתקווה שתרצו לסיים את הספר/מאמר.

“  בנג’מין פרנקלין(1706-1790

“גאונות ללא חינוך היא כמו זהב המצוי במכרה”.

“הדיבור משדל; הדוגמה מלמדת.” ~ ז’וזף ז’ובר(1745-1824)

“אפשר להביא צעיר לאוניברסיטה, אך אי אפשר להכריח אותו לחשוב.”

ג’ון סטיוארט מיל(1806-1873)

“ילד שלא למד מעולם מה נאסר עליו לעשות, לעולם לא ידע מה הוא מסוגל ליצור.”

 אלברט הובארד(1856-1915)

“למידה המכוונת לרמות התפתחות שכבר הושגו אינה יעילה מבחינת ההתפתחות הכללית של הילד. היא אינה מכוונת לשלב חדש של תהליך התפתחותי, אלא נגררת אחרי תהליך זה. ההבחנה של טווח ההתפתחות הקרובה מאפשרת להציע ניסוח חדש, דהיינו, ‘הלמידה הטובה’ היחידה היא זו המקדימה את ההתפתחות”

לב ויגוצקי(1896-1934)

“מורה בינוני – אומר. מורה טוב – מסביר. מורה מצוין – מדגים. מורה מושלם – מעורר השראה.” ~ ויליאם ארתור וורד (סופר)

זיגמונד פרויד(1856-1939)

1.”אנו לומדים מהניסיון לאט, ובמחיר שגיאות מרובות.”

יאנוש קורצ’אק(1878-1942)

  1. “ההנחה שהפדגוגיה היא תורת הילד ולא תורת האדם, זאת היא אחת הטעויות המרגיזות ביותר.

{ מתוך הספר “כיצד לאהוב ילדים” }

  1. “היה כפי שהנך – חפש דרך בעצמך – הכר את עצמך, לפני שתרצה להכיר את הילדים. חשוב נא למה אתה מוכשר ואחר כך תבוא לתחום תחומים לזכויותיהם וחובותיהם של הילדים. קודם כל אתה בעצמך ילד ועליך לחנך ולהשכיל את עצמך.”

{ מתוך הספר “כיצד לאהוב ילדים” }

  1. “אין לתת לילד מורה האוהב את הספר ואינו אוהב את האדם.”

האם תיתכן יצירתיות במערכת החינוך?

כל עוד מתייחסת מערכת החינוך אל השגיאות ככישלון, ולא כהתנסות חווייתית והתנסות בדרך אל המומחיות, הרי שהסיכוי ליצירתיות הוא נמוך.

חרדת הכישלון

ברגע שאדם יודע שהמושג ‘כישלון’ ממנו והלאה, הרי שהוא יכול להיות פתוח להתנסות החווייתית, ונוצר כר נרחב ופורה לשמחת הלמידה .

שמחת-למידה

ברגע שנכיר את המושג “חדוות-הלמידה” או “שמחת-הלמידה”, הרי שתיעלם מאליה “חרדת-הלמידה”.

הציונים בבית-הספר מכניסים את “חרדת-הלמידה”, ואת “חרדת-הכישלון”.

ברגע שהלמידה הופכת חווייתית, השמחה גואה , והתשוקה ללמידה הולכת ומתעצמת.

כיצד יוצרים למידה שמחה?

במאמר אסקור את התפתחות הגישה לחינוך לחשיבה יצירתית, מצוינות ומוסר.

האם שלושתן יכולות לדור בכפיפה אחת?

אפרש את אמרותיהם של אנשי מופת:

ג’ון דיואי(1859-1951)

  1. “החינוך מהווה תהליך חברתי; החינוך משמעו לגדול ולהתפתח.”
  2. “החינוך איננו בבחינת הכנה לחיים, אלא החיים עצמם.”
  3. “המפתח לאושר: למצוא את העיסוק המתאים ביותר לכל אחד מאתנו, ואת ההזדמנות לעסוק בו.”
  4. “”בעבורי האמונה משמעה חוסר דאגה.”
  5. “תפקיד החינוך הוא ללמד את הילד לחשוב, ולא ללמדו מה לחשוב.”
  6. “הכישלון מלמד; האדם החושב לומד מכישלונותיו כמו מהצלחותיו.”

אלברט איינשטיין( 1879-1955)

1. “הוראה היא תרופה חזקה ביותר, וכמו כל התרופות החזקות יכולה להפוך בקלות לרעל. בזמן המתאים (כלומר, כשהתלמיד מבקש) ובמנות קטנות מאוד, היא יכולה באמת לעזור ללמידה. אבל בזמנים אחרים, או במנות גדולות מדי, היא תעכב את הלמידה או תמנע אותה לחלוטין.

2. “האמנות העליונה של המורה היא לעורר בתלמיד שמחה בהבעתו וידיעה שיש בהבעתו זו מן היצירה.”

 3.”הקשר שאיחד את היהודים במשך אלפי שנים ושמאחד אותם היום הוא, מעל הכל, האידאל הדמוקרטי של צדק סוציאלי, בצירוף האידאל של עזרה הדדית וסובלנות בין כל בני־האדם עלי אדמות… המאפיין השני של המסורת היהודית הוא הכבוד הגדול שהיא רוחשת לכל צורה של שאיפה אינטלקטואלית ומאמץ רוחני.” ~ “כמו שאיינשטיין אמר”, עמוד 100

האם מצוינות היא מאמץ רוחני?

ואם כן, האם מצוינות ורוחניות הולכות יד ביד?

4.”בחיזיון הזה של חיי אנוש מה שנראה לי בעל ערך אמתי איננו המדינה, אלא היחיד התבוני היצירתי.” ~ אמונתי 1930, “כמו שאיינשטיין אמר”, עמוד 161

מיהו היחיד התבונתי היצירתי על פי אלברט איינשטיין?

האם זה האדם בעל מודעות-עצמית?

5.”מטרת החינוך צריכה להיות: אנשים המצטיינים בעצמאות – במחשבה ובמעשה – ועם זאת רואים בשירות למען הכלל את משימת חייהם העיקרית.”

מהי עצמאות מחשבתית? האם עצמאות מחשבתית הינה הבסיס לחשיבה יצירתית?

האם ניתן לשמור על עצמאות מחשבתית?

כיצד ניתן לשמור על עצמאות מחשבתית?

5.”כדי לפתור בעיה כבדת משקל עלינו להגיע אל רמת חשיבה גבוהה מזו שבה היינו כשיצרנו את הבעיה.”

ג’והן הולט(1923-1985)

 1.”זה ממש פלא ששיטות ההוראה המודרניות עדיין לא החניקו לחלוטין את חדוות החקירה. זוהי טעות חמורה להניח שניתן לקדם את ההנאה מהתבוננות ובדיקה באמצעים של כפייה וחובה.”

2. “הכישלון מלמד; האדם החושב לומד מכישלונותיו כמו מהצלחותיו.”

 אלברט צנט-גיורגיי

1.”לגלות זה לראות מה שכולם ראו, אבל לחשוב מה שאיש עוד לא חשב

ז’אן פיאזה(1896-1980)

1.”בכל פעם שאנו מלמדים את הילד דבר-מה, אנו מונעים ממנו את האפשרות להמציא אותו.”

מרווה קולינס(1930-)

1.”ההצלחה לא באה אליך – אתה הולך אליה.”

2.”אופי הוא מה שאתה יודע שאתה, לא מה שאחרים חושבים שאתה.”

3.”אל תנסו לתקן את התלמידים, תתקנו את עצמכם קודם. המורה הטוב הופך את התלמיד הרע לתלמיד טוב ואת התלמיד הטוב לתלמיד מעולה. כאשר תלמידינו נכשלים, אנחנו, כמורים, נכשלים גם כן.”

4. “תמצית ההוראה היא להפוך את הלמידה למידבקת – לגרום לרעיון אחד להצית רעיון אחר.”

5.”מצוינות היא לא פעולה, אלא הרגל. את הדברים אשר אתה עושה הכי הרבה, תעשה גם הכי טוב.”

6.”בתוך כל תלמיד נצור ילד מבריק.”

7.”תבטח בעצמך. תחשוב בעצמך. תפעל בעצמך. תדבר בעצמך. תהיה עצמך. חיקוי מישהו אחר זו התאבדות.”

8.”נחישות והתמדה מניעים את העולם; לחשוב שמישהו אחר יעשה זאת במקומך

מריה מונטסורי(1870-1952)

  1. “משחק הוא הדרך של הילדים ללמוד את מה שלא ניתן ללמד אותם.”

ג’והן הולט(1923-1985)

  1. “הוראה כפויה לא גורמת ללמידה – היא פוגעת בלמידה. “

2.         “למידה אינה תוצאה של הוראה, אלא של סקרנותו ופעילותו של הלומד. “

וויליאם ב. ייטס

  1. “הוראה אינה מילוי מיכל, אלא הבערת שלהבת.”

ראובן פוירשטיין(1921-2014)- הוראה נכונה המשפרת את יכולת הלמידה, מבלי להתייחס למנת-המשכל.

תהליכי חשיבה ולמידה:

לחשוב פירושו, ליצור יחסים בין עובדות(ואולי הקשרים?)

תוכן ותהליך

הערכה מעצבת משתנה

הרמב”ם

אדולף היטלר(1889-1945)

“אין כמעט עם בעולם שאינסטינקט ההישרדות מפותח בו יותר מאשר בזה הנקרא ‘עם הבחירה’. איזה עם עבר מכשולים רבים יותר מהעם הזה והצליח להימלט מהאסונות הכבדים ביותר של האנושות מבלי להשתנות. איזה רצון נוקשה ואינסופי לחיות ולשמר את המין ניכר מעובדות אלה”

 

אדוארד דה-בונו(1933-)

אכזבה נולדת מהפער שבין היכולת שלנו לבין ציפיותינו.” ~ אדוארד דה בונו

 

 

 

 

 

 

 

מצוינות וחינוך

 

 

“הדואג לימים זורע חיטים, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים.” יאנוש  קורצ’אק(1878-1942)

 

   האם מצוינות הולכת יד ביד עם חינוך?

האם מצוינות הולכת יד ביד עם ערכים?

האם יש לשלב חינוך למצוינות עם חינוך לערכים?

מהי חשיבה מסדר גבוה?

על פי ברטלט (1932)חשיבה מסדר גבוה הינה שילוב  וארגון מחדש של מושגים.

מהי חשיבה יצירתית?

חשיבה המייצרת התבוננות חדשה על אמיתות מוכרות, או יצירת הקשרים חדשים בין מושגים .

הגדרה ליצירתיות= ניצוץ כפול פעולה

הגדרה לחשיבה יצירתית=  שאלה פתוחה כפול תשובות מקורית .

יצירתיות היא תהליך המתחיל ביכולת מחשבתית המובילה את האדם להפקת תוצר מקורי בעל ערך. היצירתיות היא תהליך של הפקת רעיונות הולמים בדרכים מקוריות‏.

מנת-משכל(אינטליגנציה)

אינטֶליגנציה או בעברית מִשׂכַּל היא מכלול הכישורים שבאמצעותם ניתן לפתור בעיות הדורשות חשיבה בצורה יעילה.

מקור המילה אִינְטֶלִיגֶנְצְיָה הוא במילה הלטינית intelligere , שמשמעה לבחור, להחליט, להבחין. בהתאם לכך, אינטליגנציה מוגדרת גם כיכולת להבין דבר מתוך דבר וכיכולת להבחין בין דבר לדבר.

מבחני משכל(אינטליגנציה)

פרנסיס גלטון(1822-1911)הוא הראשון שמייחסים לו פיתוח מבחנים להערכת היכולת האינטלקטואלית.

מבחני האינטיליגנציה לילדים פותחו בשנת 1905 ע”י  אלפרד בינה(1857-1911) עבור מערכת חינוך החובה בצרפת.

בשנת 1939 נכנסו המבחנים למבוגרים שפותחו ע”י דיוויד וקסלר(1896-1981).

חשיבה ממוקדת ויצירתיות

המבחנים בודקים את היכולת לענות על שאלה מסוימת תשובה מסוימת במגבלת זמן נתון.

ניתן לומר שחשיבה ממוקדת  עלולה לעתים לחסום יצירתיות.

חשיבה מסתעפת ויצירתיות

חשיבה המעודדת יצירת הקשרים חדשים בהשראת רעיון או מושג אחד.

  ‘סיעור- מוחות’ (אלכס אוסבורן-1937)

“קל יותר לאלף רעיון פרוע מאשר להפיח רוח-חיים ברעיון משמים” (אלכס אוסבורן- 1888-)

תהליך של חשיבה קבוצתית לפיתוח רעיונות המאפשרים חיפוש אחר פתרון בעיות מנקודות מבט שונות, ומציאת פתרונות מגוונים עבור בעיה מסוימת‏.

גמישות מחשבתית

גמישות  מחשבתית יכולה להוביל לרעיונות חדשים או להמצאת דרכים חדשות להתמודדות עם מצבים מוכרים, או היכולת לראות מכלול של פרטים הנעלמים מעיניהם של אחרים.

תכנון

הכנת המצע הרעיוני והביצועי.

1. מצע רעיוני:

א. הגדרת המטרה.

ב. סיעור מוחות.

ביצוע

יישום ומימוש הרעיון, בצורת מוצר או בצורת מיזם חברתי.

אלתור

היכולת למצוא פתרונות חדשים לבעיות מוכרות , או למצוא פתרון חדש לאתגר משתנה.

מהם התנאים ליצירתיות?

1. רצון ליצור.

2. מסגרת  מזמנת.

תהליך ותוצאה

יש המייחסים חשיבות עיקרית לתהליך היצירה , ויש המייחסים חשיבות עיקרית לתוצאה.

כשמתמקדים בתוצאה ,  היצירתיות עלולה ללכת לאיבוד כי עלול להיווצר תהליך של חזרה על אותה תוצאה “מוצלחת” , ונוצר חיקוי במקום חידוש.

עמימות

יצירה נעשית במצב של חוסר וודאות. היכולת להבין שהעמימות, חוסר הוודאות בהשגת תוצאות מידיות, הינה הבסיס ליצירתיות, תוך מתן דגש על התהליך.

יש מאין

ליאונרדו דה-וינצ’י ואלברט איינשטיין הם מבחינתי יוצרים יש  מאין. ליאונרדו אהב יותר מכל להתבונן, וטבע את המשפט “המדע האמתי ראשיתו בהסתכלות”.

איינשטיין אהב חשיבה מופשטת והוא אמר:” דמיון חשוב יותר מידע”.

מודעות ו’חשיבה על חשיבה’(מטה –קוגניציה)

מודעות עצמית מאפשרת “לראות” דברים חדשים, והבקרה העצמית מאפשרת לסנן את המידע ואת החוויה.

הטלת ספק

היכולת להטיל ספק בפתרונות המקובלים,  או באמיתות יסוד מקובלות (או באמצעים להשגתם),  הינה הבסיס למציאת כיווני מחשבה חדשים.

הקשר

אחד הביטויים ליצירתיות הינו היכולת ליצור הקשרים חדשים בין מרכיבים מתחומי ידע שונים.

בלבול ולבלוב – או ‘הפרופסור המפוזר’

הבלבול נחשב להיפוך המוחלט של הסדר.  אנשים “מרובעים”  נחשבים כלא-יצירתיים וחסרי-השראה.

מי שחושב שהוא יודע הכל, מאבד את הסקרנות  ומתחיל לפעול מבלי לחשוב. רק מי שמתבלבל מתחיל לחשוב ולשאול שאלות כדי להגיע לאיזון מחשבתי  . ה”מסודר” נוטה לחפש פתרונות קיימים. “המבולבל הסדרתי” יכול להרשות לעצמו לאמץ אורח מחשבה מקורי מאחר והוא אינו מחויב ל”סדר”.  למבולבל מותר לשאול שאלות “טיפשיות” ולשמור על חיוניות ואילו “המסודר” ישתדל לשמור על תדמיתו ועל כן יתקשה לפרוץ את גבולות המחשבה.

יצירתיות ולמידה

האם ישנה סתירה בין למידה לבין יצירתיות?

סגנונות למידה

למידה הכוללת  שאלות ידע עם תשובה אחת נכונה עלולה למנוע את  האפשרות לחשיבה יצירתית.

למידה עיונית שאין בה התנסות וחקר אמתיים, הינה למידה עקרה שאין בה יצירתיות.

לאונרדו דה-וינצ’י אמר ש”למידה ללא תשוקה מקלקלת את הזיכרון…”

שאלות פתוחות

למידה  בשיטה של שאלות  המאפשרות מגוון רב של תשובות הינה הבסיס לחשיבה יצירתית.

למידה ששמה דגש על התהליך הינה בסיס לחשיבה יצירתית, ואילו למידה הישגית ששמה דגש על התוצאה, או על התוצר הצפוי, הינה למידה הבולמת יצירתיות, כי היא לא מאפשרת “להפליג על כנפי הדמיון”.

זהו הבסיס ליצירתיות המאפשר ליצור מוצר מקורי  מיזם חברתי.

למידה אישית

“למידה אישית” הינה למידה מיטבית המאפשרת יצירתיות. ברגע שמזמנים לילדים חומרים והשראה, הרי שכל ילד ימצא תחום עניין אישי משלו, ועל בסיס תחום העניין ניתן לבנות יצירתיות אינסופית.

ברגע שתלמיד בוחר בנושא אליו הוא מחובר רגשית, יקל על התלמיד למצות את יכולותיו.

מהו מיצוי יכולות?

“האמנות העליונה של המורה היא לעורר בתלמיד שמחה בהבעתו וידיעה שיש בהבעתו זו מהיצירה.” אלברט איינשטיין

“אם הייתי יודע לאן תוביל תגלית האטום, הייתי נהיה שען.” אלברט איינשטיין

האם אלברט איינשטיין מביע חרטה על הקדמה המדעית/טכנולוגית?

“המאמץ האנושי החשוב ביותר הוא השאיפה למוסריות בפעולותינו. האיזון הפנימי שלנו, ואפילו הקיום שלנו, תלויים בכך. רק מוסריות בפעולותינו יכולה להעניק לחיים יופי וכבוד. להפוך את הנ”ל לכוח קיים ולהעלות את זה למודעות זוהי אולי המשימה החשובה ביותר של החינוך. הבסיס למוסר אינו צריך להיות מושתת על מיתוסים או להיות מקושר לאיזושהי סמכות, שמא ספק כלשהו לגבי המיתוסים הללו או הלגיטימיות של הסמכות הזו יפגמו בבסיס לשיפוט ולפעולה שקולים ונבונים.” אלברט איינשטיין

“מי שחושב לא מפסיק לשאול.” אלברט איינשטיין

“על מה מושתתת אפוא החכמה האנושית או הדרך לאושר האמתי? בלי ספק לא על צמצום מאוויינו; שכן אילו היו המאוויים פחותים מכוחותינו חלק מיכולותינו היה נותר ללא שימוש ולא היינו נהנים ממלא מהותנו. גם לא על הרחבת יכולותינו, שכן אם יתרחבו מאוויינו בה בעת ביחס ליכולות, לא נהיה אלא מסכנים יותר. היא מושתתת אפוא במהותה על מזעור מותר המאוויים על היכולות, ועל שוויון ערך מושלם בין הכוח לרצון.” ז’אן-ז’אק רוסו (1712-1778), אמיל או על החינוך.

מצוינות

  “מצוינות היא לא פעולה, אלא  הרגל. ככל שתעשה משהו יותר, תעשה אותו יותר טוב”

מרווה קולינס (תודה רבה לאפרת מהטכנו-דע ג. אולגה )

“הרצון שלך יותר חשוב מהיכולת השכלית שלך…” (מרווה קולינס    1930-)

מהי מטרת החינוך?

להעריך את החינוך- או לחנך את הערכים?

האם אנו רוצים לחנך אנשים למצוינות, או לחנך אנשים מצוינים לערכים אנושיים?

עבודה היא ערך חשוב. עבודה למען הכלל היא ערך עליון.” אלברט איינשטיין

“לממש את כשרונו יהא זה אשר יהא הרי זה אושרו של האדם” ~ אריסטו

על פי אריסטו, רצוי לו לאדם לממש את כשרונו בכדי להיות מאושר.

“אין בי כישרון מיוחד, אבל יש בי הרבה סקרנות.” אלברט איינשטיין

“המידה הבינונית היא המידה הנכונה לאדם.” ~ הרמב”ם(1135-1204)

הרמב”ם ממליץ על דרך הביניים, על “שביל-הזהב”. לטעמו , הבינוניות היא המידה הנכונה לאדם. מדוע?

הרמב”ם ממליץ על צניעות, על מידתיות?

מה בין מצוינות להצטיינות?

“אני אוהב לטייל, אבל שונא להגיע.” אלברט איינשטיין

מצוינות היא תהליך ואילו הצטיינות הינה התוצאה של התהליך.

במצוינות הדגש מושם על התקדמות של האדם בהשוואה לעצמו: כלומר היכולת של האדם להשתפר בביצוע של פעולה מסוימת על ידי נחישות והתמדה.

המצוינות מדברת על מיצוי היכולת הפנימית של האדם, והשוואה בין האדם לבין עצמו על ציר  הזמן.

ההצטיינות מדברת על השוואה בין האדם לבין הסביבה שלו, על ציר ההישגיות המלווה בפרסים: אולימפיאדה, פרס נובל וכד’.

מומחיות

בעל ידע וסמכות בתחום מסויים; בקיא; ידען; מקצוען.

המומחיות היא האמצעי להגיע למטרה.

מצוינות והצלחה

“נסו לא להיות אנשים של הצלחה, אלא נסו להיות אנשים של ערך.”  אלברט איינשטיין

“ההצלחה היא המדד היחיד למוסריות.”  אדולף היטלר(1889-1945)

האמנם?

האם נמצא אדם אחד בעולם שיטען שהיטלר לא היה יצירתי?

אז היכן הגבול ליצירתיות?

האם ניתן לאפשר יצירתיות בכל מחיר, גם על חשבון מוסריות?

הצלחה בכל מחיר

בתרבות המערב  המטרה היא בדרך-כלל השגת מעמד חברתי גבוה, אם על-ידי רכישת השכלה ואם על –ידי רכישת כסף.

סך המרכיבים הנ”ל הם המדד להצלחה בחברה המערבית.

האם אנו רוצים לעודד את תלמידינו להצליח בכל מחיר?

האם נרצה ליצור מדד חדש, שבו משולבים יחדיו הצלחה עם ערכים?

האם יש בעולם דרך המשלבת הצלחה עם ערכים?

אושר

“אין דרך אל האושר – האושר הוא הדרך.”  דיוגנס

בתרבות המזרח הרחוק, המטרה היא מציאת האושר, או הימנעות מהסבל. את האושר משיגים על-ידי התבוננות מעמיקה ותרגול מתמיד בשיטות המאפשרות תקשורת עם-תת ההכרה.

מצוינות וערכים

האם מצוינות וערכים יכולים לחיות בכפיפה אחת?

זוהי שאלת היסוד  שעלינו לשאול בכל פעם שאנו מעלים את נושא המצוינות.

מצוינות חברתית

“כל עוד נשאר עבדים לאמת, לצדק, ולחירות, נוסיף לייצור הערכים שיסייעו לתיקון האנושות.” אלברט איינשטיין

האם ביל גייטס שתרם 20 מיליארד דולר להדברת מחלת המלריה באפריקה, הינו דוגמה לתיקון האנושות?

מהי מצוינות חברתית? האם אדם התורם לקהילה הוא ‘מצוין מבחינה חברתית?’

כדי להבין מהי מצוינות חברתית, עלינו לחטט בעולם ההגות העולמי:

מהו מוסר?

“גילוי האנרגיה האטומית שינה הכל חוץ מצורת החשיבה שלנו… הפתרון לבעיה זו שוכן בלִבה של האנושות. אילו רק הייתי יודע, הייתי צריך להיות שען.”

אלברט איינשטיין

“התרופה היחידה לנזק שמסבה ההתקדמות המדעית היא ההתקדמות המוסרית.”

אלברט איינשטיין

שמע בני מוסר אביך, ואל תיטוש תורת אימך.” ~ משלי

“המוסר שלנו נמדד לא כשהוא תואם את התרבות והדת שלנו, אלא כשהוא סותר אותן.”  מהטמה גנדי

מהי תורת- המוסר?

פרופסור רנזולי הגדיר בשנות השבעים את המצוינות כתופעה הכוללת שלושה מרכיבים:

א. יכולת שכלית גבוהה.

ב. יכולת  לחשיבה יצירתית.

ג. מידה גבוהה של מחויבות למטלה.

על פי החוקרים ניקרסון(1998) וקוסטה(2000), חשיבה מסדר גבוה כוללת פתרון בעיות על ידי חשיבה ביקורתית המאפשרת פתרון בעיות באופן מגוון.

דוד פסיג(2001) מדבר על שלושה מרכיבים לחשיבה מסדר גבוה:

1.         התאמה

2.         הקשר

3.         בו-זמניות(חשיבה במקביל)

רזניק (2001) מדבר על הצפת המידע, אשר מוכפל בכל חמש שנים, ובשנת 2020, הידע יוכפל כל 73 ימים!!!

המרכיב העיקרי הוא סינון הידע והפיכתו לשימושי בחיי היום יום.

פרקינס (2004) מצביע על חשיבה מסדר גבוה, כיכולת לשלב חשיבה ביקורתית-יצירתית  בחיי היום-יום.

הווארד ג’ונס (2008) מציע להגדיר חשיבה מסדר גבוה כיצירת הקשרים בין-תחומיים ליצירת תוצר שאינו ידוע מראש.

מהו המעשה הראוי שחובה לעשותו?

לסיכום

טיפוח מצוינות הוא אתגר ייחודי לאנשי חינוך, והוא מעלה שאלות של ערכים ומוסר.

האם ניתן לשמור על ערכים תוך כדי טיפוח מצוינות?

האם ניתן לשמור על האנושיות  תוך כדי טיפוחה של המצוינות?

האם ניתן לשמור על שוויון בין אנשים תוך כדי טיפוח המצוינות?

דבר אחד וודאי!! שאין תשובה אחת מלאה ומספקת, ואולי טוב שכך, כיוון שתשובה אחת מוחלטת שכזו, הייתה מעידה שהתרחקנו מהחשיבה היצירתית…

עוד מהבלוג של חיים ניר

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 3 years

"לא תרצח" – כך כתוב בתנ"ך... 24/10/16

הדיבר השישי בתורה  'לא תרצח', שם גבול ליצר הבסיסי ביותר של האדם: יצר ההרס, יצר ההר. מה מביא לצורך להרוג? הכעס. הכעס נחשב ביהדות לעבודה זרה, כי מי שכועס, הוא זר לעצמו ולסביבה. זו הסיבה שאנשים רבים חשים רגשות –אשם לאחר שהם...

תגובות

פורסם לפני 3 years

יצירתיות וחשיבה יצירתית אצל ילדים

בעבודתי עם ילדים כמורה לאמנות,אני משתדל לפתח את החשיבה היצירתית . מהי חשיבה יצירתית או יצירתיות? אנשים מבלבלים בין יצירתיות לבין עיסוק באמנות. חשיבה יצירתית ויצירתיות אינן קשורות בהכרח לאמנות חזותית , אלא לדרך...

תגובות

פורסם לפני 3 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה