ללכת לאיבוד בוורשה- טיול קצת אחר

כבר בישראל החלטתי שאני זורמת, זה התחיל בטיסה שהוזמנה יומיים לפני ההמראה , היעד וורשה שנבחר בשל זמינות ומשך הטיסה.

3 באוגוסט לפנות בוקר, שדה  התעופה הומה אדם , השעון מראה שבת ובטרקלין דן הפתעה מכונת הקפה שומרת  שבת . הישראלים כועסים התיירים לא מבינים. ליד המכונה החלופית   נצפים אנשים שמייחלים לכוס עם הנוזל החם עושים תנועות של אי הבנה. המכונה דורשת מדריך אנושי צמוד. מדי פעם נראה המושיע בדמות פקיד  הקבלה שמתגייס למשימה, סיטואציה מגוחכת.

אחרי קפה ובירה אני מפזזת למטוס.

הצוות של לוט נחמד.  הטיסה מוליכה אותי ללונה פארק של עננים ודהירה ברכבת הרים, חגיגה של כריות אויר שנמשכת כמעט שלוש שעות.

הנחיתה רכה, אני מתפללת לאל המזוודות ותפילתי נענית המזוודות מגיעות. מאז פורטוגל שבה המתנתי למזוודה אובדת כשבוע, הפכתי  לחרדתית, אין מצב שתתפסו אותי עולה למטוס בלי טרולי, לייתר ביטחון.

ביציאה באולם קבלת הפנים דלפק להזמנת מוניות ואנחנו בדרכינו למלון הילטון  קונוונשון סנטר שנבחר בשל מיקומו.

 קבלת החדר במלון כמצופה רק בצהריים, עובדה שנלקחה בחשבון בבחירת טיסת לילה. הבטרייה בטלפון חלשה, וההליכה לאיבוד תופסת תאוצה.

בעבר הייתי במלון מריוט  מחליטים ללכת לכיוון המלון שמולו יש קניון גדול ועל  הדרך להטעין את הטלפון ולהעיר את המדריכה האהובה שכיף ללכת איתה לאיבוד, אפליקציית המפות של גוגל.

כשאמרתי ללכת לאיבוד התכוונתי עם האפליקציה. מה שדורש חבילת אינטרנט, לפחות שני מטענים ניידים טעונים, כבל להטענה של הנייד וטלפון טעון מלא כל בוקר.

הפעלת האפליקציה פשוטה, צריך לוודא שנמצאים במצב הליכה ולא נסיעה.

כל זה חובה, כי גיליתי שבהרבה מקומות ציבוריים כולל בתי קפה , מסעדות וקניונים אין איפה להטעין את הנייד.

ללא האפליקציה נאלצתי לשאול לגבי הכיוון, הרבה מאד אנשים מדברים  אנגלית, כך שהמשימה הייתה קלה.

סמל המטרו והכניסה  שזכרתי מביקור קודם סייעו לי לדעת שאנחנו בכיוון.

 קניונים פחות עושים לי את זה, אבל הנייד הפך אותי לציידת נקודות טעינה.  זה, והתשוקה לכוס קפה הנחיתו אותנו בקוסטה קפה רשת שפרוסה בכל העיר. את הקפה פחות אהבתי, את נקודת החשמל יותר. התרווחתי בכסא שפונה לפנים הקניון ובהיתי בנחלי האדם שחולפים מולי. ים של צבעים, סגנונות, בליל של שפות הרבה רעש בעיניים.

כשהטלפון טעון והעוזר הוירטואלי פעיל חזרנו למלון.

החדר היה מסודר חלקית, חלק מהפריטים היו ליחיד, תופעה שחזרה בכל זמן שהותינו, שבעה לילות, וזאת בלי להתחשב שלקחנו חדר לא סטנדרטי.

לפנות ערב נסענו במונית למזרקה המנגנת שבפארק המולטימדיה הנמצא מול הוויסלה.

במוצאי שבת יש מופע מולטימדיה במקום. ביתר הימים ניתן לראות את המזרקה המוארת באורות צבעוניים.

הגענו בסביבות השעה שבע במקום נצפו מעט אנשים. לקראת תחילת המופע היה קשה להכניס סיכה. מומלץ להקדים ולעלות במדרגות שליד הגבעה המכוסה דשא, לשבת גבוה על הדשא.

בתום המופע זרמנו עם נחיל האנשים והגענו לעיר העתיקה. יש שם מסעדות עם מקומות ישיבה ברחוב  לכולן סמל זהה. בחרנו אקראית באחת מהן.

על הכיסאות יש שמיכות למקרה שיהיה קר התכרבלתי בשמיכה ונהניתי מהאוירה

המרק עם הדמפלינג (כיסונים) מצויין, הסטייק היה פחות מוצלח ואילו הבשר ברוטב פטריות היה מעולה.

את הדרך למלון עשינו ברגל כשהאפליקציה מנווטת אותנו, כיף לטייל אחרי הארוחה . הרבה בניינים עתיקים מוארים , אין בעיה להסתובב בחשיכה.

4 לאוגוסט אחרי ארוחת בוקר מצויינת  במלון, החלטנו לעשות את דרכינו במונית לפארק זוזינסקי בו יש כל יום ראשון שני קונצרטים של שופן ללא עלות, בשעה  12.00 ובשעה 16.00.

המונית נסעה דרך שדרת השגרירויות. זה המקום לציין שהמוניות לא יקרות, אבל אני מעדיפה לגמוע את המרחקים ברגל, לקבוע יעד ובדרך אליו לעצור ולגלות .

איחרנו להגיע לקונצרט הראשון  אז פתחנו בסיור בפארק  הענק.

יש במקום אגמים, גשרים, ברווזים, מגוון ציפורים, סירות, כסאות נוח שניתן להזיז  ובניינים עתיקים. הבניין הראשון שנתקלנו בו נתגלה כגלריית הפסלים המלכותיים. הגלריה הייתה סגורה אבל כל החלונות היו פתוחים ואפשרו צפייה בפסלים.

הסתובבנו בפארק עד סביבות השעה 16.00 וכשהגענו לרחבה שלפני הפסל של שופן, בה מתקיים הקונצרט, בקושי מצאנו מקום ישיבה  על אחד הספסלים. אם אתם רוצים להתרווח בכסא נוח תקדימו להגיע כמו המקומיים.

בתום הקוצרט הלכנו למסעדה רוזנה  הנמצאת ברחוב Karat. מסעדה יפה עם גינה שמהווה חלק מהמסעדה.  ישבנו בגינה המלאה בצמחיה.  אהבתי את המרק עם הדמפלינג זה תפריט המרקים:

לעיקריות הזמנו: בשר עגל בתוספת  גזר ונתח בשר ברוטב פטריות יער, שתי המנות היו טעימות אהבתי את הצילוח מעורר התיאבון ואת הבירה המקומית.

משלל הקינוחים לקחנו בהמלצת המלצר את עוגת המרינג עם קרם תפוז והטעם מדהים. יש מרינג נוסף, המלצר ציין שזה למתקדמים.

השירות מצויין. הצלחנו להנות מישיבה באור יום ולראות את המקום מואר ולובש קסם עם רדת החשיכה.

החזרה ברגל למלון נעשתה דרך רחובות שברובם לא היינו, המדריכה הווירטואלית היה נדיבה כלפינו.

5 לאוגוסט היעד שלנו העיר העתיקה במפה סימנתי את הברביקן שזה השער שמפריד בין העיר העתיקה לעיר החדשה.

הלכנו ברגל לכיוון העיר העתיקה. בדרך ראינו את שוק    HALA MIROVSKA.

סטינו מהמסלול נכנסנו לבניין העתיק בו שוכן חלק מהשוק, ויצאנו לרחובות עם הדוכנים. מדובר בשוק שיש בו ירקות, פירות, פרחים, ביצים, מעט ביגוד.

הכל מסודר בהקפדה, שוק ללא צעקות רוכלים. את תשומת ליבי משכו הדלעות הצבעוניות בשלל צורות.

יצאנו מהיציאה האחורית. פתחתי את האפליקציה והמשכנו לכיוון העיר העתיקה.

בדרך ראינו פארק  עם אגם ומפלון קטן אז הצצנו. נקודת האינטרנט החמה שהשילוט  בישר על קיומה, הובילה אותנו להתרווח על ספסל ולהזין לזרימת המים במפלון.  בפארק יש הרבה פינות מוצלות וספסלים.

המשכנו כשמרחוק נגלה לנו שער הכניסה העתיק וחומת העיר העתיקה .

סבוב על החומה , חזרה לנקודת העליה ואנחנו ברחוב המוביל לאחת הככרות. בככר הרבה מסעדות ואפילו לא נקודת חשמל אחת להטענת הנייד.

נכנסנו לרחוב היוצא מהככר ובמסדרון מצאנו חבוי קפה נחמד  ונקודת חשמל .

שום דבר בחלון הראווה שבחזית לא מרמז על בית הקפה שהכניסה אליו ממסדרון עם פתח לרחוב. אל תתעצלו תציצו למסדרונות וחצרות .

מול הקפה נמצאת כנסייה  עם ויטרזים ענקיים.

אחרי ביקור בכנסיה המשכנו ברחוב לככר השוק ,זו הככר הגדולה עם פסל בת הים האוחזת בחרב ומגן על העמוד הגבוה. הככר ששרתה את העיר נהרסה במלחמת העולם השניה ונבנת המחדש.

יש באחת מפינות הככר מרפסת תצפית  במבנה של כנסיה, תשלום 6 זלוטי לאדם.

 העליה בטיפוס במדרגות, יש תצפית מקסימה על הכיכר עם הבניינים הססגוניים ועל בנייני העיר העתיקה והירידה לוויסלה, מומלץ.

בהמשך גילינו שיש מעלית באחד הבניינים שניתן לרדת באמצעותה לוויסלה.

כשירדנו  נכנסנו לחצר הטירה המלכותית. הסתבר שאין סיור והסיור הבא רק למחרת ,החלטנו לוותר וישבנו בקפה מול הטירה המלכותית.

בסמוך לכניסה לטירה יש כרכרות רתומות לסוסים שעושות סיבוב בעיר העתיקה.

אחרי מנוחה יצאנו לכיוון הירידה לוויסלה. זרמתי עם בן זוגי שטען שחוץ מהירידה במדרגות שראינו מהתצפית, יש ירידה בהמשך העיר העתיקה שיותר קרובה לנהר.

המשכנו ברחוב היוצא מכיכר השוק ומקביל לירידה במדרגות והופתענו כשהגענו  לגבעה שמעל פארק המזרקות עליה ישבנו  ביום הראשון לצפות במופע המזרקות.

ביציאה מהפארק  יש מעבר תת קרקעי לחציית הכביש מגיעים לוויסלה.

 הצד הימני הכיוון של גשר החבלים יותר מעניין הלכנו לאורך הטיילת הגענו עד המוזיאון.   ביציאה לכיוון הכביש ראינו את הגינה שעל גג בניין הספרייה, מקום שנבקר בו בהמשך. חזרנו במונית להילטון.

ארוחת ערב אכלנו בפיצריה באזור שברחבת הילטון. הפיצריה נמצאת בפנים  בפסג ליד הסופרמרקט ביציאה מהדלת האחורית של הלובי הפיצה מצויינת. מסעדת הסושי הסמוכה אליה פחות מומלצת.

6 לאוגוסט בבוקר ירדנו לרחבה שנשקפה אלינו מהחדר ונמצאת  בחזית הילטון. מדובר ב 3 בניני מסחר גבוהים  מפוארים חדשים יחסית. במרכז  הכיכר שלפני הבניינים שלט: אני אוהב את ורשה. יש בככר מסעדה מומלצת שלא הספקנו לדגום. ועוד אחת במבנה ארכיטקטוני מעניין שטרם נפתחה.

משם הלכנו ברגל לגינה על גג הספרייה האוניברסיטאית.

בדרך לספריה המדריכה הווירטואלית העבירה אותנו בסמוך לגן מדהים.  נכנסנו ואז גילינו שבקצהו נמצא קבר החייל האלמוני. צפינו בטקס קצר של חילופי  משמרות .

ההפתעה הבאה הייתה מלון בריסטול 5 כוכבים שפועל מ1901. לא התאפקנו ועשינו סבוב בלובי היפיפה ובבית הקפה, תכננו לחזור בהמשך, העוגות נראו מעולות וגם קראתי המלצות, כנראה יקרה בטיול הבא.

ביקור בגג הספרייה הוא חוויה שאין להחמיץ. הכניסה דרך גן יפה פתוח עד 22.00 בקיץ. העלייה לגג ללא תשלום.

מגג הספריה תצפית על הוויסלה

ירדנו מהגג הפורח וחיפשנו את הספרייה .

בכניסה לספריה השוכנת בבנין עתיק יש שדרת בתי קפה מקורה. לא ניתן לעלות לספריה  למי שאינו ממנוי . הכניסה כפי שרואים בתמונה מרשימה.

על הקיר החיצוני של הספריה כיתוב כיתוב בשפות שונות כולל עברית.

כשיוצאים מהספרייה יש לעבור מרחק קטן עד לוויסלה.

בפינה Bella Hallia- מסעדת מזון מהיר, יש אינטרנט אפשר להתרווח במרפסת עם שתייה קרה או לשבת בחול תחת שמשיה.

מהמסעדה יצאנו לכיוון העיר העתיקה. מוזיאון המדע קופרניקוס שחלפנו על פניו, שוכן ברובע    POWUSLE  הנמצא בסמוך.

הלכנו  לעיר העתיקה לאכול אוכל פולני במסעדה השייכת לרשת   ZAPIECEK ואז גילינו שיש מעלית שעולה ויורדת מכיכר השוק, צילמתי בכיכר את מיקום המעלית.

מסעדת רשת   ZAPIECEK   בעיר העתיקה נמצאת בתוך בניין בשטח יחסית קטן.  לנו קסם לשבת דווקא בחוץ בשביל צר המחבר בין שני רחובות כשברקע צריח של כנסיה.

כמה זמן לא שמעתי את המילה קומפוט, הזמנו קנקן קומפוט שזה מרק פירות.

מתוך מבחר הדמפלינג בחרנו את הדמפלינג עם מגוון מלויים עם שמנת מלמעלה, ניתן גם להזמין עם חמאה, בחרנו טוב, מומלץ.

חזרנו במונית מהעיר העתיקה למלון 17 זלוטי.

7 לאוגוסט נסענו לאאוטלט        TARGOWEK   JANKI  לחנות   SMYK לילדים.

ליד במרחק הליכה ברגל נמצא  קניון m1 . אני לא ממליצה, יש את אותה חנות בעיר וגם מלא קניונים חבל על הזמן. מחיר המונית 50 זלוטי לכיוון אחד.

על חנות הילדים , למי שרלוונטי לא לותר, יש בחנות ביגוד וצעצועים, המחירים יחסית זולים.

8לאוגוסט הלכנו לראות את מלון ורשה פלאס. המלון נמצא במבנה עתיק יש לו לובי וחדר אוכל יפים, שווה הצצה וגם שמעתי ביקורות טובות מאנשים ששהו במקום.

המלון נמצא מול ארמון התרבות והמדע שהוא היעד  הבא שלנו. התור לעליה במעלית לגג הארמון ארוך. תשימו לב יש לרכוש כרטיסים לפני העמידה בתור.  עולים מספר מדרגות לצד התור, שם נמצאת הקופה.

לי זו הפעם השנייה לעלות לתצפית ממליצה לא לוותר .

מגג מגדל התרבות רואים את הקניון  כשראיתי את השלט מנגו החלטתי לא לוותר. אגב בקומה השנייה של החנות יש פינת עודפים.

ארוחת ערב הכלנו ברשת   ZAPIECEK  המסעדה מול ה’BGK יותר יפה מזאת בעיר העתיקה.

9 באוגוסט הלכנו למוזיאון המדע.  מאחר וזה היעד שהכנסנו לאפליקציה שוב הובלנו ברחובות שחלקם לא מוכרים.  כך הגענו לאוניברסיטת ורשה ששוכנת  במבנים עתיקים.

ניתן להכנס להספריה העתיקה שלא פעילה כיום מחליפה אותה הספריה עם הגן הפורח על הגג שנמצאת מחוץ למתחם.

לא ידענו שלמוזיאון המדע יש לרכוש כרטיסים מראש. כשהגענו נאמר לנו שיש כרטיסים רק לשעה ארבע וחצי וסוגרים בשש.  ויתרנו והחלטנו ללכת לטייל בחלק הטיילת של הוויסלה שטרם ראינו.

יצאנו מהמוזיאון וגילינו שהפלניטריום נמצא ליד. בדיקה מה יש בפלניטריום  העלתה שבעוד חצי שעה יש   מיצג של 3D. החלטנו להמתין.  המיצג מעניין, אבל יש פער בין ההסברים הארוכים בפולנית לבין התרגום המינימליסטי לאנגלית.

בכניסה לפלנטריום יש תצפית יפה על גשר החבלים.

בתום המופע יצאנו לנהר ומצאנו עצמנו מול האצטדיון האולימפי הלאומי של פולין  לידו יש חוף חולי. בגדה  שלנו נצפו המוני אדם. הלכנו לאורך הגדה בחלק הזה טרם היינו.

בורשה הקורקניט החשמלי מככב ואגב אין אופניים חשמליות. התפתתי ושכרתי קורקנט חשמלי, גילתי שהאפליקציה של בירד עובדת באנדרואיד ואילו האפליקציה של לימונס לא עובדת. לי זו הייתה התנסות ראשונה, כך שבעיקר התאמנתי. נשארתי עם טעם לעוד.

על הגדה עוגנות הרבה ספינות המשמשות כברים, מסעדות ובתי קפה. היה קשה לבחור באיזו מהן לעשות הפסקה.

בסוף התרווחנו באחת, לימונדה עם אלכוהול העלתה את מפלס מצב הרוח.

כשחזרנו לצאת לכביש ראינו  שהטיילת התמלאה בהמוני בני אדם, להטוטנים ונגנים.

כיוונו את האפליקציה למסעדת דר אלפנט ואז גיליתי שכמעט ולא נותרה בטריה. הצלחנו להתקדם עד קרבת המסעדה כשהמסך של הנייד הפך לשחור.

חיפשתי עובר אורח שנראה מקומי, הבחירה נפלה על בחור שאחז בידו טלפון. פניתי אליו, הסברתי שהמכשיר שלי כבוי  ואני צריכה המשך ניווט. הבחור נכנס למפות גוגל  בדק והנחה אותנו.

הגענו למסעדה שנתגלתה כמעולה. ישבנו בגינה שנמצאת בין בניינים. לראשונה הזמנו מרק בצל. אני אהבתי, בן זוגי פחות. לעיקרת התלבטנו, ההמבורגר נתגלה כבחירה המועדפת של הסובבים אותנו. בן זוגי הזמין המבורגר ונהנה מכל ביס אני בחרתי בסלמון, בחירה מעולה. קינחנו בעוגת שוקולד. השרות נפלא, ברור לי שאחזור לכאן.

10 לאוגוסט  חזרה לישראל. רגע לפני סיום חוויה לא נעימה עם פקיד קבלה שמקמביין מחיר נסיעה עם נהג מונית מבלי שבקשנו את עזרתו. תלונה הוגשה לרשת הילטון בה שאנחנו חברי מועדון.

הרשת התנצלה ואמרה שטפלה במקרה ומקרים כאלה לא ישנו.

אז לידיעתכם כל מונית שאתם לוקחים אמורה לגבות לפי הסכום במונה, תבדקו שהנהג מפעיל מונה. רק במקרה של הזמנת מונית מהמלון לשדה התעופה המחיר 50 זלוטי, אבל אין צורך להזמין כיוון שבשדה יש דלפק וברחוב שבחזית המלון יש מוניות.

הטיסה לישראל הייתה נינוחה,  בחלון צפיתי בשקיעה ובירח עד שהאורות של נתניה רמזו שמתכוננים לנחיתה.

לסיכום

אפליקצית מפות גוגל עושה את העבודה. אין כמו לסייר בעיר בהליכה, לזרום  ולגלות. תחליטו על יעד תשימו במפה וצאו לדרך, ההפתעות מחכות רק צריך לפקוח עין ולגלות.

שלכם ובשבילכם,

נירה פרי

בלוגרית בסלונה , מאמנת המתמחה באימון נשים