הבלוג של ניו בורן פונדקאות

newborn

עדכונים:

פוסטים: 6

החל מפברואר 2018

הכל אודות תרומות ביצית בישראל

קשיי פריון ואתגרים בהרחבת המשפחה הם מהאתגרים הקשים ביותר העומדים בפני זוג לאורך חייו המשותפים. המדע, הרפואה והטכנולוגיה כיום מציעים לנו אינספור דרכים להתמודד עם בעיות הפריון על גווניהם השונים – במידה וקיימת בעיה באיכות הזרע של הגבר – תרומת זרע תוכל לפתור אותה, במידה וקיימת לאישה היסטוריה של הפלות והריונות המסתיימים בשל בעיות ברחם - רחמה של אם פונדקאית יארח עובר שהוא תוצאה של ביצית של האישה וזרעו של בן זוגה או תרומת זרע, ובמידה והאישה סובלת מאי תפקוד השחלות, איכות ביציות ירודה או חוסר ברזרבה שחלתית – תרומת ביציות תהווה את ההליך רפואי המקובל, כשבמהלכו, תופרה הביצית הנתרמת בזרעו של בן הזוג או בתרומת זרע ותושתל ברחמה של בת הזוג.

מהם הקווים המנחים להליך תרומות ביצית?

תרומות ביצית בישראל מעוגנת בחוק תרומת ביציות, התש”ע–2010, שמטרתו להסדיר תרומת ביציות למטרת הולדה, שמטרתה לאפשר לנתרמת ללדת ילד מתרומת הביצית של התורמת, מתוך נקודת המבט שתשמור על זכויותיהן של התורמת והנתרמת, תוך כדי שמירה על זכויותיהן של התורמת והנתרמת גם יחד. הנה הקווים שמשרטט החוק לדמותה של תרומת הביציות הפוטנציאלית:

סעיף 2 - הסכם לנשיאת עוברים

“השתלת ביצית מופרית שמטרתה התעברות אם נושאת על־מנת למסור את הילד שיוולד להורים מיועדים לא תבוצע אלא בהתקיים כל אלה:

  • נערך הסכם בכתב, בין אם נושאת להורים מיועדים, אשר אושר על־ידי ועדת אישורים בהתאם להוראות חוק זה;
  • הצדדים להסכם הם בגירים תושבי ישראל;
  • האם הנושאת -
  • א. אינה נשואה, ואולם רשאית ועדת האישורים לאשר התקשרות עם אם נושאת שהיא אשה נשואה, אם הוכח להנחת דעתה כי לא עלה בידי ההורים המיועדים, במאמץ סביר, להתקשר בהסכם לנשיאת עוברים עם אם נושאת שאינה נשואה;
  • ב. אינה קרובת משפחה של אחד מן ההורים המיועדים;
  • הזרע המשמש להפריה חוץ־גופית הוא של האב המיועד, והביצית אינה של האם הנושאת;
  • האם הנושאת היא בת דתה של האם המיועדת, ואולם אם היו כל הצדדים להסכם לא־יהודים רשאית הועדה לסטות מהוראות פסקה זו בהתאם לחוות דעת של איש הדת חבר הועדה.”

על התורמת לעמוד במספר תנאים עקרוניים תחיליים

  • התורמת הפוטנציאלית הינה רווקה ובטווח הגילאים שבין 21 ל-35
  • התורמת הפוטנציאלית צריכה לספק תעודת יושר ממשטרת ישראל, כשהיא חתומה ע”י עו”ד
  • התורמת הפוטנציאלית עברה בדיקות מעבדה מקיפות (שביניהן: ספירת דם, בדיקות לגילוי מחלות מין, בדיקת כירורג שד, בדיקת צוואר רחם וכד’)
  • על תורמת פוטנציאלית לעבור הערכה פסיכולוגית שתבוצע ע”י פסיכולוג של בית החולים בו עתידה להתרחש שאיבת הביציות
  • התורמת הפוטנציאלית קיבלה הסבר מפורט על תהליך הטיפול שעליה לעבור עד לזמן שאיבת הביציות, מפיו של רופא אחראי ביח’ להפריה חוץ-גופית.
  • הסכמתה של תורמת פוטנציאלית לרישום במאגר הנתונים הארצי ובמאגר הילודים החסויים הנמצאים בידי משרד הבריאות ובית המשפט צריכה להינתן בכתב.

המועמדת צריכה להופיע מול ועדת אישורים של בית החולים בו יבוצע הליך התרומה, לצורך קבלת אישור סופי.

וועדת האישורים להליכי תרומת ביצית

על התורמת לפנות בכתב לוועדת אישורים בת שבעה חברים הכוללת:

  • שני רופאים בעלי תואר מומחה ביילוד ובגינקולוגיה
  • רופא בעל תואר מומחה ברפואה פנימית
  • פסיכולוג קליני
  • עובד סוציאלי – אשר ימונה בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה
  • נציג ציבור שהוא משפטן – שיתמנה בהתייעצות עם שר המשפטים
  • איש דת (לפי דתם של הצדדים להסכם לנשיאת עוברים) – הממונה בהתייעצות עם השר לענייני דתות

הנה מספר דברים שיש לדעת על וועדת האישורים והרכבה

  • יו”ר ועדה האישורים ימונה על ידי שר הבריאות
  • בהרכבה של הוועדה יהיה ייצוג של שלושה חברים לפחות לבני כל אחד מהמגדרים
  • ישיבה של הוועדה תתנהל בהרכב של חמישה חברי ועדה, ביניהם יו”ר הוועדה
  • הישיבות מתנהלות בדלתיים סגורות, והפרסום על התכנים הנאמרים בהן מחוץ לישיבות – אסור
  • החלטותיה של ועדת האישורים מתקבלת ברוב קולות, כשהן נערכות בכתב ונחתמות ביד יו”ר הוועדה

רק לאחר חתימת התורמת ואישור הוועדה, ניתן יהיה להתחיל בפעולות הנחוצות להכנתה הרפואית של התורמת לתרומת הביציות, כאשר גם כאן, ישנם מספר סייגים. למשל, כל תורמת יכול לתרום בחייה ביציות עד לשלוש פעמים, כאשר פרק הזמן המינימלי בין תרומה אחת לבאה אחריה לא יהיה קטן מ-180 ימים. זכותה של התורמת להתחרט על התרומה עומדת לה עד לתהליך הפריית הביציות. כלומר, כל עוד לא בוצעה החוץ-גופית, זכותה של התורמת להתחרט.

על הנתרמת הפוטנציאלית לעמוד במספר תנאים תחיליים

  • היא צריכה לפנות בכתב ליח’ להפריה חוץ-גופית לשם קבלת תרומת ביציות
  • היא צריכה להציג מסמך רפואי החתום ע”י רופא נשים מורשה, המאשר את אי יכולתה להרות מביציותיה-שלה ולבקש אישור קבלת ביציות מתורמת
  • היא חייבת להביא תעודה רפואית המעידה על בריאות תקינה ואליה, לצרף תוצאות בדיקות מעבדה שונות, אשר תיקבענה ע”י הרופא ביח’ להפריה חוץ-גופית
  • כמו התורמת, אף הנתרמת צריכה להסכים לרישום במאגר הנתונים הארצי ובמאגר הילודים החסויים הנמצאים בידי משרד הבריאות ובית המשפט
  • עליה להביא התחייבות כספית של קופת החולים בה היא מבוטחת, הנוגעת לתהליך ההפריה החוץ-גופית

כפי שניתן לראות, מדובר בהליך מורכב למדי, אשר כניסה אליו לבד וללא ליווי מקצועי עלולה להסתבך ולהימשך עד אין קץ, בשל חוסר במסמך זה או אחר, או חתימה שגויה על בדיקה. אין ספק, כי ליווי מקצועי, בין אם את בצד התורם או שאת בצד הנתרם, יכול להפוך את החוויה לקלה ולפחות בירוקרטית.

*חלקים מתוך המאמר לקוחים מתוך ההסכם לנשיאת עוברים מכיוון ומדובר בסעיפים משפטיים המצריכים דיוק.

עוד מהבלוג של ניו בורן פונדקאות

Thumbnail

מהם מסלולי תרומת ביצית?

תרומת ביציות היא ככל הנראה אחת התרומות החשובות שהמדע תרם לרווחתם של אנשים ולאושרם. האפשרות לתרום ביציות כך שמהן ייוולד תינוק לנשים שלא יכלו ללדת שינתה לרבות מהן את החיים, כמו גם לזוגות חד-מיניים מעטים הגילויים...

תגובות

פורסם לפני 2 years
Thumbnail

הסכמי פונדקאות בחו"ל - דברים שחשוב שתדעי

לא מעט אנשים מבקשים להפוך להורים באמצעות הליך פונדקאות ולא מעט אנשים בוחרים לפנות עבור כך לחו"ל, אם כי בארץ הם לא עומדים בתנאים הנחוצים ואם כי בחו"ל ההליך יותר זול (למעט בארה"ב), הבירוקרטיה הרבה יותר ידידותית למשתמש, או...

Thumbnail

פונדקאות בגיאורגיה - טיפים ויתרונות

]זוגות רבים לא מצליחים להרות בשל סיבות שונות והפונדקאות היא התקווה היחידה שלהם. בעזרתו של הליך מורכב מעט, הם יוכלו בבוא העת לחבוק ילד שהוא לגמרי שלהם ואף נושא את ה-DNA שלהם. חשוב שתדעו, כי גם אם לא מתאפשר לכם לבצע את התהליך...

תגובות

פורסם לפני 10 months

תגובות

טופ 20 - בלוגים