הבלוג של אושרית נברה

הנסיכה הקסומה

בת 36. עיתונאית, בלוגרית ופובליציסטית בלתי מרוסנת. בנוסף למליון שנות אקדמיה במחלקות לפסיכולוגיה ומנהל עסקים, מצויידת גם בתעודת "שף קונדיטור" ובמרשם קבוע לכדורי הרגעה. אוכלת את החיים בביסים גדולים, גם אם זה גורם לפעמים... +עוד

בת 36. עיתונאית, בלוגרית ופובליציסטית בלתי מרוסנת. בנוסף למליון שנות אקדמיה במחלקות לפסיכולוגיה ומנהל עסקים, מצויידת גם בתעודת "שף קונדיטור" ובמרשם קבוע לכדורי הרגעה. אוכלת את החיים בביסים גדולים, גם אם זה גורם לפעמים לבחילה נוראית. נמרה מבויתת, בורגנית אך בועטת, שקטה אך שועטת. לשירות האומה.

עדכונים:

פוסטים: 13

החל מפברואר 2010

ווידוי מביך: אני מעריצה שרופה של הראל סקעת. כשמזדמן לאזניי שיר שלו אני עוצרת במיידי את כל מעשיי ומאזינה לו בקשב רב. אם מישהו מנסה לומר לי דבר מה אגב שיר של סקעת, אני מהסה אותו בתנועת יד חדה, ומתפללת שייסתום עד תום השיר. אם מתגנב שיר של סקעת לרדיו שלי במהלך הנסיעה, אני מסוגלת לעצור בצד, להגביר את הווליום, לעצום עיניים ולהישאב אל תוכו. ככה אני. לא בדיוק בגבולות הנורמה, אך בכל זאת נסבלת.

באופן כללי, אעיד על עצמי שיש לי חיישנים משוננים, שתפקידם לזהות איזו אמת בסיסית. החיישנים האלה דווקא מסבירים את ההערצה הבלתי נשלטת שלי לסקעת, שהוא נטול פוזות ומניירות, ויש בו דבר-מה חם ואמיתי וכובש. החיישנים האלה גם יכולים להסביר את תדהמתי המוחלטת בכל אימת שאני צופה או מאזינה לשלומי סרנגה, שנקרה בדרכי כאן או שם.

האם מישהו מלבדי שם לב לעובדה שהבחור הזה חי בסרט, ובו הוא יווני בן אתונה, לפחות שלושה דורות ברציפות? ייסלח לי אלוהים, אבל אני לא מצליחה להבין את תופעת ההתייוונות המוחלטת של הבחור הזה. אתמול, במהלך תחרות קדם הארוויזיון, הוא עלה לשיר את “סוקרטס”, שיר האירוויזיונים של כל הזמנים, ושוב העלה בי חצי חיוך של שעשוע ומבוכה.

ייתכן שאזניי רגישות מדי, אבל אני נשבעת לכם שגם כשהוא שר בעברית, הוא מסגל לעצמו מבטא יווני, עם ח’ רפה ור’ זרה וש’ נמרחת, כאילו היה גליקריה, המזמרת בעברית-יוונית ולא מבינה חצי דבר ממה שהיא שרה. ובדיוק כמוה, גם סרנגה, מוציא מילים עבריות מפיו ונשמע כאילו הן זרות ולא מובנות לו, וכולן – במבטא יווני מושלם. מדהים ומרגש כאחד. אני לא יכולה שלא לחשוד בו, בסרנגה, כי גם הסרת השיער המתוקשרת מכל חלקי גופו, מקורה במניע החבוי בנבכי התת מודע שלו, להידמות לאל מהמיתולוגיה היוונית. כהה, גבה קומה וחלק, כפסלו של הרקולס בכיכר העיר. “מונו מונו” הוא מזמר במלנכוליות, ובעצם מביע קינתו על היותו יווני למהדרין, הכלוא בתוך גופו של בן ליוצאי מרוקו, שכל קשר בינם לבין אי הסופלאי והטברנות הוא מקרי בהחלט.

ובכל זאת, על אף הפוגה קלה לטובת הסרט היווני, במהלכו של הערב הסקעתי הנפלא אתמול, לא נותר לי אלא להתרגש עד דמעות נוכח השיר המדהים הזה שלוקח איתו סקעת לאוסלו. השיר שאולי ינחם אותו מעט, נוכח שינאת העולם את האומה הישראלית, בימים של משברים דיפלומטיים חמורים ובנייה טורדנית במזרח ירושלים.

סקעת, אהוב שלי, אם לא ביבי וליברמן והשגריר הטורקי – צריכה היתה כל אירופה לעמוד ולהריע לך, בחודש מאי הקרוב, על הביצוע הז’אק ברלי המקסים שלך לשיר “מילים”. אפילו יוון.

עוד מהבלוג של אושרית נברה

זכרונות מהפעם הראשונה

חברה סיפרה לי שהבת שלה, בת חמש עשרה, גילתה לה השבוע שהיא כבר לא בתולה. החברה שלי כמעט התעלפה על המקום ואיבדה את הכרתה, אבל גייסה את מלוא כוחותיה הנפשיים לטובת שמירה על ארשת פנים קז'ואלית, ובנשימתה האחרונה טרם השבץ המוחי...

תגובות

פורסם לפני 9 years

נשים בבלוגים

מאז היווצרה של הבלוגוספירה, גדשו קולותיהן של נשים רבות את השיח הרבוני ברשת, באמצעות בלוגים מכל סוג שהוא: בלוגים מקצועיים, בלוגים אינפורמטיביים, בלוגים פמיניסטיים, בלוגים של הגיגים, סיפורים, מחשבות, וידויים. יהיה תכנם אשר...

תגובות

פורסם לפני 9 years

המתמטיקה של הזיונים

לא צריך להיות גאונה גדולה במתמטיקה. אפילו אני, שמיום בחינת הבגרות שלי ועד הרגע הזה, עדיין מנסה להבין איך בדיוק להביע את הפרמטר a באמצעות X ו Y, יכולה לקלוט כמה דברים בסיסיים. למשל, אני יכולה להבין שלא ייתכן שכל הגברים הם...

תגובות

פורסם לפני 9 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה