הבלוג של רונית לביא

נפש אדמונית

רונית לביא. בת ארבעים ושלוש רווקה+חתולה. מציירת מנדלות וכותבת. על ההליכה בשבילי החיים וההתמודדות היומיומית עם מאניה ודיפרסיה.

עדכונים:

פוסטים: 27

החל מספטמבר 2014

קטעים מיומנים מתקופות שונות בחיים.

03/05/2018

במהלך השנים הצטברו אצלי יומנים מכל מיני תקופות בחיים. את היומן מסע הראשון שלי כתבתי בטיול שלי בהודו, בגיל 29. עם חזרתי עברתי משבר נפשי והפסקתי לכתוב. כמה שבועות אחרי פרוץ המשבר נאלצתי להתאשפז בבית חולים פסיכיאטרי. בבית חולים יש הרבה זמן פנוי. אימא שלי הביאה לי יומן ריק שמיד התמלא במילים. זאת הייתה תקופה סוערת, הרבה תחושות, רגשות צפים. את הכל רשמתי ביומן. הדו שיח הזה שניהלתי עם עצמי עזר לי לשחרר הרבה פחד,עזר לי לרפא הרבה פצעים, ולאט לאט היומן הפך למעין חבר טוב,שאפשר לספר לו את הדברים הכי כמוסים,שאפשר לכתוב בו ממש על הכל.

בתקופות שאני לא מצליחה לכתוב,שמשהו בפנים חסום והלב לא מאפשר כניסה ןיציאה, אני חוזרת לקרוא ביומנים הישנים שלי. אני מוצאת שהחזרה אליהם מעוררת בי השראה וממלאה את עולמי מחדש. הקריאה ביומנים מראה לי את הדרך שעשיתי במהלך השנים, את התהליך השיקומי שעברתי, ההצצה הזו אל העבר עוזרת לי להתבונן בהווה בפרספקטיבה שונה.

השבוע חזרתי ליומנים שלי. עם הדפדוף והקריאה,עלה בי הצורך להעלות חלק מהם אל הדפוס. לתת לכם הצצה קטנה מהם. נכון, זו הצצה אל עולמי המאוד אישי, אבל ממילא הבלוג שלי אישי ונראה לי שיש משהו בתיעוד הזה שהוא מאוד תרפויטי ומשחרר, ובאיזה שהוא מקום אולי גם יאפשר לי להשאיר את העבר מאחור.

חלק מהקטע הראשון נכתב באשפוז הראשון שלי. ביום שבו חזרתי לכתוב, באותה התקופה היה לי גם יומן ציור במקביל.

 חודש מרץ, בי”ח מחלקה פסיכיאטרית, צפת.

12/03-”יום שבת. היום התחיל לי המחזור. יש בי צורך חזק לחבור ולאהוב. צורך לתת. צורך לדעת. צורך בחיבוק וצורך בחום אנושי. אז אני שמה את היד על הבטן ומלטפת ומחממת את עצמי, אני מתחילה לאהוב את עצמי ולהעריך את עצמי. אני אוהבת את עצמי ומתרגשת מהמחר. מתעורר בי רצון חזק לרפא את עצמי ודחף עז לצייר ולברוא עולם חדש. בריא יותר. טוב יותר. נראה היה שהייתי צריכה להגיע לתהום מאוד עמוקה כדי להתחיל לפרוץ החוצה. ועכשיו אני פורצת בצעדים קטנים קטנים ועדינים שמתאימים לי ולגוף שלי. ויש בי אהבה, ויש בי נשמה והרבה כוח רצון לגעת באדמה ובחומר”…..

14/03 – “אני משתדלת להתנזר ממחשבות שליליות וכבר מרגישה יותר טוב עם עצמי. אני לא מצטערת וסולחת לעצמי ומקבלת אנרגיות חיוביות מאחותי ומהסביבה. יש בי את הכוח לרפא את עצמי, למרות הכאב והפחד מהלא נודע. אני סומכת על התחושות הפנימיות שלי ומקווה לטוב. לא עוד מחשבות אבדניות, אני מגרשת אותכן החוצה. אני מקבלת אהבה ומביאה אהבה.”

31/03- “אני כבר לא יודעת איפה זה מתחיל ואיפה זה נגמר, אני מרגישה שהראש שלי עומד להתפוצץ מרוב בלאגן ולחץ ואי שקט כזה שיש לי בפנים, אז אני כותבת על הכעס הזה שמתפרץ, על היצריות שמתפרצת, על העומס הזה שיושב לי פה בלב ולא נותן לי מנוח. על הרצון החזק והעז, לחיות, לשיר, לרקוד ולאהוב. יש לי מין אי שקט בלב, ומאניה, מאניה דיפרסיה. ומה עושים עכשיו? איך ממשיכים מפה הלאה? איך יוצאים לעולם, איך מחזיקים מעמד, איך רוקמים קשרים, איך פותחים את הלב, איך זורמים, איך שומרים על יציבות זמנית או מתמשכת?איך? איך? איך?..לאן? לאן? לאן?”

ובחזרה להיום, לכאן ועכשיו, אני מודה ומתוודה שחלק מהשאלות האלו עדיין מעסיקות אותי לא מעט, אני יכולה להעיד שהיום אחרי 13 שנה אני הרבה יותר יציבה והרבה יותר מאוזנת, שזה המון, ועל כך אני אסירת תודה. אבל הרבה מחשבות עדיין משאירות בי סימני שאלה, אם כי פחות גדולים ומאיימים כפי שהיו.

מה שנותר לי זה להמליץ לכם בחום, לאמץ אל לבכם יומן כזה, שאפשר לכתוב בו הכל, לפרוק דברים שבאים מהלב, שלא תמיד יש להם מקום בעולמכם בחוץ. זה יעשיר את עולמכם הפנימי,לפחות לי זה עשה את זה.

embedded by Embedded Video

 

 

עוד מהבלוג של רונית לביא

תצוגה מקדימה

מאניה די כבר דיפרסיה

נתחיל מזה שכבר זמן רב אני רוצה לפתוח פה בלוג משלי. "נפש אדמונית" לא נולדה אתמול, היא נולדה כבר לפני שנתיים אבל כנראה שהייתי צריכה להבשיל עם עצמי בכדי לשבת ולהתחיל לכתוב (הריון של שנתיים, תתארו לכן). עדיין חולמת לכתוב ספר,...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

איך יודעים שבא אביב ?

איך יודעים שבא אביב ? אצלי בדרך כלל זה מתבטא בעלייה ניכרת במצב הרוח . עם בוא האביב גם אני פורחת, צבעונית יותר, יצירתית יותר ,שופעת רעיונות ומתחדשת. הגוף  מתעורר לו מתרדמת החורף, מתמלא תאווה לחיים, כדור השלג הדיכאוני שהקפיא...

תצוגה מקדימה

ליבי ער

שוב לא מצליחה להירדם, מחשבות באות ונכנסות, מחשבות רצות. כבר ארבע בבוקר, לקחתי את כל הכדורים שצריך כדי להצליח לישון, אבל מה לעשות שזה לא תמיד עובד. יושבת וכותבת, נותנת שחרור למחשבות, אולי ככה יהיה לי קצת שקט. הכתיבה מרגיעה...

תגובות

פורסם לפני 1 month

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה