בילדותי ובבגרותי גדלתי בצפון בתל אביב והסתובבתי ברחובות עם הכלב שלי בכל פינה כמעט בעיר. היו הרבה דיונות וגבעות.
מאז, סללו את כביש איילון ושתלו הרבה עצים בפארק הירקון. אבל, רק לאחרונה הכרתי פינת חמד.
ידיד שלי ואני הגענו אליה במקרה. נעצרנו וירדנו מהרכב. זה היה לפנות בוקר שהשמש עדיין לא בצבצה.
על גבעה, מאחורי אוניברסיטת ת"א תצפית חמד. ספסלים פזורים על המדרכה. ממול, אורות מרצדים של הבתים של צפון תל אביב המזרחי. מעלינו, כוכבים וירח מאירים.
למרות שכביש איילון מתחתינו כל מה ששמענו היה שקט. השקט הרגיע אותנו מחיי היום יום וגרם לנו שלווה מלווה בנוף עילאי. השרירים התרככו, העצמות נעשו קלות. עצב מלנכולי נעים עטף אותנו. ריח הלילה המשכר גרם לנו לא לפתוח את בקבוק הבירה שנח לידינו.
חשבתי, איזה כייף שיש מקום כזה מדהים בצפון תל אביב שאפשר לשבת ולחוות אותו.
לפעמים אנחנו נוסעים וממש מתחת לרגלינו יש תצפית, שאם הינו טיפה מזיזים את עיננו הינו רואים.
לא יותר מדי להזיז עיניים מהכביש..
על זה נאמר: לחפש את הדברים היפים גם באמצע נסיעה סתמית.
אם תראו משהי בלילה יושבת עם עט ומחברת אדומה, תבינו שזאת אני שבאה להירגע ולכתוב שיר חדש לספרי הבא.
אז לרומנטיים או לכם שרוצים להחליף אווירה. הכתובת של המקום הקסום הזה היא:
תהנו.
תל אביב שלי תל אביב
[youtube GSPayOF4-CI]
פייסבוק: hila liebesman