הבלוג של רונית לביא

נפש אדמונית

רונית לביא. בת ארבעים ושתיים. רווקה+חתולה. מציירת מנדלות וכותבת. על ההליכה בשבילי החיים וההתמודדות היומיומית עם מאניה ודיפרסיה.

עדכונים:

פוסטים: 24

עוקבים: 6

החל מספטמבר 2014

מכתב למר דיכאון היקר

07/11/2018

שוב אתה כאן,מתדפק לי על הדלת. הלו אני כאן, זה אני שוב אני, את שומעת???

אני שומעת אותך ועוד איך מר דיכאון היקר. מרגישה אותך דורך לי על קצות האצבעות. מלטף את העצבות, אבל לא מזיל דמעות.

אני כועסת עלייך ושונאת אותך ובו זמנית מרשה לך לשבת איתי על הספה ולהתכרבל איתי מתחת לשמיכה. מה אתה רוצה ממני לעזאזל?

את הכל כבר נתתי לך. כל סתיו לפני יום ההולדת שלי אתה חוזר,משבית שמחות שכמוך. ואני מנסה לעמוד מולך, אבל מודה שלפעמים גם נכנעת ונשברת.

לרגע לא משעמם פה. פעם עולה ופעם יורדת. ממש כמו בלונה פארק, רק שפה לא מקבלים צמר-גפן מתוק על מקל בסוף התור. פה מקבלים כדורים פסיכיאטריים, שלא תמיד עוזרים לך לחייך. פה מקבלים תופעות לוואי כמו השמנה או ישנוניות לאורך היום, או סתם אדישות. אז אולי תלך מכאן כבר?

מכירה אותך מספיק טוב כדי לדעת שבאת להישאר. אז אם אתה כבר כאן, לפחות תישאר קטן, שלא ארגיש אותך כל הזמן, שאוכל גם להנות ממה שיש. שאוכל גם לחיות את היום יום והשיגרה, לקום בבוקר ולא לשכוח לחייך לעצמי במראה. כי אסור לי לשכוח שאתה יצור חולף וזמני,אומנם טורדני,אבל בהחלט ניתן לשליטה.

אז אני כותבת לך,כי אולי ככה יהיה לי יותר קל לבקש ממך ללכת, אולי הפעם יהיה לי יותר קל להגיד לך שלום.

החושך יורד מוקדם, אבל בביתי האור דולק. מזכירה לעצמי שיש בי את כל הכוחות להילחם בך ושאסור לי לוותר. כי הכי קל זה לוותר, הכי קל זה לומר נואש. לא רוצה שתשבור אותי,רוצה להנות מן החורף הקרב ובא.

אז תפסיק לבלבל לי במוח.

בשבוע הבא אני חוגגת 43. אני יודעת זה נשמע ממש הרבה. מספר גרנדיוזי שכזה.

אני באמת רוצה להאמין שהשנה הקרובה תהיה יותר קלה, יותר שמחה ואני יודעת שהרבה מזה תלוי רק בי. אז זה בעצם מה שאני מאחלת לעצמי, שאהיה מסוגלת להתחייב להחלטות שלי. להיצמד לסדר יום ולנהל חיי שיגרה.

זה אולי נשמע לכם פשוט, אבל שדיכאון שורה עלייך, זו משימה בכלל לא פשוטה.

אני חושבת שאני יודעת בדיוק למה אתה שוב כאן, אתה כאן כדי להעיר אותי. כן כן, כדי להזכיר לי כמה אני חזקה וכמה החיים מחייכים אליי בחזרה אם אני רק רוצה ובאה אליהם בלב פתוח. כדי להגיד לי

היי רונית אנחנו אוהבים אותך כמו שאת, את לא צריכה להשתנות בשבילנו,רק לקבל את עצמך ולחבק את עצמך והכל יהיה בסדר.

embedded by Embedded Video

עוד מהבלוג של רונית לביא

תצוגה מקדימה

מאניה די כבר דיפרסיה

נתחיל מזה שכבר זמן רב אני רוצה לפתוח פה בלוג משלי. "נפש אדמונית" לא נולדה אתמול, היא נולדה כבר לפני שנתיים אבל כנראה שהייתי צריכה להבשיל עם עצמי בכדי לשבת ולהתחיל לכתוב (הריון של שנתיים, תתארו לכן). עדיין חולמת לכתוב ספר,...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

איך יודעים שבא אביב ?

איך יודעים שבא אביב ? אצלי בדרך כלל זה מתבטא בעלייה ניכרת במצב הרוח . עם בוא האביב גם אני פורחת, צבעונית יותר, יצירתית יותר ,שופעת רעיונות ומתחדשת. הגוף  מתעורר לו מתרדמת החורף, מתמלא תאווה לחיים, כדור השלג הדיכאוני שהקפיא...

תצוגה מקדימה

מדוע אני צריכה כל כך להתבייש בעצמי?

"אם נשתול זרע במדבר ונראה שאיננו צומח, האם נשאל 'מה לא בסדר עם הצמח?', לא! הקשר האמיתי הוא להסתכל על הסביבה ולשאול 'מה בסביבה צריך להשתנות על מנת שהזרע יוכל לצמוח?' צריך להפסיק לבדוק מה לא בסדר עם שורדי המערכת הפסיכיאטרית...

תגובות

פורסם לפני 3 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה