הבלוג של ניר מגנזי

הבלוג של ניר

מאמן אנשים שרוצים להעניק לאחרים כיצד לבנות הרצאות וסדנאות כדי להרחיב את ההשפעה שלהם. מאמן עסקי ואישי, הייטקיסט ואב ל-4 בנים. מאמין בהגשמה ושיפור איכות החיים על ידי עבודה פנימית. מוזמנות לקרוא עוד באתר... +עוד

מאמן אנשים שרוצים להעניק לאחרים כיצד לבנות הרצאות וסדנאות כדי להרחיב את ההשפעה שלהם. מאמן עסקי ואישי, הייטקיסט ואב ל-4 בנים. מאמין בהגשמה ושיפור איכות החיים על ידי עבודה פנימית. מוזמנות לקרוא עוד באתר שלי: www.nirmegnazi.co.il ובפייסבוק שלי: https://www.facebook.com/PresentationsSkillsAcademy/

עדכונים:

פוסטים: 27

עוקבים: 12

החל מיוני 2016

הצלקות שלי אומרות הרבה על מי שאני. אבל יש כאלה שלא רואים.

08/02/2017

lion

הצלקת האחרונה לא מפסיקה להציק לי. היא יושבת במקום אסטרטגי ממש מתחת לסנטר. אני כל הזמן משחק איתה. מבחוץ אולי נראה שאני האדם החושב אבל האמת היא שאני האדם המתייסר.
את הצלקת קיבלתי באימון לא אגרסיבי מידי כשראשו של חבר נגח בי מלמטה. כמות הדם שנגרה ממני לא הצדיקה את גודל החתך.
החלק המפחיד יותר היתה הזריקה שקיבלתי לפני שתפרו אותי.
אני, שלא מפחד מהרבה דברים בחיים ומתייצב באומץ אל מול אתגרים ומצבים מסוכנים – פוחד מזריקה קטנה. פחחחח

הגוף שלי נושא עוד מספר צלקות. אחת גדולה ברגל ימין שקיבלתי כשנפלתי בכיתה ד’ מהאופניים. רק כשהגעתי הביתה ראיתי שכל המכנס שלי מלא דם ושפיסת בשר משמעותית פשוט כבר לא קיימת.
ולא כאב לי כלום…

צלקות הן סימן, הן תיעוד ותזכורת למה שעברנו בחיים. תמיד כשנתבונן במראה בגופנו, נוכל לעשות סקירה של חיינו הניבטים אלינו מבעד לצלקות.
מה כאבנו בגללן? מה למדנו בגללן? בסוף אנחנו מי שאנחנו בזכות הצלקות הללו. זה חלק מהיופי שלנו. כמו שאומר השיר “All your perfect imperfections”.

אבל הצלקות המשמעותיות ביותר, הן הצלקות של הנפש, של הלב. אותן לרוב לא רואים במבט ראשון.
מקורן בפצע פתוח, מדמם שהרעיד את כל עצם קיומנו. במקום שבו התפיסה שלנו על החיים התערערה ולא חזרה להיות כפי שהיתה.
הפצע נפער כי מישהו פגע בנו, כי הלב שלנו נשבר, כי מישהו ניפץ את הפנטזיה שהייתה לנו על איך החיים יכולים להיות. כי המציאות טפחה על פנינו כסכין שלופה ששיספה את נפשנו.
ואולי כי מי שהכרנו בגד באמון שלנו וניפץ את התמונה הפסטורלית שכל כך התאמצנו לבנות ולשמר.
ויש עוד ועוד סיבות . כולנו נפצעים בחיים ומדממים. יש שיגידו שזו מהות הקיום.
ועם הזמן, ככל פצע, הוא מגליד. פצע פנימי מדמם המון המון זמן ודרוש זמן ושיח כדי שיגליד ויהפוך לצלקת.
והצלקת, היא שם כדי להזכיר לנו מה היה ומה לא יהיה עוד. היא כאן בתוכנו ואפשר למשש אותה ולהרגיש אותה ברגעים מסוימים.
והיא כאן גם כדי שנוכל לשאול את עצמנו – מי אנחנו עכשיו, ברגע זה, בזכות הצלקת? ואולי מי נרצה להיות?

אני שונא ואוהב את הצלקות שלי באותו הזמן.
שונא אותן בגלל הכאב שזכרונו אינו מעומעם.
אך אוהב אותך כי הן מאפשרות לי ללמוד עוד על החיים, עוד על מי אני ומי אני רוצה להיות.

וכאילו במטה קסם, חברתי הטובה יסמין כהן כתבה פוסט מדהים בעל אותו שם “צלקות” באותו יום.
קארמה?
מוזמנים לקרוא ולקבל מבט אחר על מה יש לנו בחיים
http://saloona.co.il/sivanlevy/?p=449

שלכן ושלכם באהבה
ניר

=====================================================

אם אהבתן את הפוסט והוא חידד לכן משהו בחייכן, פשוט שתפו אותו.
גם אני וגם החברות שלכן נודה לכן.

ואם אתן רוצות לקבל את הפוסט הבא שלי ישירות למייל שלכן פשוט לחצו על הכפתור הזה מצד שמאל למעלה. ממחשב בלבד. תמיד אפשר לבטל
follow me

==============================================

 

עוד מהבלוג של ניר מגנזי

תצוגה מקדימה

היתרון המטורף של עסקים משפחתיים – שרובם לא מודעים אליו

כשהייתי בן 12 אבא שלי לקח אותי לעבוד במפעל שניהל. זה היה מפעל להרכבה של סרטי מדידה וייצור שרשראות ברזל. מהמפעלים של פעם. הייתי מאושר שאני זוכה לראות צדדים של אבא שלי שעד היום טבועים בי כאדם וכמנהל. לצפות בו מצד אחד נותן את...

תצוגה מקדימה

למה אנחנו לא מצליחים לקיים הבטחות לעצמנו?

כמה פעמים הבטחתם לעצמכם הבטחה שהפרתם אותה בהזדמנות הראשונה? אולי הבטחתם לעצמכם מחר להתחיל דיאטה, הבטחה שהסתיימה בחסה בצהריים והמבורגר בערב. אולי הבטחתם לעצמכם להתקשר...

תגובות

פורסם לפני 2 years
תצוגה מקדימה

ילדים "מלוחים"

בשבוע האחרון של אוגוסט, זכיתי להשתתף במפעל הנצחה מרתק (לכל מי שהנצחה מיד סוגר אותו, חכו איתי בסבלנות, זהו פוסט של תקווה) הנקרא "דרך ארץ". ממש בקצרה, זהו מפעל שיזמו בהתנדבות קבוצות צעירים ומדריכים בני עמק יזרעאל לזכר הנופלים...

תגובות

פורסם לפני 2 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה