הבלוג של רונית לביא

נפש אדמונית

רונית לביא. בת ארבעים ושלוש רווקה+חתולה. מציירת מנדלות וכותבת. על ההליכה בשבילי החיים וההתמודדות היומיומית עם מאניה ודיפרסיה.

עדכונים:

פוסטים: 27

החל מספטמבר 2014

היא הייתה יושבת בפינת הרחוב, מכניסה את כל האשליות לתוך קופסאות גפרורים קטנטנות, ריקות מאש. את המציאות הייתה מעיפה עם הרוח, ואילו האשליות נערמו להן, מילים מקופלות בתוך נייר, בתוך קופסה.

12/02/2018

היא הייתה יושבת בפינת הרחוב, מכניסה את כל האשליות לתוך קופסאות גפרורים קטנטנות, ריקות מאש.

את המציאות הייתה מעיפה עם הרוח, ואילו האשליות נערמו להן, מילים מקופלות בתוך נייר, בתוך קופסה.

היא רצתה לצעוק את המילים האלו, לקרוא אותם בפני אנשים רמי מעלה, בפני קבצנים טרוטי עין, והרגישה ריקה וחשופה אל מול הרחוב המתמלא ברוכלים אחוזי תזזית.

יום יום הייתה יוצאת אל פינת הרחוב ומוכרת את האשליות שלה – לזקנים חסרי שיניים, לאמהות חובקות עובר, למוכרי כיכרות הלחם וללוחמי הצדק והדרור.

בגדיה הסמרטוטיים והבלויים היו תפורים טלאים,כיסיה מלאים בקופסאות גפרורים ישנות, עמוסות במילים, אשליות, חלומות אמת וחלומות שקר.

שירים לעת מצוא ושמות של ילדות שהייתה רוצה להעניק בליבה לילדה שבה, הבאה מבטן.

שערותיה יצירה אחת שלמה, כמו שרוכים כתומים קופצים, ופניה נמשים נושמים אור.

מריחה עוד מילים, מוסיפה מעט מלח לאשליות, וצובעת את הקופסאות במכחוליה הדקיקים, פרפרים של אושר. נשמתה קוראת לחיבוק.

“אולי תפסיקי למכור את האשליות שלך לתוך קופסה”, אמר לה יום אחד.

היא הביטה מופתעת לתוך עיניו החומות, השואלות. הוא התקרב עוד אליה ונגע לליבה. מילותיו דקרו בה,כאילו תקעו חץ חד בליבה, היא נאלמה ופניה הלבינו.

“תכתבי מילים אמתיות היוצאות מבטן”. החץ שוב דקר, הפעם בבטנה הרכה.

היא התכווצה בפינת הרחוב, מקופלת, רועדת, עיניה דומעות בשקט.

למחרת היא התעוררה עם בוא השחר, לבדה. השמש ליטפה את פניה ומילאה את לחייה באור.

לגופה שמלת משי, מציירת חמוקיה, ולרגליה ספר ריק מתוכן, מחכה לנשמתה שתפיח בו חיים.

קופסאות הגפרורים כמו התרוקנו מאליהן והתמלאו באש וחדוות היצירה. היא הניחה את ידה על בטנה ויכלה להרגיש את פעימות ליבו בליבה. יום חדש נולד.

embedded by Embedded Video

עוד מהבלוג של רונית לביא

תצוגה מקדימה

מאניה די כבר דיפרסיה

נתחיל מזה שכבר זמן רב אני רוצה לפתוח פה בלוג משלי. "נפש אדמונית" לא נולדה אתמול, היא נולדה כבר לפני שנתיים אבל כנראה שהייתי צריכה להבשיל עם עצמי בכדי לשבת ולהתחיל לכתוב (הריון של שנתיים, תתארו לכן). עדיין חולמת לכתוב ספר,...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

איך יודעים שבא אביב ?

איך יודעים שבא אביב ? אצלי בדרך כלל זה מתבטא בעלייה ניכרת במצב הרוח . עם בוא האביב גם אני פורחת, צבעונית יותר, יצירתית יותר ,שופעת רעיונות ומתחדשת. הגוף  מתעורר לו מתרדמת החורף, מתמלא תאווה לחיים, כדור השלג הדיכאוני שהקפיא...

תצוגה מקדימה

ליבי ער

שוב לא מצליחה להירדם, מחשבות באות ונכנסות, מחשבות רצות. כבר ארבע בבוקר, לקחתי את כל הכדורים שצריך כדי להצליח לישון, אבל מה לעשות שזה לא תמיד עובד. יושבת וכותבת, נותנת שחרור למחשבות, אולי ככה יהיה לי קצת שקט. הכתיבה מרגיעה...

תגובות

פורסם לפני 1 month

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה