הבלוג של נטע פלג

חשיפה לצפון

עיתונאית,רווקה, חיפאית ודעתנית. מסתובבת ומסקרת את מה שקורה בחיפה והקריות. כותבת גם על אקטואליה, יחסים, גוף נפש והחיים בישראל. כיתבו לי: [email protected] נטע פלג

עדכונים:

פוסטים: 76

החל מפברואר 2014

עם קרקס הצעקות, הבכי והופעות אימה בקניון אני מתמודדת נפלא, אבל עם הנשוי שמגדיר עצמו כאב חד הורי, זאת ש’לא ישנה שנתיים’ או אלו שרוצים לאשפז עצמם למשך הקיץ במרכז לבריאות הנפש ההורית – קצת פחות.

15/08/2016

 

סניף ארומה בקניון. צהריי היום, חודש אוגוסט. מסביבי קרקס שלם: צעקות ילדים, גרירות כסאות, ילד המחקה אריה, ילדה שקוראת לאמא שלוש פעמים בדקה.
אני מסוגלת לחיות בשלווה עם כל אלו, על אף שאני חסרת ילדודס משלי (בינתיים, חייבים לשמור על אופטימיות גם בימים החמים) – והרי איני יכולה להזדהות עם מאבק ההנקה בציבור או יוקר הקייטנות. אני שמחה לשמוע קולות צעירים של חיים . כרווקה, יש לי מספיק שקט , מה גם  שלגדול בבית עם נטיה לדרמה ולטלווייזה פתוחה שעות רבות מפתחים בך את יכולת הריכוז.
זה לא סוד שרווקותי המתמשכת, שייכותי לחברה הישראלית ואולי גם בגלל שיהיה חבל שלא אשכפל את הגנים המופלאים שלי – מופעל עלי לחץ מתון, לפעמים ‘פאסיב אגרסיב’ משהו לעשות כבר ילד , קיבינימאט.

אין בי שום כוונה למרוד במצוות הפרו ורבו, להשאר אמא לבובת החרסינה שבסלון שלי. באמת שאני משתוקקת לגוגי קטן, רק שכרגע נראה לי  שאוכל להתמודד איתו רק כשהוא תינוק ישן בעגלהלא פעיל חלילה.

אני סופגת ריקושטים מפה ושם על כך שאינני אמא, אולם בואו נשים את הדברים על השולחן : חלקכם לא ממש עוזרים לייצר פעולה להנעה, בשטף  התלונות, ההתבכיינות (גם אם היא צודקת), הרטינות וההתמרמרות על כמה זה קשה להיות הורים, במיוחד באוגוסט האיום אבל ממש לא רק. הנה כמה דוגמאות :

* הבחור הנשוי שמתלונן בטוקבק לכתבה שהוא כמו אב חד הורי ועושה ה-כ-ל בבית (אולי היית צריך לדעת עם מי להתחתן, חמוד).

* האב לפעוט, בחור שעבד איתי פעם והיה מגיע לעבודה עייף וטרוט עיניים, מתלונן שאין לו יותר כוח וכמה שהוא מת לנסוע לחו”ל (לא בגלל שהוא עובד בלילות כמובן, אלא כי הילד משגע אותו).

* גדודי האמהות שמתלוננות בפייסבוק שאם אוגוסט לא נגמר תכף הן מאבדות את דעתן ומיד לאחר החגים יאלצו להתאשפז במרכז לבריאות הנפש ההורית. אני מבינה את הקושי לשלב עבודה ומשפחה וכו’, אבל נראה לי שאתן שורדו זאת כל שנה.

תסמכו עליה שהיא ממצה את הקיץ. הפעוטה ג'

תסמכו עליה שהיא ממצה את הקיץ. הפעוטה ג’

*הגרוש הטרי שמספר כמה יקרים עבורו דמי המזונות שסכומם כמו “משכורת שלמה” ואיך היא מנסה לסחוט אותו בבית המשפט, המרשעת הזו. אבל הוא לא יספר לכם שהמשכורת שלו היא בערך פי 4 משל גרושתו היקרה, בגלל שהוא השכיל לצבור לעצמו ידע טכני וגם אולי בגלל, מי יודע, שהוא נולד למגדר מסוים.

* זאת שמתלוננת בקול על כך שהיא לא ישנה כבר שנתיים. היא ממש הפחידה אותי, האמת. מדבריה גם נשמע כאילו העלימו את סופי השבוע או השנ”צ של יום שבת. או שמא אלה לא קיימים בהורות, גם אם היא משותפת.

* זו שאומרת בצדק שהיא מסיימת את העבודה שלה ואז מתחילה  משמרת שניה בבית, עם הפעוטה שלה. בהנחה שרוב הנשים מסיימות לעבוד אחר הצהריים, זה לא נשמע קל במיוחד. זה אומר שאני אצרך לוותר על שידורים חוזרים של ‘בברלי הילס 90210′, רחמנא לייצלן.

*אפילו הסבתות שסיפרו בכתבה שהן לא מוכנות לבלות עם הנכדים יותר משעתיים – ארבע בשבוע. ברצינות,  גם אתן? חשבתי לתומי שסבתא – נכד זה יחסי גן עדן, בלי משקעים מהעבר .

ואלה עוד המקרים הקלים, על הקשים יותר צריך לשאול במועצה לשלום הילד

איפה אתם-  האמהות עם תחושת ההיי של אחרי הלידה, האבות שמצטלמים בפייסבוק מאושרים בטיול שבת עם הילדים, האמא שמעריצה את הילדה שלה או זה שמספר כמה טעם ומשמעות הכניסו ילדיו לחייו? אני קוראת לכם בקריאה נרגשת, בגרון חנוק ובמרץ של רווקים לקום להתפקד ולהראות לי את עצמכם . אם עכשיו קצת חם וקשה לכם, אני מוכנה לחכות לחגים.

עוד מהבלוג של נטע פלג

תזכרו את זה בחופשה הבאה שלכם

האם אפשרי להרגיש חו"ל ולחוות חופשה משמעותית במרחק שעה מהבית? למה חשוב  לשים לב בחופשה בבית מלון והוידוי הלא מתקבל על הדעת שלי, בעקבות חוויותי מלאונרדו בוטיק ברמת החייל יש לי וידוי. והוא כה נדיר, עד שקשה לי לחשוף אותו...