הבלוג של רונית לביא

נפש אדמונית

רונית לביא. בת ארבעים ושלוש רווקה+חתולה. מציירת מנדלות וכותבת. על ההליכה בשבילי החיים וההתמודדות היומיומית עם מאניה ודיפרסיה.

עדכונים:

פוסטים: 27

החל מספטמבר 2014

איך יודעים שבא אביב ?

אצלי בדרך כלל זה מתבטא בעלייה ניכרת במצב הרוח . עם בוא האביב גם אני פורחת, צבעונית יותר, יצירתית יותר ,שופעת רעיונות ומתחדשת. הגוף  מתעורר לו מתרדמת החורף, מתמלא תאווה לחיים, כדור השלג הדיכאוני שהקפיא את גופינו בחורף, נמס עכשיו. ההתעוררות של הטבע קוראת לי לצאת החוצה אל העולם, ואני נושמת מחדש את האוויר הזה.

האמת שבחורף האחרון הדיכאון לא בא לבקר אז המעבר לאביב הרגיש זורם וטבעי יותר. השנה זכיתי בחורף נעים ומשמח במיוחד, אחרי שנים של חורפים ארוכים שבהם הדיכאון כבר הפך להיות כמו בן בית אצלי. האכלתי אותו בכפית, רוב היום כיסיתי אותו בשמיכת פוך ודאגתי שיהיה לו חם ונוח, ככה שהוא לא ירצה לצאת. הגפתי את כל התריסים בבית כדי שחס וחלילה לא ייחשף לאור השמש. סיפרתי לו סיפורים על מוות, על הסוף, גם כלאתי אותו בחדרי ליבי. שמרתי עליו כל כך טוב שבאיזשהו שלב הוא בחר להישאר ומרוב שהוא הרגיש כל כך בטוח בגופי הוא פחד כל כך לצאת החוצה לאוויר העולם. אכתוב עוד הרבה על המשבר דיכאון הזה ששינה את חיי, ועכשיו לאביב…

האביב היא עונה מאוד טריקית. זה אומר שאם אני במצב רוח טוב אני צריכה לשים לב כל הזמן לאן נושבת הרוח ולהיות כמו שאומרים עם היד על הדופק. הסימנים לתחילתו של היי הם די ברורים: בזבוז כספים בצורה מוגזמת, יצר מיני מוגבר, עשיית יתר, יצירתיות, מעט שעות שינה, צורך לשתף, פתיחות, אנרגטיות. זה יכול להיות מאוד מבלבל כי כשאתה במצב רוח טוב אתה רוצה שהוא יימשך לנצח, אבל אתה גם יודע שיש גבולות מאוד ברורים למצב רוח הטוב הזה, וברגע שאתה חוצה את הגבולות האלו, המצב רוח הטוב הזה יכול גם לקחת אותך למקומות מאוד לא ברורים ומזיקים לעצמך.

אז איך בכל זאת שומרים על איזון בתוך כל הלבלוב הזה ? יש לי כמה רעיונות פשוטים שיכולים לעזור לכם לעשות את זה: בשלב ראשון, אמצו לעצמכם פעילות גופנית שאתם נהנים ממנה. זה יכול להיות כל דבר: החל מהליכה ברגל, ריצה, שחייה, יוגה, או כל דבר אחר שתבחרו. העיקר שתאמצו אותה להרגל קבוע, הכניסו אותה לסדר היום שלכם. רצוי באותם ימים ובאותה שעה, מניסיון זה מחזק מאוד את המשמעת העצמית, ושומר על סדר יום. גם אם יום אחד פספסתם, אל תוותרו לעצמכם, תיווכחו שבמהלך הזמן זה הופך להיות החלק הכי כייפי ביום. יש גישות המאמינות כי פעילות גופנית יומיומית משפיעה על רמת הסרוטונין בגוף, אך אין מחקרים המוכיחים זאת באמת. לסרוטונין תפקיד ראשי בתחושות וברגשות הקשורים ל”מצב רוח”, כגון התרוממות רוח, דיכאון, תוקפנות, התנהגות אימפולסיבית וכדומה. לסרוטונין יש תפקיד גם בוויסות טמפרטורת הגוף. אין פלא שלאחר הליכה או טיול אנו מרגישים חיוניים וקלים יותר ומצב רוחנו משתפר.

תזונה נכונה ובריאה, עוזרת מאוד בכדי לשמור על סדר יום מאוזן ומשפיעה גם על מצב הרוח. אכילת ירקות ופרות, ממלאה את הגוף באנרגיות חיוניות. ידוע למשל שאכילת בטטה מבושלת מועילה להשתרשות. ששתיית תה צמחים מרגיעה את הנפש. הקפידו על שש ארוחות מסודרות ביום: בוקר, צהריים וערב. וביניהם ארוחת פרי. שתו הרבה מים לא רק שזה מרענן ומרגיע, זה גם מזרז את מערכת העיכול. גם כאן מילת הקסם היא: התמדה. זה בסדר מידי פעם לפנק את עצמכם בארוחה במסעדה, או בקינוח מתוק, אך שימו לב לא להגזים, הכל במידה.

ועכשיו אחריי שדאגנו לתחזוקת הגוף, זה הזמן לפנות מקום לנפש. הרבה פעמים אנו מרגישים עמוסים, לחוצים ומוצפים רגשית. מניסיון שלי במקרים אלו עיסוק כלשהו באומנות יכול לעזור לשחרר הרבה מתח שמצטבר שם בפנים. אמצו לעצמכם אומנות שאתם אוהבים לבטא את עצמכם דרכה. זה יכול להיות: כתיבה, פיסול, ציור, נגינה, משחק, ריקוד או כל דבר שאתם מתחברים אליו רגשית . גם כאן מצאו לעצמכם לפחות יום אחד קבוע בשבוע בו תקדישו את הזמן לפעילות זו. אתם יכולים לבחור במסגרת של חוג, בחברותא או לבד, מה שעושה לכם טוב, העיקר שתתמידו. האומנות היא כלי ריפוי נפלא במצבים של חוסר שקט, היא מסדרת את המחשבות, מפתחת את הדמיון ומרגיעה את הנפש. היא נותנת לנו מענה רגשי מיידי למצוקות, חרדות ועוד. תגלו גם שהאומנות מחברת אותנו מאוד אל תת המודע שלנו. עיסוק באומנות בחברותא, יוצר הרבה פעמים מפגשים מעוררי השראה, מעין קבוצת תמיכה שנפגשת פעם בשבוע ליצור משהו לחוד וביחד. אותי באופן אישי האומנות מלווה כל חיי, ובתקופות שאני לא יוצרת אני מגלה שאני פחות חיה את החיים במלואם, שאני יותר עצובה ויותר מופנמת, ואילו בתקופות שאני יוצרת, חיי מתמלאים בשמחה ובצבע והשקט הנפשי שוב מתאפשר. לכן חשוב לנסות ליצור גם בתקופות שזה נראה בלתי אפשרי. היצירה מכניסה תנועה לחיים שלנו, היא הרבה פעמים יכולה להוציא אותנו ממצבים של תקיעות ודיכאון, מהפנים אל החוץ, ובתקופות של עשייה מרובה היא מרגיעה את הרוחות, מהחוץ אל הפנים. בדומה לתחושה שנוצרת ביצירת מנדלה.

אני מאוד בעד לדעת להיות גם לבד עם עצמנו ולהפיק מזה את המרב, אבל לא פחות חשוב זה לשמור על קשריי משפחה וחברים. תא משפחתי תומך יכול להועיל מאוד בתקופות של חוסר יציבות. הרבה פעמים האנשים שהכי אוהבים אותנו ומכירים אותו משחר ילדותינו יכולים להיות שם בשבילנו בשעת צרה. הם מרגישים מתי אנחנו בעלייה, מתי בירידה, סמכו עליהם, הם רוצים רק בטובתנו. גם פגישה עם חבר טוב או בילוי עם חברים, יכולים מאוד לעודד את רוחנו, זה כיף לדעת שתמיד באיזשהו מקום יש מישהו שאוהב אותנו ויחבק אותנו בכל מצב. אז שימרו על קשרים אם בתא המשפחתי ואם במעגל החברים הקרובים אליכם. הקפידו מידי פעם להרים טלפון ולהתעניין לשלומם, עשו דברים מהנים ביחד, כמו לחגוג ימי הולדת או לצאת לטיולים ועוד. כי משפחה יש רק אחת וחברים טובים באמצע הדרך, זה מצרך נדיר בימינו.

