הבלוג של nilo

אישה אחת אמרה

אמא,אשת איש, אישה, ילדה

עדכונים:

פוסטים: 7

החל מדצמבר 2016

ישנם ארבעה דברים שנשבעתי לעצמי שאם עוד מישהו יגיד לי אותם בימים אלה אני פשוט מאבדת את זה, לגמרי.

23/03/2017

ישנם ארבעה דברים שנשבעתי לעצמי שאם עוד מישהו יגיד לי אותם בימים אלה אני פשוט מאבדת את זה, לגמרי.

הראשון זה “אולי הילד רעב” כל פעם שהתינוק בוכה. “אולי זה לא מספיק החלב שלך”, “אולי החלב שלך לא מספיק מזין” וכל הוורסיות האלה שנועדו לדכא את רוחה של אישה שהחליטה להניק. הרי ספק כזה לא היה צץ אם הילד היה מקבל תחליף חלב. ולא, אני לא מאלה שנותנות נאומים בעד הנקה בלבד.

כפי שכתבתי בפוסט הקודם לא החלטתי מראש על התזונה אלא זרמתי עם מה שהרגיש לי מתאים ונכון. אבל הקולות מסביב, גם האנשים האהובים והקרובים שלא מתכוונים לפגוע ולערער אבל עושים זאת יופי, ממשיכים לשאול זאת כל פעם שהילד צורח. לא חברים, יש לי תינוק פעלתן וסקרן שלא אוהב לישון. וכשמנסים לשים אותו לישון ועוד לבד בלי ידיים זה גורר צרחות.

זה מביא אותי לדבר השני שאני לא יכולה לשמוע “הוא יתרגל יותר מדי על הידיים” כשאני מנסה להרדים. אז נכון שבאופן תיאורטי זה ככה אבל בפועל כשאת רק רוצה שהוא יישן ושחסרות לו שעות שינה והוא מורט שיער מרוב עייפות אז מה עדיף? ובנוסף אובחן עם טונוס שרירים גבוה באיזור החזה בלבד כך שצריך הרגעה ומסאז לפני כל שינה עד שילמד להרפות וזה לוקח זמן.  זה אומר שהוא מתוח באיזור הידיים וכל הזמן נראה כאילו עושה שרירים אבל בפועל הקטנצ’יק לא יודע מה זה להרפות ולנוח. ולא, אין לי כוח להסביר את זה לכל מי שרואה אותי שעות איתו על הידיים. כי אני זו שמתמודדת לבד עם העייפות שלו, ביום ובלילה. אפילו אישי האהוב חושש להתמודד עם ילד עייף שלא רוצה לישון. כי דיברנו על העייפות הרבה שלי אז להתחיל להסביר זאת לסביבה? אז אני מוותרת על נוכחות של אנשים כי אין לי את הכוחות להתמודד עם זה כרגע. יש לי תינוק שצריך ללמד אותו לישון וזו המטרה.

וזה מוביל  לדבר השלישי-בגלל אותה סקרנות התינוק שלי לא מוכן לישון בעגלה. החלפנו לטיולון, העלינו,הורדנו, עשינו את כל העצות. הזמן היחיד שה”בוס” מוכן לנסוע בעגלה כשהוא עירני והעגלה מורמת כדי לראות את העולם. ברגע שנהיה עייף מתחיל לצרוח את נשמתו עם דמעות קורעות לב. וגם אני שבדרך כלל מצליחה להרגיע אותו אובדת עצות ולא יודעת מה לעשות. ומוצאת את עצמי עם תינוק ביד אחת ועגלה כבדה להדהים ביד שניה. וכמובן שאז כולם אומרים לי “אין דבר כזה, כל התינוקות נרדמים בעגלה. זה מרגיע אותם”.

די!!!!! מספיק כבר עם “כל התינוקות…”! מספיק לגרום לי להרגיש כל כך רע! התינוק שלי בסדר גמור! הטמפרמנט שלו סקרן וזה מה שעושה אותו ילד שמח וחייכן (כשהוא לא עייף). בא לי לצעוק:’ אתם לא מבינים שזה מתסכל אותי גם ככה שאני לא מצליחה להרדים אותו בעגלה? מה שמגביל אותי ליציאות ארוכות או טיולים מחוץ לבית כי יודעת שאם יהיה עייף לא יירדם ויהיה אומלל וכך גם אני..אז אני נמנעת מטיולים ארוכים בחוץ או יציאות ארוכות איתו.

אבל מסביבי גורמים לי להרגיש כל כך רע. שבגלל שבחודשים הראשונים לחייו לא כל כך יצאתי איתו בעגלה (היה תינוק רק והיו ימי קור וגשם) עכשיו הוא לא רגיל. אז יכול להיות, ויכול להיות שזה קשור לאופי שלו. אז אני מנסה ולא מוותרת ויוצאת כמעט כל יום לטיול בן 20 דקות בחוץ. מנסה לתפוס בדיוק את הזמן המתאים בשבילו. כמהה ליציאה יותר ארוכה, להכיר חברות במקום החדש שעברתי אליו כדי שיהיה לי עם מי לדבר ויבין אותי. אבל לא נשארות לי אנרגיות. החברות האהובות שלי רחוקות ומטופלות בילדים והבוקר בשבילי הוא זמן טוב להיפגש אך אז כולם עובדים. ובשבע כשהחמוד הולך לישון לי כבר אין אנרגיות אחרי שכל היום עבדתי בלנסות להרדים אותו שיישן לפחות איזה שעתיים ביום שלא יהיה בעייפות יתר ושיתפתח כמו שצריך .

הדבר הרביעי שיישמע אולי מצחיק שאני מוצאת אותו מעצבן זה “נהיית אנורקסית,למה את לא אוכלת?”. ולא -זו לא מחמאה. אני נראית ממש לא טוב. אף פעם לא הייתי מלאה אבל שקלתי סבבה ונראיתי טוב. אני רזה להחריד, חיוורת. הידע שלי בניהול זמן נעלם לחלוטין. אין לי זמן להכין אוכל. הרבה פעמים אני רעבה מאוד וכשבעלי בא אחרי יום עבודה אני נופלת עליו בתחינה” תכין לי משהו לאכול בבקשה” אחרי שהוא חוזר מיום עבודה מעייף של עבודה פיזית. וגם על זה מרגישה רע כי אני הייתי בבית כל היום והייתי נוהגת לבשל לו אוכל שאחרי יום קשה הוא יאכל וינוח. אבל אין לי את הזמן לדאוג לעצמי אז איך אדאג לו? ואיך יוצאים מהמעגל הזה?

karina-carvalho-87593 (Custom)

עוד מהבלוג של nilo

תצוגה מקדימה

חזרתי לחלום...

עם הטיפול האינטנסיבי בתינוק המקסים שלי ,שחגג 6 חודשים לפני שבועיים, ועם לילות העירות האינסופיים גיליתי שלא חלמתי כלום כבר חצי שנה. לא מתוך שינה ולא חלומות בהקיץ. פתאום אתמול בלילה חלמתי. ישנתי שינה "פרועה" ורצופה של 3 שעות...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

טירוף הקורונה-רק שלא נפחד לגעת אחד בשני אחרי זה וגם הניסיון לרצות תוך כדי מגיפה

אני מאלה שחושבים שזה מדהים ,תקופת הקורונה. תקופה מטורפת, מפחידה, חסרת וודאות ומצד שני- מתי יכולתי לקחת ככה פאוזה מהכל ולבלות אחד על אחד עם הילד שלי? ובתוך זה, נדמה שלא משנה מה אני עושה -  אני לא מצליחה לרצות אף אחד. אני לא...

תגובות

פורסם לפני 3 months
תצוגה מקדימה

ילד ראשון בגיל 40-חוויות מעולם אחר

אז זהו....בגיל 40 החלטתי שחדל סדר החיים החופשיים האלה, אלה שבהם אני עושה מה שבא לי-ישנה מתי וכמה שבא לי,אוכלת מתי שבא לי, הולכת לשירותים מתי שצריך ...כן כן בטח הבנתם את הכוונה-והחלטתי להביא ילד לעולם. אבל.. איך הכל...

תגובות

פורסם לפני 3 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה