הבלוג של ניר מגנזי

הבלוג של ניר

מאמן אנשים שרוצים להעניק לאחרים כיצד לבנות הרצאות וסדנאות כדי להרחיב את ההשפעה שלהם. מאמן עסקי ואישי, הייטקיסט ואב ל-4 בנים. מאמין בהגשמה ושיפור איכות החיים על ידי עבודה פנימית. מוזמנות לקרוא עוד באתר... +עוד

מאמן אנשים שרוצים להעניק לאחרים כיצד לבנות הרצאות וסדנאות כדי להרחיב את ההשפעה שלהם. מאמן עסקי ואישי, הייטקיסט ואב ל-4 בנים. מאמין בהגשמה ושיפור איכות החיים על ידי עבודה פנימית. מוזמנות לקרוא עוד באתר שלי: www.nirmegnazi.co.il ובפייסבוק שלי: https://www.facebook.com/PresentationsSkillsAcademy/

עדכונים:

פוסטים: 27

עוקבים: 12

החל מיוני 2016

המרכיבים הסודיים שהופכים את החופשה בצפון ליוצאת דופן

22/01/2017

כמה הייתי זקוק לחופשה הזו. טוב, אני לא מכיר מישהו שלא זקוק לחופשה עם החיים המטורפים שאנחנו חיים.
אבל יש לי את כל התירוצים הנכונים: 4 ילדים (צריך להוסיף משהו?), השנה הקשה והמאתגרת עד כה בחיי, לגדל רגל בעולם העצמאים,
לימודי קואצ’ינג, אימונים, פיתוח קורס אינטרנטי וכל זה עם משרה מלאה בעולם היי-טק. אז כן, מגיעה לי חופשה!!!

מזל שאני גם בלוגר בסלונה, ואתרע מזלי להיות מוזמן לחופשה במלון NEA  שבשבי ציון. הזמינו, שאני אגיד לא?

כהרגלי בקודש, פקדתי את ד”ר גוגל והתרשמתי מאתר הבית של המלון. (www.nea.co.il)
האמת, גם אם הוא היה באמצע אזור התעשייה של עין המפרץ הייתי יוצא. למזלי הוא ממוקם דקה הליכה מחוף הים היפה בארץ (כפי שלמדתי בהמשך).

במשך שבועיים עשינו פרצוף של מסכנים להורים כדי שיסכימו לשמור על הילדים בזמן שאנחנו מתכחשים לקיומם, כדי שנוכל לצאת בראש שקט.
כשהפינה הזו סגורה ולו”ז מלא לכל ילד מולא והוגש בשני עותקים, הגיע יום חמישי ויצאנו לדרך.

הדרך צפונה עוברת בקריות, ליד המפעלים, עין המפרץ וכפר מסריק. אם ציפיתי לראות ירוק של חורף בעיניים כפי שאני רגיל כשאני יוצא קצת יותר מזרחה משם, הרי שנכונה לי אכזבה.
מפעלי פלדה אפורים מוקפים במסעדות פועלים שזמנם חלף מזמן הקיפו אותי מכל כיוון. אפילו העצים נראים חולים והירוק שלהם דהוי.
מזל שהמוזיקה היתה טובה ושיחה עמוקה עם זוגתי על מהות החיים השיחו את דעתי מהנוף העצוב.

הסתכלנו על השעון, יש לפחות עוד 4 שעות עד ארוחת ערב ואנחנו כבר רעבים. סריקה קצרה באינטרנט ופנינו בחדות שמאלה לבוסתן הגליל שם ישבה לה מסעדת יאניביצ’י.
רצינו לנשנש ראשונות כדי לסגור את הבטן עד ארוחת הערב במלון שכידוע נוהגים לצאת משם על בטן “מ ל א ה”

מקבלים בברכה ירוק אמיתי הפעם, ביאניביצ’י התחיל להתגלות לפנינו הסוד של אנשי הצפון. את פנינו קיבל בחור צעיר בשם אביחי שבעיניים נוצצות  הציעה לנו שלל מטעמים.
הזמנו 3 ראשונות סיידר תפוחים עם ג’ק דניאלס (גולת הכותרת, ללא ספק!!) וסנגריה חמה.
האוכל היה מצויין אך השילוב שלו עם אביחי שהתיישב לידינו ושסיפר לנו על המסעדה שמסתבר שהוא הבעלים שלה, ועל החוויות האנושיות שהוא חווה בכל יום הפכו את הארוחה למרתקת.
כי חוויה היא רגש, ורגש נוצר בעיקר במפגש האנושי. איש של אנשים הייתי מכנה את אביחי.
yanivichi

הנה האתר שלהם: http://www.yanivichi.co.il/
בסיום הארוחה שהתארכה לשעתיים, יצאנו לכיוון המלון.

פעם ראשונה שלי במושב שבי ציון שנחשב ל”קיסריה” של האיזור. המלון מבחוץ נראה כבית הבראה קיבוצי ששופץ. אך אין ספק שהוציאו ממנו את המירב שניתן.
אך מיד כשאתה נכנס, משהו באוירה משתנה. רוב המלונות שאני מכיר נראים אותו דבר ומספקים אותה חוויה רובוטית של שירות ואדיבות לא אותנטית.
כשאתה נכנס לNEA אתה רואה ממולך בר. בתוכו מוטמעת הקבלה. מיד הוגשה לנו סנגריה חמה ויעל וחלי המקסימות החלו לטפל בנו. מה יש בהם באנשי הצפון שמשדר חמימות כזו?
bar

המלון מבפנים הוא אנטיתזה לכל מה שרואים מבחוץ – חם, מואר ומעוצב בצורה שמעניקה לך תחושה של יוקרה וחום באותו הזמן. כל איש שרות שאתה פוגש מחייך מאוזן לאוזן.
נראה שטוב להם שם והם עושים את עבודתם מכל הלב. תואם מאוד את התפיסה שלי כמנהל – תגרום לעובדים שלך להרגיש טוב והם יתנו את כל הלב.

כשעלינו לחדר , לא יכולנו שלא להתפעל מהעיצוב (ואני לא אחד כזה שלרוב זה מעניין אותו, הרי הייתי כבר ברוב בתי המלון בארץ) וזוגתי הייתה חייבת לזנק על המיטה הגבוהה מלאת הכריות.
מרגישים שמישהי מקצועית נגעה בעיצוב והפכה אותו לדבר הכי רחוק מבית מלון רגיל.
jump

אחרי שעתיים :-) ירדנו לארוחת ערב.
את פנינו קיבלו אנשי הצוות בחיוך רחב ונינוחות שאיני רגיל אליה במלונות. איך גורמים לאנשי הצוות להרגיש בנוח ועדיין לבדל אותם מהאורחים? מתחילים בלהלביש אותם במדי ג’ינס אופנתיים במקום בחליפות הליצן הרגילות של המלונות.
ארוחת הערב סיפקה לנו זמן נוסף לשיחה ולהתענגות על שפע הסלטים המיוחדים והבשר הרך שהוגש לנו.
כן, הוגש לנו. אין בופה שכל עם ישראל עט עליו וממלא צלחותיו. מוגש לך מגש עמוס בכל טוב ואתה יכול להנות מהכל לפי טעמך וזמנך.

את הערב סיימנו בפאב ה”פרה” שנמצא 2 דקות מהמלון. מזל, כי לא יכולתי לנהוג חזרה…

אבל ה”שוס” הגדול של המלון הוא חוף הים הצמוד. אחרי מסאז’ מפנק שארגנה לי חלי, ארוחת בוקר נהדרת יצאנו לחוף הים.
sea
לא ידעתי שיש חופים כאלו בארץ. משטח סלעי משופע בבריכות קטנות וים פלטה מקדם את פניך. שקט ושלווה, טבע שנוגע. יש משהו קסום בלראות דבר כזה.
כאילו יש איזשהו קול פנימי שקורא לך לשבת ולהתמזג. ואני הקשבתי לו. ישבנו לנו כמעט שעתיים וקראנו לנו ספר. בשמש. רעש הגלים לידינו וריח מלוח של ים.

 וכשאני מרכיב עכשיו את הפאזל בעודי כותב שורות אלו, חיוך גדול עולה על פניי. השילוב של האנשים החמים, האוירה הביתית והים המטורף, אפשרו לי לשחרר קצת את הלחץ היומי.
וזוהי הזדמנות לומר תודה לכל האנשים שפגשתי בדרך. יש לכם חלק גדול בהנאה שלי. אתם מקסימים אחד אחד.

בדרך חזרה, נכנסנו שוב ליאניביצ’י לטעימה נוספת של הסיידר חם עם ג’ק דניאלס.. מעתה יקרא משקה הבית שלנו.

ושוב אנחנו חזרה בבית. כן התגעגענו. וכמו תמיד אנחנו מבטיחים לעצמנו שאנחנו חייבים(!!!) לעשות את זה לעיתים יותר קרובות.
אל דאגה, ביום ראשון כבר נשכח את ההבטחה הזו כשהעולם ימשיך להסתובב במהירות מסחררת סביבנו.

 שלכם ושלכן באהבה
ניר

==============================================

אם אהבתן את הפוסט והוא חידד לכן משהו בחייכן, פשוט שתפו אותו.
גם אני וגם החברות שלכן נודה לכן.

ואם אתן רוצות לקבל את הפוסט הבא שלי ישירות למייל שלכן פשוט לחצו על הכפתור הזה מצד שמאל למעלה. ממחשב בלבד. תמיד אפשר לבטל
follow me

==============================================

מוזמנים לבקר אותי בדף הפייסבוק שלי

ולקרוא עוד באתר שלי:
www.nirmegnazi.co.il

עוד מהבלוג של ניר מגנזי

תצוגה מקדימה

היתרון המטורף של עסקים משפחתיים – שרובם לא מודעים אליו

כשהייתי בן 12 אבא שלי לקח אותי לעבוד במפעל שניהל. זה היה מפעל להרכבה של סרטי מדידה וייצור שרשראות ברזל. מהמפעלים של פעם. הייתי מאושר שאני זוכה לראות צדדים של אבא שלי שעד היום טבועים בי כאדם וכמנהל. לצפות בו מצד אחד נותן את...

תצוגה מקדימה

למה אנחנו לא מצליחים לקיים הבטחות לעצמנו?

כמה פעמים הבטחתם לעצמכם הבטחה שהפרתם אותה בהזדמנות הראשונה? אולי הבטחתם לעצמכם מחר להתחיל דיאטה, הבטחה שהסתיימה בחסה בצהריים והמבורגר בערב. אולי הבטחתם לעצמכם להתקשר...

תגובות

פורסם לפני 2 years
תצוגה מקדימה

ילדים "מלוחים"

בשבוע האחרון של אוגוסט, זכיתי להשתתף במפעל הנצחה מרתק (לכל מי שהנצחה מיד סוגר אותו, חכו איתי בסבלנות, זהו פוסט של תקווה) הנקרא "דרך ארץ". ממש בקצרה, זהו מפעל שיזמו בהתנדבות קבוצות צעירים ומדריכים בני עמק יזרעאל לזכר הנופלים...

תגובות

פורסם לפני 2 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה