הבלוג של חיים ניר

nirn57

הנני בן 56, תושב כוכב-יאיר, נשוי ואב לשתי בנות בנות 18 ו-19. מורה לאמנות במשרד החינוך בבוקר, ואחר הצהריים מדריך בחוגים למצויינות. חובב כתיבת מאמרים וספרי ילדים ומבוגרים, ריצה, רכיבה על אופניים וחוש-הומור עדין.

עדכונים:

פוסטים: 48

החל מאוקטובר 2016

אני חש ב”רחבת הפייסבוק ” שלי כמו ברחבת הריקודים. אני עושה תנועות ריקוד, ואנשים מתבוננים.

גם ברחבת הריקודים, אני משתדל לתפוס את מרבית תשומת-הלב. אני רוקד ומשתולל, ממש מכל הלב.

בחתונה האחרונה שהייתי, חלקו שתייה חריפה, כנהוג במדינתנו הקטנה והמשתכרת, וכולם חשבו שאני שתיתי אלכוהול. מאחר ושתיתי מים בלבד, הבנתי  שהאנשים זקוקים לאלכוהול כדי להוריד את המסכות.

   גם הפייסבוק מאפשר להסיר את המסכות, כי המסך הוא סוג של מסכה, של הסתרה.

היכולת ל”שוחח” מרחוק, מאפשרת לכל האנשים הסגורים וחסרי-הביטחון להתבטא באופן ישיר יותר.

אם לא להתבטא לגמרי באופן ישיר, הרי שעצם התגובה לרעיון כלשהוא, הופך לסוג של אמירה. כלומר, אנחנו נעזרים במילותיהם של אחרים, בכדי לבטא את עצמנו בצורה ישירה יותר.

מדוע אנחנו שמים מסכות? מדוע אנחנו חוששים לחשוף רגשות?

כי אנחנו חוששים להראות, “טפשיים”, “ילדותיים “, “מתלהבים”.

    בואו נפסיק לחשוש להיראות “משהו” , ופשוט נהייה “אנחנו”.

הביחד שבפייסבוק, החיזוקים החיוביים, יחד עם כמות קטנה מאוד של ביקורת, מאפשרים ליצור סוג של אווירה תומכת. הציניות מפנה מקום לאירוניה עדינה, ואירוניה דקה מפנה את מקומה למילים חמות ונעימות.

    אני חש בפייסבוק כמו ב”דיור מוגן”. יש סוג של אוירה תומכת. כמו משפחה מורחבת, רק מבלי להיפגש באופן “ממשי”.

אני חש שהפייסבוק מיישם את תמצית ‘תורת הקוואנטים’, בכך שהמחשבות נישאות באמצעות המילים, והמילים נושאות עמן רגשות ומחשבות. אין משמעות לעובדה שאני כותב כרגע בכוכב יאיר, כי “האנרגיות” שלי מועברות מעל “גלי-הפייסבוק שלי” לכל “העולם”…

   זו תחושה מוזרה מאוד.

חמש וחצי שנים , מאז שבתי הבכורה “העלתה אותי לפייסבוק”, נמנעתי מהפייסבוק כמו מאש שורפת. חששתי ל”הישרף ” ב”אש הגיהינום…”

 לאחר שבועיים ימים, אני רואה ש”השד אינו נורא כל-כך…”  נהפוך הוא .

אני חש שהגעתי “בזמן המקום למקום הנכון…”

עוד מהבלוג של חיים ניר

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 3 years

"לא תרצח" – כך כתוב בתנ"ך... 24/10/16

הדיבר השישי בתורה  'לא תרצח', שם גבול ליצר הבסיסי ביותר של האדם: יצר ההרס, יצר ההר. מה מביא לצורך להרוג? הכעס. הכעס נחשב ביהדות לעבודה זרה, כי מי שכועס, הוא זר לעצמו ולסביבה. זו הסיבה שאנשים רבים חשים רגשות –אשם לאחר שהם...

תגובות

פורסם לפני 3 years

יצירתיות וחשיבה יצירתית אצל ילדים

בעבודתי עם ילדים כמורה לאמנות,אני משתדל לפתח את החשיבה היצירתית . מהי חשיבה יצירתית או יצירתיות? אנשים מבלבלים בין יצירתיות לבין עיסוק באמנות. חשיבה יצירתית ויצירתיות אינן קשורות בהכרח לאמנות חזותית , אלא לדרך...

תגובות

פורסם לפני 3 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה