הבלוג של נירה פרי

לשנות כיוון

נירה פרי ,מאמנת אישית ומאמנת קבוצות מתמחה בהעצמת נשים במעגלי החיים,בלוגרית ,לוכדת רגעים ,חולמת ציורים :) מחייכת לחיים

עדכונים:

פוסטים: 147

החל מפברואר 2011

גם היום שמונה שנים אחרי כשאני חושבת על המסע שבה ומציפה אותי אותה תחושה….. הרבה פעמים ניסיתי להבין מה היה שם ? זה לא הנופים. דרום אפריקה יפה החבל בו בקרנו חבל קוואזולו נטאל מעניין ,חבל ארץ לא כל כך מתוייר ולכן מאתגר. אבל הגעתי למסקנה שעבורי זו לא הייתה הנהיגה ברכב בצידו השמאלי של הנתיב , גם לא השינה באוהלים בגשם שוטף כשברקע רעמים וברקים. עבורי היה במסע הזה משהו אחר ועליו ברצוני לספר.

16/03/2015

נירהמלכה 

גם היום שמונה  שנים אחרי כשאני חושבת על המסע שבה ומציפה אותי אותה תחושה…..

הרבה פעמים ניסיתי להבין מה היה שם ? זה לא הנופים. דרום אפריקה יפה, החבל בו בקרנו חבל קוואזולו נטאל מעניין, חבל ארץ לא כל כך מתוייר ולכן מאתגר. אבל הגעתי למסקנה שעבורי  זו לא הייתה הנהיגה ברכב בצידו השמאלי של הנתיב , גם לא השינה באוהלים בגשם שוטף כשברקע רעמים וברקים.  עבורי היה במסע הזה משהו אחר ועליו ברצוני לספר.

נירהמלכה 2

אבל רגע לפני, מי שמכיר אותי ויודע את אהבתי לצילום, אני משתפת בתמונה שרגשה אותי, תמונה שצילמתי והיום כשהתבוננתי בה היא לבשה מעיל  של משמעות עבורי . כשאני מתבוננת בתמונה  אני רואה מעבר לרגע המדהים את ההזמנה לבחור על מה להתבונן ,מאיזה מקום והיכולת הנפלאה להחליט מה רואים. משהו שאמצתי לחיים בחיבוק גדול.

למסע מלכת המדבר נחשפתי בטלוויזיה מספר פעמים, כל פעם מצאתי את עצמי ממלמלת איזה כיף וואלה הייתי עושה את זה. ואז חלום פגש מציאות, ביום שלישי אחד בשעות הצהרים כשקבלתי מייל מבין זוגי ובו הפנייה להירשם למסע באינטרנט. לרגע חשבתי שמדובר במתיחה, אבל בהיותי מאמינה  שהזדמנויות שחולפות יש ללכוד התעשתי ואחרי בירור קצר מלאתי את הטופס ומצאתי את עצמי השקם בבוקר דוהרת לבדי למיונים  . האמת בדרך התגנב החשש, הוא הציץ ולחש: “בשביל מה קמת כל כך מוקדם?” זוכרת שהדפתי אותו :”אני כבר כאן זה בסדר ” .

כאמור הגעתי לבד, אבל ,יצאתי עם רשימת אימיילים של נשים בנות גלאים שונים, מקצועות שונים ,מרקעים שונים, שהמכנה המשותף לכולנו היותנו נשים שמעוניינות לצאת למסע. מכאן ועד למסע ההתרחשויות זרמו בקצב מהיר. הגיעה הודעה שעברתי את המיונים ,התחילו לרוץ המיילים עם בנות הקבוצה ובאמצעותם  נטווה עולם ההיכרות החדש שחיבר אותי למסע. להפתעתי מצאתי עצמי משובצת עם עוד שלוש נשים שלא הכרתי .

מפגש היכרות ראשון, אחת הנשים מקבלת רגליים קרות ומתקפלת, תעייה מי תשובץ במקומה . והפתעה מגיעה משהי שיצא לי לשוחח איתה בבוקר המיונים רגע לפני ששיבצו אותנו בקבוצות.

מפגש נוסף, תרגול משותף של נסיעת שטח, התנסות חווייתית מקדימה למסע לאפריקה. הרכב שוקע בחולות אשדוד, התובנה של האחריות ההדדית , הצורך לסמוך … מציפה אותי. אני לא יודעת איך הנשים האלה נוהגות, רגע, אבל גם הן לא יודעות איך אני נוהגת. מהחולות חילצו אותנו.

אני זוכרת את עצמי בדרך לשדה התעופה רגע משמח הנה חלום מתגשם וברקע מתנגן לו שידון “בשביל מה את צריכה את זה?”- מה אני מפחדת? ששש… קצת. ממה? מהלא נודע שהרי אמרו לי רק כשתחזרי תדעי ומה עם האמצע אני דווקא אוהבת את המילוי.

רגע, אם זה כך אז למה לא לראות את החוויה מעכשיו והלאה באור של זרימה ומה שיהיה יהיה ממקום של הנאה. אופס, מסתבר שאמצתי לי גישה.

על משקפי המסע עם העדשות הכחולות שכחתי לספר. בנסיעה בחולות אשדוד חיפשנו צבע שיהיה מוסכם על כולנו כצבע הסמל שלנו,אחרי התלבטות בין ירוק לכחול נפלה ההכרעה על כחול. את הרכב שלנו קישטנו בסמיילי כחול .

נירהמלכה3

כל אחת מאיתנו תארה מה זה כחול עבורה. עבורי כחול זה ים שמים נושקים למים, אופק מרחב ללא גבולות.

את העדשות האלה הרכבתי במסע.  לי הן אפשרו להקשיב, לאפשר, לסמוך, לקבל באהבה את מה שיש, להתמקד בטוב, בחיובי, ליהנות. אני זוכרת איך היינו צריכות לעבור נתיב שבו הייתה ירידה תלולה ומיד בהמשך עליה שנראתה לי מפחידה ובלתי אפשרית מהמקום שבו עמדנו עם הרכב. שתיים מחברותי ירדו מהרכב ,אני נשארתי לשבת ליד הנהגת. מצאתי את עצמי אומרת לה: “את יכולה, את יכולה” במהלך הירידה והעלייה. ובאמת סמכתי עליה וסמכתי על מי שהנחתה. בחרתי לשחרר את הקולות הספקניים, המחלישים ולהתחבר לרצון לעשות ולהצליח.

גם הלינה  המשותפת באהל כשגשם רעמים וברקים בחוץ הפכה   לאירוע מגבש וחוויתי. וכל אלה בנוסף לשהיה בצוותה בגיפ במשך שעות נהיגה ארוכות, מפגשים עם נשים אחרות מהמסע, נשים מדהימות ,כל אחת וסיפור החיים שלה ,חלקן שיתפו במילים ,אחרות ניתן היה ללמודמהעשיה שלהן, כמה עוצמה יש לכל אחת וכמה עוצמה יש לקבוצה .

נירהמלכה4

מבחינתי נקודת השיא במסע הייתה ממש לפני הסיום ,כשהגענו לחוף הים בדרבן, ברקע השמים נשקו למים. אני זוכרת את עצמי מותחת ידיים עם הרגשת אוהאו ,כן עשיתי את זה ואני יודעת למה הייתי צריכה את זה.

נירהמלכה5

מוקדש באהבה לחברותי לג’יפ המלכות :זמירה, אסתי כרמית,לכל המלכות שהשתתפו במסע ולכל המלכות המדהימות שפגשתי בפעילויות המשותפות במהלך השנים: מסע אתגר, ימי המיונים, יום עלם, התנדבויות למען הקהילה וטיולי המלכות……

    נירהמלכה6נירהמלכה7

הכותבת: מלכת המדבר נירה פרי

מאמנת אישית ומאמנת קבוצות לשינוי והגשמה

מתמחה באימון נשים

מאמנת מקצועית, חברת לשכת המאמנים

רוצים לדעת עוד על מלכת המדבר  תכנסו:

https://m.facebook.com/malkat.hamidbar

 

עוד מהבלוג של נירה פרי

תצוגה מקדימה

"סליחה על ההפרעה" – מופע שפותח זווית אחרת להסתכל על הפרעה נפשית

  מופע הסטנד – אפ "סליחה על ההפרעה" מפתיע, מעצים ומאתגר אותנו החברה לצאת משבלונות וסטראוטיפים ולהמשיך לכוון את העדשה דרכה אנו מסתכלים על  בריאות הנפש, התמודדות עם בעיות...

תצוגה מקדימה

בן ושרה – הצגה המבוססת על סיפור אמיתי

צילום: אילנה בן יעקב "בן ושרה", הצגה המבוססת על סיפור אמיתי שהתרחש בארה”ב, היא מחזה ראשון שעולה לבמה של המחזאית אילת סלומון-עקיבא. בן, בחור נוצרי אמריקאי, ילד פרחים המאמין...

תצוגה מקדימה

"דבר אלי בפרחים" - קאברט מוזיקלי שתאהבו

היה לי העונג להשתתף בערב הגאלה החגיגי של הקאברט המוזיקלי: ”דבר אלי בפרחים" המבוצע על ידי זמרת, שחקנית צעירה ומוכשרת, נעמה פרידמן, בוגרת טרייה של בית צבי. נעמה הגישה מופע...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה