הבלוג של נירה פרי

לשנות כיוון

נירה פרי ,מאמנת אישית ומאמנת קבוצות מתמחה בהעצמת נשים במעגלי החיים .חברת לשכת המאמנים ,בלוגרית ,לוכדת רגעים ,חולמת ציורים :) מחייכת לחיים

עדכונים:

פוסטים: 136

החל מפברואר 2011

עמדנו שם,היא כ”כ התרגשה, צעקה וקפצה. ניסיתי להרגיע אותה ,בסך הכל מדובר באנשים ורק בוקר. ואז הם הגיעו, זה אחר זה.איחלנו להם בוקר טוב, החלפנו כמה מילים על ישראל והטיול המתוכנן לאותו היום וכמובן גם הצטלמנו למזכרת. היא היתה בהלם, כך שאני די ניהלתי את העניינים בשלב הזה…דקות ארוכות היא שתקה, נראתה המומה לחלוטין ממה שקרה ואז צצה דמעה בעינה “הגשמתי חלום” היא אמרה וחייכה חיוך אמיתי של אושר.

27/05/2015

הפעם אני מארחת בבלוג אורחת מיוחדת שמביאה את המסע הפרטי שלה בדרך לחלום

DSC00329

כמעט שבועיים עברו מאז שהם נחתו פה, בשבילה הם תמיד היו הדבר הכי מושלם. כמה היא דיברה עליהם, חלמה עליהם וחיכתה ליום הזה. החדר שלה – כבר לא זוכרת מה היה צבע הקיר או הדלת, רק הבאקסטריט בויז בכל פינה. כולם מסביב צחקו, לא הבינו מה יש לה לחפש במחוזות רחוקים כל כך. אבל המוזיקה, התמונות בקלסר והפוסטרים ליוו אותה כמעט מאז שהיא זוכרת את עצמה.

לפני שנה וחצי הגיעה לאוזני שמועה שזה עומד לקרות, החלום שלה עומד להתגשם. כשסיפרתי לה היא פרצה בבכי ואני איתה, ההתרגשות הציפה אותנו. הבטחנו לא לספר לאף אחד, רק ששום דבר לא ישתבש…

שלושה חודשים אחרי כבר כולם ידעו. רצנו לקנות כרטיס במכירה המוקדמת ואז לעוד הופעה ומפגש ומסיבה.היא התלהבה בלי הכרה ואני מלווה אותה לאורך כל הדרך. יודעת כמה זה גדול בשבילה- גדול מהחיים.

לא הרבה יודעים אבל היא כמעט הייתה שם פעם, על הענן הזה שמספרים עליו האנשים שמגשימים חלום אבל הנסיבות לקחו את זה ממנה ברגע האחרון וזה שבר אותה.

אני זוכרת את השנה ההיא כאילו היתה אתמול, שנה שהתחילה באובדן והמשיכה במחלה קשה. השירים שלהם עודדו אותה. היה נדמה לה כאילו רק הם באמת מבינים את כל מה שעובר עליה. הבטיחו לה שכשתחלים היא תיסע לראות אותם בהופעה וזה מילא אותה בכוחות שלא היו לה באותם ימים. הכרטיס כבר היה ביד אבל אז המופע בוטל ואיתו גם הנסיעה והציפייה. כאב לי לראות אותה ככה, ניסיתי להגיד לה שהכל לטובה ואם זה שלה זה יקרה. אבל המילים לא נקלטו ואין דבר שאמרתי שבאמת יכל לעודד.

לפני שנה זה היה קרוב מתמיד, הכל כבר היה מוכן וההתרגשות בשיאה אבל המלחמה הביאה עימה מציאות אחרת לגמרי והשמחה התחלפה בעצב ופחד. אמרתי לה לא להתייאש, חיכית עד עכשיו אז עוד כמה חודשים של המתנה קטנים עליך.

ואכן, החודשים עברו והחלום שוב מעבר לאופק. ההתרגשות גדולה וההכנות שוב בעיצומן – ואז זה הגיע.

ביום ראשון התעוררנו לשבוע מהאגדות, התרגשתי לפחות כמוה ואולי אפילו יותר. הם כאן! הם כאן! היא צעקה בהתרגשות. הלכנו לענייני היום, מנסות לשמור על שיגרת יום ראשון עמוס המטלות כשברקע תמונות מגיחות מכל פינה, כותרות, כתבות, ציוצים והרבה חברים ומכרים שפגשו אותם בדרכים. היא רצתה להיות חלק מהכל, לא הפסיקה להתריס שאקח אותה גם לתל אביב וליפו אבל מה לעשות שיש עבודה ופגישות ומחוייבויות של גדולים. בערב חזרנו הביתה והחלטתי לעשות מעשה. הודעתי לה שלמחרת נקום מוקדם, לפני שמתחיל טירוף היום, ואני אקח אותה אליהם. לא היה לי מושג מה אני עומדת לעשות או עם מי לדבר אבל הייתי נחושה להראות לה שכדאי להעיז בחיים ומקסימום- מצליחים.

למחרת בבוקר, היא התעוררה נרגשת.התארגנו במהירות ויצאנו לדרך. גם אחרי שנים של עבודה בתחום השיווק והיח”צ לא היה לי מושג איך לגלגל את הסיטואציה. היה לי ברור שיחד עם מה שאני מביאה , אצטרך הרבה מזל לצידי כדי שמשהו יקרה ומשהו אכן קרה.

עמדנו שם,רק אנחנו והצוות, היא כ”כ התרגשה, צעקה וקפצה. ניסיתי להרגיע אותה ,בסך הכל מדובר באנשים ורק בוקר. ואז הם הגיעו, זה אחר זה.איחלנו להם בוקר טוב, החלפנו כמה מילים על ישראל והטיול המתוכנן לאותו היום וכמובן גם הצטלמנו למזכרת. היא היתה בהלם , היא תמיד קפואה כשהיא מתרגשת, כך שאני די ניהלתי את העניינים בשלב הזה. הם עלו לרכבים, הודיתי לכולם והמשכנו בדרכנו. דקות ארוכות היא שתקה, נראתה המומה לחלוטין ממה שקרה ואז צצה דמעה בעינה “הגשמת לי חלום” היא אמרה וחייכה חיוך אמיתי של אושר.

יום למחרת הייתה ההופעה, הדבר לו חיכינו יחד כל השנים האלה. הייתה לנו חבילה עם סאונדצ’ק ומפגש קצר עם חברי הלהקה וכמובן מקומות קרובים לבמה שלא נחמיץ אפילו רגע מכל הטוב הזה. הרי חיכינו נצח ומגיע לה,מגיע לה הכל! היה ערב מושלם מעל ומעבר לכל הציפיות, רקדנו, צעקנו, שרנו ואספנו מלא חוויות שילכו איתנו לעוד שנים רבות. כל הערב מצאתי את עצמי מסתכלת עליה, על הקלות שבה הרגע הזה כל כך גדול בשבילה כאילו זכתה בפרס הכי שווה בעולם.

אני מורן, בת 30, נשואה, אקדמאית, אשת קריירה. והילדה הזו בת ה16, היא נמצאת אצלי עמוק בפנים. תמימה,מלאה בחלומות,בפשטות, בלי דאגות ופחדים, זורמת עם החיים ומקבלת הכל בחיבוק.

כמה התגעגעתי אליה…שנים לא הרגשתי אותה ועכשיו קשה לשחרר.

ילדה שבי, תמשיכי לחלום! זה לא רק מותר- זו חובה. ותחלמי בענק,אל תתני לאף אחד לומר לך אחרת.

אני

DSC09999

143

עוד מהבלוג של נירה פרי

תצוגה מקדימה

"סליחה על ההפרעה" – מופע שפותח זווית אחרת להסתכל על הפרעה נפשית

  מופע הסטנד – אפ "סליחה על ההפרעה" מפתיע, מעצים ומאתגר אותנו החברה לצאת משבלונות וסטראוטיפים ולהמשיך לכוון את העדשה דרכה אנו מסתכלים על  בריאות הנפש, התמודדות עם בעיות...

תצוגה מקדימה

בן ושרה – הצגה המבוססת על סיפור אמיתי

צילום: אילנה בן יעקב "בן ושרה", הצגה המבוססת על סיפור אמיתי שהתרחש בארה”ב, היא מחזה ראשון שעולה לבמה של המחזאית אילת סלומון-עקיבא. בן, בחור נוצרי אמריקאי, ילד פרחים המאמין...

תצוגה מקדימה

"דבר אלי בפרחים" - קאברט מוזיקלי שתאהבו

היה לי העונג להשתתף בערב הגאלה החגיגי של הקאברט המוזיקלי: ”דבר אלי בפרחים" המבוצע על ידי זמרת, שחקנית צעירה ומוכשרת, נעמה פרידמן, בוגרת טרייה של בית צבי. נעמה הגישה מופע...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה