הבלוג של נטע ארז

מרגישה בבית

אישה, מתכננת ומעצבת פנים, יזמית, פריקית של עיצוב, טבע אדריכלות ואמנות, מאמנת אישית, אם חד הורית, מצלמת וכותבת את עצמה לדעת על בסיס קבוע.

עדכונים:

פוסטים: 5

החל מיולי 2015

 

 

בית שכור

יום אחד, באמצע החיים, אחרי הרבה שנים מרופדות, מצאתי את עצמי אורזת את כל הפקלאות ועוברת לגור בבית שכור.

 

טוב, זה לא קרה ביום אחד ולא בדיוק באמצע, אבל הרעיון הכללי הוא שמישהו ערבב את הקלפים ככה שמה שנותר לי זה לתקוע יתד במקום שלא ממש שייך לי, לא אני תכננתי או עיצבתי אותו, ולצערו הרב של האגו שלי, לבית הזה יש בעל בית שהוא לא אני.

בתכל’ס, זה יכול היה להיות סוג של אסון קטן בשביל אחת כמוני שחיה וחולמת בתים כמעט כל חייה, ושאמא שלה לימדה אותה שלא משנה מה, בית חייב להיות, עם או בלי משכנתא. להפתעתי הריסט הזה, הדף הלבן והנקי שנפתח פה, הרגיש לי כמו הזדמנות אחת גדולה.

בסוגריים אגיד  כי מאז שאני זוכרת את עצמי, את הדקות הקצרות או הארוכות לפני שאני מפליגה לארץ החלומות, במקום לספור כבשים אני מבלה בשיפוץ בתים (בלי החלק של האבק, אותו אני בשום פנים ואופן לא מכניסה למיטה) בדמיוני אני מעלה את אחד הבתים שביקרתי בהם לאחרונה, ותוך כדי סיור וירטואלי אני משנה חללים, צובעת מקלפת, בונה ארונות, מתכננת מטבח, שוברת ובונה קירות, פוערת חלונות, נותנת עבודה את כול הגישפט, ועד הבוקר הבית כבר מוכן אצלי בראש.

וכך היה גם הפעם, למרות, על אף ויחד עם. לאחר שמצאתי בית שבו אוכל להשתקע מספר שנים, התחלתי לחלום גם אותו, בערבון מוגבל של בית שכור בו הפתחים והחללים הם נתון קבוע בלתי ניתן לשינוי, ואני יכולה לשנות רק את צבעי הקירות, לתלות תמונות, להתאים רהיטים ואביזרים משלימים, מה שפעם נקרא דקורציה והיום נקרא אצלנו בז’רגון המקצועי סטיילינג. כן, זה יהיה לי בית.

בשביל להפוך את השידוך לרשמי, גם חיברתי אמנה, אמנת הבית השכור (עובד יופי גם בדירות):

  • אין משמעות למושג זמני. אין בינתיים, חיים שלמים יכולים לעבור כשאני במצב בינתיים. עכשיו, הרגע זה מה שקובע.
  • בכול מקום בו אני גרה (או מניחה את כובעי לצורך העניין), זה ביתי  וזה היחס שהמקום מקבל. אני עושה את הכי יפה ונוח שאפשר, הכי שאני יודעת.
  • אני בוחרת לייצר “בית” גם מבחינת תחושה, לי ולילדים.
  • משחררת את הידיעה. אין לי מושג לאן אעבור כשהחוזה יסתיים, כול האופציות פתוחות, מאמצת את החופש הזה בשתי ידיים. 

כשחוברה האמנה, ועשיתי לחיים עם עצמי, הרגשתי לרגע ארוך שלא עבר עד היום, את תחושת החופש שבטח מרגישים הבדואיים, אלה שעוברים ממקום למקום ועושים את הכי בית שאפשר אפילו אם זה רק עד שיתחלף מזג האוויר.

 

עוד מהבלוג של נטע ארז

תצוגה מקדימה

בית הזכוכית של פיליפ ג'ונסון וסודות ששמרה בבטן

קם אדם, לא ילד למעשה אדריכל בעל שם ומחליט שמכול סוגי הבתים שהוא יכול לתכנן, הוא יבנה לעצמו בית מזכוכית. קובייה שקופה, ללא חוצץ בינה לבין העולם שמקיף אותה. בנוף ירוק בניו...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

הספירלה שלה והגוגנהיים

    תדמיינו את התחושה להתהלך בתוך ספירלה ענקית, לזרום מקומה לקומה לעלות או לרדת, יצירות אמנות ואנשים מתחלפים מול עיניכם, כמו נוף המשתנה בנסיעה. אחד המבנים האהובים עלי...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

יום של חול

בשעה ארבע אפס אפס, פלוס מינוס, סגרתי בנחישות את הלפטופ חבר שלי, מספיק להיום. הבית שקט, חופש גדול והילדים עם האקס בחו"ל, מזליסטית שכמוני, שקט בחוץ ובפנים רעש גדול. תחושת העומס, שמלווה אותי בימים האחרונים, התיישבה לי בדיוק...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה