הבלוג של ציידת החלומות

נתי שפירא

בת 48 אמא לחמישה ילדים מקסימים רוי, עד, תמר, יהונתן ורבקה-נחמה נשואה 25 שנים לאהוב ליבי מיכאל, חברה בוועד המנהל של "הבית של סוזן" עמותה המשקמת נוער בסיכון, כרגע... חולמת

עדכונים:

פוסטים: 60

החל מינואר 2014

זו לא אשמתי שהספה בסלון לא יורקת את כל הכביסה, מקופלת ומגוהצת, למקום. לא אחריותי שהבגדים המלוכלכים לא מגיעים לפינת הכביסה בעצמם, אלא מתעקשים להשאר פזורים ברחבי הבית (כן, בעיקר על הרצפה). הם גם לא מתמיינים לבד, אתם יודעים, צבעוני, לבן, עדין. לא שמעתי על כלים שמקפיצים את עצמם למדיח, סירים שמתמרקים מאליהם, וכיור שמתאמץ להשאר נוצץ. האסלות שלנו לא מצויידות במנגנון ניקוי עצמי, ואם ביום יום, מקטרים בני הבית על חסרונן של אסלה שלישית, ואולי רביעית, הרי ביום הניקיונות אני מברכת על החוסר.

29/10/2014

בס”ד

בסולם של אחד עד עשר, אני עקרת בית איומה. לא נמצאת בשום סולם.

ואם מתעקשים, ממש מתעקשים אז משהו שנע בין חמש ביום טוב (חסד ופירגון עצמי) ועד למינוסים בלתי נתפסים ביום קשה, ובדרך כלל משייטת בין שתיים פלוס לארבע מינוס בנעימים.

לא ממש בנעימים. משייטת.

shutterstock_103072835

צילום: shutterstock

בסולם ההשתדלות, לעומת זאת, אני מרחפת גבוה, שמונה ומעלה. כל יום, אם רציתם לדעת.

מהבוקר, מתרוצצת בין המהפכה הצרפתית (חדר בנות) לתוהו ובוהו (חדר בנים), מטיילת מעדנות בין בלגן מינימאלי (חדר הורים) לכאוס (שאר הבית). מרימה, אוספת, מחזירה, מקפלת, מכניסה, מוציאה, מנערת, מטאטאה.

כאילו כלום. כמו כדור שלג במדרון, הבלגן תופס תאוצה ומתעצם מרגע לרגע, תופח למימדים מפלצתיים, המגמדים את ניסיונותי להפוך לסופר-עקרת.

shutterstock_204361570

צילום: shutterstock

 

זו לא אשמתי שהספה בסלון לא יורקת את כל הכביסה, מקופלת ומגוהצת, למקום.

לא אחריותי שהבגדים המלוכלכים לא מגיעים לפינת הכביסה בעצמם, אלא מתעקשים להשאר פזורים ברחבי הבית (כן, בעיקר על הרצפה). הם גם לא מתמיינים לבד, אתם יודעים, צבעוני, לבן, עדין.

לא שמעתי על כלים שמקפיצים את עצמם למדיח, סירים שמתמרקים מאליהם, וכיור שמתאמץ להשאר נוצץ.

האסלות שלנו לא מצויידות במנגנון ניקוי עצמי, ואם ביום יום, מקטרים בני הבית על חסרונן של אסלה שלישית, ואולי רביעית, הרי ביום הניקיונות אני מברכת על החוסר.

לפחות רעבים הם לא, בני הבית שלי, וכולם יוצאים מהבית כל בוקר מסודרים ונקיים, ואני והקטסטרופה נשארות לבד. רק שתינו.

שאמשיך?

הרצפה לא שוטפת את עצמה, השטיחים לא נשאבים ספונטאנית, גלילי נייר טואלט ריקים נחים במקומם באין יד אוספת.

פאנלים? חלונות? משקופים?

את זה, אני משאירה לשולית הקוסם ולקסמי הבית המופלאים של גברת ויזלי.

בעל הבית והצאצאים מסייעים, תומכים, משיאים עצות (מיותרות, אתם שומעים, מיותרות לגמרי) ובכל זאת התפקיד החדש לא מצליח להתחבב עלי.

ובעודי ממתינה לתפקיד הבא, לאתגר של חיי, לחלום שיתגשם,

פוטר העוזר, המגהצת נשלחה לדרכה, אוכל מוכן פאסה או כפי שהגדרתי זאת בעצמי, ממש לבד: פינוקים OUT, עבודה קשה IN.

וכשסיזיפוס מימיני, יאוש משמאלי, הבית נראה עם ערב בדיוק כפי שהוא נראה בבוקר, ואף לא אחד מבני הבית זכה לראותו בחמש עשרה הדקות בו הוא מסודר להפליא, אני מייצרת לעצמי רוח גבית נהדרת.

 

בהשראתה של  גלית דיאמנט , חברה, בלוגרית ונערת רוק, הבנתי שקצת ריקודים, פליי ליסט משובח, משקפי שמש ופטיש שניצלים הם מתכון בדוק למצב רוח מעולה ופרודוקטיביות בשמיים.

אז מה הפלא שכבר שבוע (כמעט) הפרופסור חוזר לבית מסודר פחות או יותר, לכולם יש גרביים (בדרך כלל תואמים), הכביסה מתגהצת (טוב, אז שכחתי שרוול או שניים, אף אחת לא מושלמת), סיר מרק חם מחכה כל צהריים לילדים, ומשאית עם מדליות לא זזה מהחניה שלי כבר שבוע?

וגם אם לא הכל מושלם, אחרי עשרים וחמש שנים מחוץ לבית, הסבה מקצועית היא לא עניין של מה בכך.

 

ואם בעבודה עסקינן, כמה תובנות, והצצה לספר הנהלים ההולך ונשלם,

ונפתח בשלוש המלצות חובה:

1. פטיש של שניצלים הוא המיקרופון האולטימטיבי (זהירות באיזור חלונות וכלים שבירים)

2. אם אתם מזייפים, ממש מזייפים, והשכנים מערבים את המשרד לאיכות הסביבה, שירה וריקודים עם שואב אבק, מג’ימיקס ומיקסר הם הפתרון. ליתר ביטחון סגרו חלונות.

3. משקפי שמש בהישג יד: סטיבי וונדר, אלטון ג’ון והאחים בלוז.

ואין כמו סודות של עקרת בית:

לניגוב אבק- רוקסי מיוזיק אלא מה?

ספונג’ה- קווין. ברור. וטינה טרנר לימים מעוננים.

shutterstock_44667811

תמונה shutterstock

קיפול כביסה- ביטלס לפני הכל. פינק פלויד לימים עם שתי מכונות ומעלה.

גיהוץ-כוורת. חיזוק משלום חנוך בבגדים קשים במיוחד.

אמבטיות, אסלות, כיורים- החלונות הגבוהים. במקרי קיצון (ולא אפרט) אפשר איזו מחרוזת שירי להקות צבאיות.

ובמטבח, לא חשוב אם אני קוצצת, שולקת, מטגנת, מבשלת, בוחשת, מקרצפת, מקציפה או אופה מחלקת את זמני בין בילי ג’ואל, סטיבי וונדר, ברברה סטרייסנד ואיך לא, אלטון ג’ון.

shutterstock_72340033

תמונה shutterstock

 

וכל יום, מסיבה חדשה, תאמינו או לא- עקרות בית נהנות יותר!

(וזה לא שאני ממש משקרת. רק קצת, רק לעצמי)

ולסיום, שיר שטיפת הכלים שלי, זהירות בפזמון, כשמתלהבים, משפריצים סבון כלים ישר לעיניים.

embedded by Embedded Video

YouTube Direktwidth="640" height="360"> nolink

 

 

עוד מהבלוג של ציידת החלומות

רק עם אופנוע.

בס"ד הקפיטריה של בית הספר לרפואה, אי שם במרתפים, קצת ליד חדר המתים, לא היתה מהמקומות האהובים עלי. שתים או שלוש קרני שמש, גם בחורף גשום מפתות יותר אחרי מעבדות מדיפות ריחות...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

עשר תובנות על החיים, בריאות, אהבה ומה שביניהם.

בס"ד קצת אחרי חצות, הגיעה אלי למיטה דרדקית מיבבת: "אמא", לחשה בקול, "אני לא מצליחה להרדם, ואני לא אצליח לקום מחר בבוקר לבית הספר, ולא אצליח להקשיב בשיעור, וכבר קראתי מלא ספרים, אפילו משעממים, ואני גם ממש ממש לבד, כי כולם...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

מפלצת הפחד שלי.

בס"ד השבועות האחרונים לא היו קלים. היומיים האחרונים היו קשים מנשוא. מוצאת את עצמי משוטטת בלילה, בין חדרי הבית, נכנסת על קצות האצבעות לחדרי הילדים, מתבוננת, מלטפת, מנשקת, מכסה ודומעת. ויד קרה תופסת חזק בלב, חונקת,...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה