הבלוג של nilo

אישה אחת אמרה

אמא,אשת איש, אישה, ילדה

עדכונים:

פוסטים: 7

החל מדצמבר 2016

ככה אנחנו מבלים לנו עוד כמה שעות עד שאבא בא, ולא מבין למה אמא כל כך עצבנית ומתוסכלת. שזה בכלל לא קשור אליו (לאבא) או לתינוק,אלא לעצמה, ולתחושת הכישלון שלה כל יום מחדש.

13/05/2017

karina-carvalho-87593 (Custom)

החלטתי להישאר עם הילד שנה בבית. כדי שאוכל להכיר אותו טוב,שאדע את כל הסימנים שלו לעייפות, רעב, כאב וסתם תשומת לב.

אחרי 7 חודשים איתו אני יכולה להגיד בוודאות שאין לי מושג מה כל בכי אומר. אין לי מושג אם הבכי שלו זה של עייפות, או רעב, או כאב, או סתם שעמום.

איך יכול להיות,אני שואלת את עצמי, שאני לא מצליחה לזהות? אולי דווקא עצם היותי איתו כל הזמן מקהה את הזיהוי? כי בעלי ישר מזהה כאשר הוא עייף. אני רק מנחשת כל הזמן-”עייף”, “רעב” והרבה פעמים אני טועה. והטעות הזו מייצרת תיסכול לעיתים קרובות. אני מפרשת עייפות, לוקחת אותו למיטה. מנסה להרדים אותו שעה. הוא בכלל לא רוצה לישון, בכה בגלל משהו אחר כנראה, אבל אני ,שעייפה מהניסיון להרדים אותו ומתוסכלת עד מאוד, כבר מתחילה לכעוס עליו.

ואז מתחילה לכעוס על עצמי ולהרגיש אשמה שאני כועסת עליו…הרי הוא לא יודע להסביר, רק לבכות, ואני זו שצריכה להבין. אבל אני כל כך עייפה ומותשת ולא מוצאת זמן לשום דבר לעצמי שיצא לי כעס עליו לפני כמה ימים של “תן לאמא גם קצת לישון! אתה לא ישן בלילה, לא ישן ביום..אמא עייפה חמוד,בבקשה, לך לישון” ואחרי התחינות שלי והנסיונות הוא נרדם לחצי שעה ואז קם, צורח.

ואני… לא יודעת ,שוב,למה הוא צורח…ואני עייפה..אולי הוא נעלב ממני? אולי הוא רעב? אולי כואב לו משהו? ואולי הוא רק רוצה להתפנק? ובמקביל אני שומעת את הקולות מכל המומחים “לא להרגיע יותר מדי על הידיים, הוא יתרגל”..ואז אני מחזירה למיטה והוא שוב צורח.

ככה אנחנו מבלים לנו עוד כמה שעות עד שאבא בא, ולא מבין למה אמא כל כך עצבנית ומתוסכלת. שזה בכלל לא קשור אליו (לאבא) או לתינוק,אלא לעצמה, ולתחושת הכישלון שלה כל יום מחדש.

עוד מהבלוג של nilo

תצוגה מקדימה

אם עוד פעם יגידו לי את זה....

ישנם ארבעה דברים שנשבעתי לעצמי שאם עוד מישהו יגיד לי אותם בימים אלה אני פשוט מאבדת את זה, לגמרי. הראשון זה "אולי הילד רעב" כל פעם שהתינוק בוכה. "אולי זה לא מספיק החלב שלך", "אולי החלב שלך לא מספיק מזין" וכל הוורסיות האלה...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

טירוף הקורונה-רק שלא נפחד לגעת אחד בשני אחרי זה וגם הניסיון לרצות תוך כדי מגיפה

אני מאלה שחושבים שזה מדהים ,תקופת הקורונה. תקופה מטורפת, מפחידה, חסרת וודאות ומצד שני- מתי יכולתי לקחת ככה פאוזה מהכל ולבלות אחד על אחד עם הילד שלי? ובתוך זה, נדמה שלא משנה מה אני עושה -  אני לא מצליחה לרצות אף אחד. אני לא...

תגובות

פורסם לפני 3 months
תצוגה מקדימה

ילד ראשון בגיל 40-חוויות מעולם אחר

אז זהו....בגיל 40 החלטתי שחדל סדר החיים החופשיים האלה, אלה שבהם אני עושה מה שבא לי-ישנה מתי וכמה שבא לי,אוכלת מתי שבא לי, הולכת לשירותים מתי שצריך ...כן כן בטח הבנתם את הכוונה-והחלטתי להביא ילד לעולם. אבל.. איך הכל...

תגובות

פורסם לפני 3 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה