הבלוג של ציידת החלומות

נתי שפירא

בת 48 אמא לחמישה ילדים מקסימים רוי, עד, תמר, יהונתן ורבקה-נחמה נשואה 25 שנים לאהוב ליבי מיכאל, חברה בוועד המנהל של "הבית של סוזן" עמותה המשקמת נוער בסיכון, כרגע... חולמת

עדכונים:

פוסטים: 60

החל מינואר 2014

בנשימה אחת מכריכה לכריכה, כך קראתיו. בבהילות.

18/05/2014

בס”ד

בנשימה אחת מכריכה לכריכה, כך קראתיו.

בבהילות.

“ימים של בהירות מדהימה” פגש אותי נינוחה, לא מצפה לסערה שבמפגש עם תיאו והקורות אותו.

אחר כך, משתם המסע, חזרתי מבלי משים אל תחילתו, מנסה להבין.

IMG_20140518_210922_edit

כשתמה המלחמה החליט תיאו בנפשו כי את הדרך חזרה הביתה יעשה לבדו, בקו ישר ובלא פיתולים. המרחק לביתו היה רב, כמה מאות קילומטרים, ובכל זאת נדמה היה לו שהוא רואה את התוואי בבהירות.

כך פותח אפלפלד את סיפורו של תיאו, היוצא בהווה למסע בו זמני אל עתידו ואל עברו.

המסע קדימה אל הלא נודע הוא, באופן לא מפתיע, הברור מבין השניים:

מסע אל הבית שאולי כבר אינו, אל משפחה שלא ידוע מה עלה בגורלה, אל חברה שאין יודע תיאו מה פניה.

המסע אחורה הסבוך מבין השניים:

מוצא את תיאו  מזמן זיכרונות, שכמו התייתרו  במקום ממנו בא. בזהירות ובהיסוס הוא חותר אחרי דמותו שלו, דרך עברו. בוחר בתחילה להתמודד עם הבהירים והעליזים שבזיכרונות ילדותו, מתקדם אל זיכרונות מציאותיים יותר, קודרים לעיתים, ומשלים את הפער שבין אלו ובין אחרים.

בתוך כך פנה אליו אחד בקול נבוב ויגע ושאל, “מאין?”

“ממחנה 8,” השיב תיאו ונחרד מן המילים שיצאו מפיו.

הפחד מוביל את תיאו לחיפוש מחודש. החיפוש אינו קדחתני, והחלטיות ונחישות אינן שולטות בו.

ימים בהם התקדמות בשטח ניכרת ומשמעותית, והנפש מחכה שיתפנה לה, אחרים, בהם רק הזכרון שולט.

בדרכו אל העתיד, פוגש תיאו את אהובתו של אביו, מדלן אותה נטש האב לטובת אמו של תיאו, פוגש אנשים הנותנים כדי לשרוד ולמצוא משמעות לחים חדשים, כאלו שרק לוקחים, שהותירו מאחור אנושיות ורגישות, וכאילו אינם מצוידים בכישורים הדרושים לבוא שוב אל חברתם של בני אדם.

על הרצף הזה משוטט תיאו, כשהדרך משמשת רקע הכרחי לזיכרונות מאהוביו ומשנותיו כילד וכנער.

רוקם את דמותו התלושה חזרה אל המציאות, חיוורת בתחילה, ומתמלאת צבע וחיוניות ככל שמתארכת הדרך.

כשסיימתי לקרא את הספר בשנית, הבנתי.

רציתי להיות שם עם תיאו.

רציתי להיות שם בין דפי הספר, לשאול, להבין, לנחם.

רציתי להגיע אל תום המסע עם תיאו.

אהרן אפלפלד מצייר תמונה ברורה עד כאב, מזקק זיכרונות לצילומי חיים בהירים בעצמתם. מדייק עד כאב את הקושי להרגיש ולהתרגש.

“ימים של בהירות מדהימה” פגש אותי בדרך, קצת לא מוכנה, יצאנו יחד לחוויה מסעירה ומרגשת, לא ספר שואה קלאסי,

פשוט ספר מצויין. ממליצה בחום.

עוד מהבלוג של ציידת החלומות

רק עם אופנוע.

בס"ד הקפיטריה של בית הספר לרפואה, אי שם במרתפים, קצת ליד חדר המתים, לא היתה מהמקומות האהובים עלי. שתים או שלוש קרני שמש, גם בחורף גשום מפתות יותר אחרי מעבדות מדיפות ריחות...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

עשר תובנות על החיים, בריאות, אהבה ומה שביניהם.

בס"ד קצת אחרי חצות, הגיעה אלי למיטה דרדקית מיבבת: "אמא", לחשה בקול, "אני לא מצליחה להרדם, ואני לא אצליח לקום מחר בבוקר לבית הספר, ולא אצליח להקשיב בשיעור, וכבר קראתי מלא ספרים, אפילו משעממים, ואני גם ממש ממש לבד, כי כולם...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

מפלצת הפחד שלי.

בס"ד השבועות האחרונים לא היו קלים. היומיים האחרונים היו קשים מנשוא. מוצאת את עצמי משוטטת בלילה, בין חדרי הבית, נכנסת על קצות האצבעות לחדרי הילדים, מתבוננת, מלטפת, מנשקת, מכסה ודומעת. ויד קרה תופסת חזק בלב, חונקת,...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה