Saloona

• >> נילי לנדסמן, 19/04/2010
• הוסף תגובה
• 0

מדי שישי, בארבע אחר הצהריים, כשהשירים נעשים שקטים ברדיו והשבת ממש על הסף, הם מתאספים: ותיקי השמאל הרדיקלי ואחיהם לדרך המתונים קמעה, צעירים שרק החלו לממש את חובתם האזרחית, והם חדורים בעוז ורגישות הומנית ואנשי רוח כמו הסופר דויד גרוסמן והפרופסור לפילוסופיה אבישי מרגלית, המגבים בנוכחותם השלווה והטובה את ההתגייסות.

ההתארגנות למען התושבים הערבים של השכונה, הסובלים מהצקות של קבוצות מתנחלים, החלה בחודש אוגוסט האחרון. משמרות מחאה של צעירים ירושלמיים החלו להתארגן ולסייע בהגנה מהפורעים, אשר פיתחו להם מנהג מגונה- להציק לערבים לאחר התפילה של יום ששי בקבר שמעון הצדיק הסמוך.

במרוצת החודשים סחפו המשמרות עוד ועוד תומכים, שהתקבצו להפגנות שבועיות קבועות המאכלסות נוכחות ממוצעת שנעה סביב שלוש מאות וחמישים משתתפים. ההתארגנות כבר הוציאה מתוכה פנייה לבג"צ שהסתיימה בפסיקה לטובתם.

במחצית השנה החולפת המשטרה עורכת במקום האירוע מעצרים שמטרתם לדכא את ההתארגנות. מאות מהפעילים כבר העבירו סופי שבוע במעצרים שבית המשפט בירושלים קבע שאינם חוקיים. בניגוד לרושם שאולי מתקבל מהתיאור הזה, ההפגנות בגינה הציבורית של השכונה רחוקות מלהיות תוקפניות. האווירה מאופקת וההתנהלות נלהבת וממוקדת.

אקטיביסטים עם אכפתיות מדבקת

מה שמייחד את הפעילים הצעירים של שייח ג’ארח היא הרוח הכנה והמשמחת שהם מפיצים. הספונטניות שמתוכה התהוותה הפעילות שלהם ניכרת בה גם כעת ובמקבץ המגוון של הפעילים – תושבי שכונה, פעילי שטח צעירים ונציגיו של השמאל המאורגן פחות או יותר – מלבלבת ברית נדירה יחסית בנוף הפעילות הפוליטית. פרופסורים מהאקדמיה הירושלמית מתערבבים בקבוצת מתופפים, תל אביביים מחוברים ותלמידי בצלאל חולמניים. זוהי קבוצה בעלת אופי נחוש, תוסס וצנוע, לא מתלהם, ובכל זאת מלא אכפתיות אמיתית, מדבקת.

כמו מן טוויסט בעלילה, וכקונטרה כלפי הלך הרוח המובס-רופס-מדוכדך, המכונה בארצנו "שמאלני", האקטיביסטים בשייח ג’ראח, פועלים בהתנדבות. אין מאחריהם שום גורם מממן או גוף ממוסד. גם חלוקת העבודה ביניהם לא כוללת את עיקרון ההיראכיה. הם מנהלים דף פייסבוק ערני, מנסחים בעצמם את הפניות למוסדות עשיית הצדק, מארגנים הסעות וחוגי בית, מפליאים בהדפסת חולצות ושלטים יצירתיים ומתייצבים למשמרות יומיומיים בשכונה. הם מקדמים בלבביות את כל מי שרוצה להצטרף ולתרום כפי יכולתו.

האירגון Jstreet האמריקני הביע בהם תמיכה. פעילותם מסוקרת בהרחבה בעיתונות הישראלית והבינלאומית. אפילו הנשיא ברק אובמה שמע עליהם. לצדד בהם זה אפילו לא אקט רדיקלי,

בישראל של 2010, מה שהם מייצגים הוא לגמרי בגדר הקונצנזוס, בעצם היותם אנשים צעירים ומבורכים שפועלים הלכה למעשה למען עתיד טוב יותר, שמוכנים לצאת מהבית ולהתקומם כנגד עוולות. הם התקווה שלא הכל אבוד לנו פה בארץ חמדת אבות.

© התמונות באדיבות קולקטיב אקטיבסטילס

‬

• תוכן לא ראוי
• הוסף תגובה
•  שתפו בפייסבוק

תגובות בפייסבוק

תגובות