כלי נוסף שיכול לעזור ואני מאוד ממליצה עליו, הוא למצוא לעצמכם מטפל פסיכולוגי מקצועי שילווה אותכם בכל התהליך הזה. (למי שאינו יכול להרשות לעצמו, ניתן גם לקבל טיפול במחיר שפוי דרך קופות החולים השונות, או דרך משרד הרווחה), לא תצטערו. פגישה של פעם בשבוע עם אדם שניתן לסמוך עליו ולשתף אותו בכל מה שעל לבכם, יכולה לא רק לעזור לכם לשחרר את הפחדים והתסכולים שלכם. היא יכולה גם לעודד אתכם, לדרבן אתכם לשתף עם עוד אנשים את מצבכם, מה שלפעמים יכול מאוד לתת תחושה של בטחון והקלה שאתם לא לבד בעולם. מה גם שלפעמים אדם שרואה אותכם גם מבחוץ יכול לשקף לכם הרבה דברים שלא חשבתם עליהם, אם זה על הדרך שאתם עוברים ואם זה על עצמכם ועל המפגש שלכם עם הסובבים אותכם.

כל הרעיונות האלו שהעליתי פה, אם תתמידו ותפתחו אותם, יכולים להוות בעבורכם קודם כל מעגל של תמיכה , מרחב מוגן שבו ניתן גם לפעמים לעצור לרגע, לקחת אוויר ולנשום.

כשאתם הולכים בדרך, כל דרך שתבחרו בה, גם אם אתם לא בדיוק יודעים לאן, מרחב כזה שבו אתם מרגישים בטוחים ומוגנים, וחיים בידיעה שגם אם תקומו ליום רע או תיפלו לתוך משבר, הכל יהיה בסדר. כי המעגל הזה שתומך בכם, תמיד יהיה שם לעזור לכם לקום, והרבה פעמים יכול גם להוות קרקע פורייה ובטוחה, לצמיחה מתוך משבר, להתפתחות אישית וליציאה בנפש חזקה ובגוף בריא לעולם.

אז איך יודעים שבא אביב ?…מסתכלים סביב סביב וגם לתוך הנפש פנימה.

ועכשיו תשכחו לרגע את כל מה שהיה וכל מה שיהיה, הגבירו את המוזיקה והצטרפו אליי לריקוד האביב…

embedded by Embedded Video

YouTube Direktcarole king/I fill the earth move

 

 

 

 

עוד מהבלוג של רונית לביא

תצוגה מקדימה

מאניה די כבר דיפרסיה

נתחיל מזה שכבר זמן רב אני רוצה לפתוח פה בלוג משלי. "נפש אדמונית" לא נולדה אתמול, היא נולדה כבר לפני שנתיים אבל כנראה שהייתי צריכה להבשיל עם עצמי בכדי לשבת ולהתחיל לכתוב (הריון של שנתיים, תתארו לכן). עדיין חולמת לכתוב ספר,...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

ליבי ער

שוב לא מצליחה להירדם, מחשבות באות ונכנסות, מחשבות רצות. כבר ארבע בבוקר, לקחתי את כל הכדורים שצריך כדי להצליח לישון, אבל מה לעשות שזה לא תמיד עובד. יושבת וכותבת, נותנת שחרור למחשבות, אולי ככה יהיה לי קצת שקט. הכתיבה מרגיעה...

תגובות

פורסם לפני 2 months
תצוגה מקדימה

פחדתי לפגוע בעצמי

5/9/2005 - מילים שכתבתי מתוך יומני האישי . "מהיום שחזרתי מהודו, החיים שלי השתנו מן הקצה אל הקצה, אני אפילו לא יודעת לתאר את מה שעברתי, חייתי על זמן שאול. בלי יום, בלי לילה, בלי עבר ובלי עתיד. רק קולות רקע מדברים ובלתי פוסקים, רק...

תגובות

פורסם לפני 3 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה