הבלוג של נטאלי

הכל זמני

נשואה באהבה למאיר של חיי, אמא לשלושה מורי דרך, מורה ליוגה, עו"ד וחולת מיאסטניה גרביס.

עדכונים:

פוסטים: 19

החל מיוני 2014

KFAR

נולדתי וחייתי כל חיי בעיר האורות*

למעט שנה אחת בה הייתי מגניבה עם תעודות כשחייתי ב TLV ועוד במגדל דיזינגוף, תמיד הייתי בחורה אורבנית מעיר האורות.

לפני זמן מה הוענקה לבן זוגי ולי הזדמנות פז וחד פעמית לעבור ולגור עם ילדינו בכפר.

לאחר שעברנו לא מעט תלאות בדרך, מסתבר שבקרב בוני הבתים ומשפצי הבתים, ידוע שמדובר בדרך חתחתים, בשעה טובה עברנו לפני כחודש לגור בבית חלומותינו שבכפר.

מספר הבדלים שמצאתי בין העיר לכפר:

1. ציות לחוקי תנועה

בעיר מי שאינו מציית לחוקי התנועה, הווה אומר אינו עוצר בהתאם לתמרור ‘עצור’, אינו חוגר חגורת בטיחות, אינו מסיע את ילדיו במושבי בטיחות, אזי במוקדם ו/או במאוחר, ככל הנראה, יתפס בקללתו, יקנס, יואשם, יוענש וכיוב’.

בכפר אין דין ואין דיין.
עצרתי בהתאם לתמרור עצור, כל הרכבים שהיו סביבי בצומת לא ידעו מה לעשות ועצרו גם – הכוונה לכל אלו שלהם זכות קדימה – ישבתי ולא ידעתי מה לעשות. למה זה שמצד ימין לא נוסע? למה זה שמצד שמאל לא נוסע? מה יש שם שהם רואים ואני מפספסת??
“חוק” נוסף שממודר מתושבי העיר ו”מותר” רק לתושבי הכפר הוא להסיע את הילדים ללא מושב בטיחות. בואו נתקדם שלב – להסיע את הילדים במושב שליד הנהג, ילדים בני 4-5 שנים. בואו נתקדם עוד שלב (כן יש יותר חמור) – להסיע את הילדים בטנדר פתוח מאחור בקבינה, הוא פתוח!!! הילד עומד ושערו הגולש מתבדר לו ברוח!! האבא מפרפר ודוהר עם הרכב בדרכי העפר!!

2. פעילות ספורטיבית

לאור מצבי הבריאותי וכיוון שכל חיי אני רגילה לעשות פעילות פיזית כלשהי, החלטתי להניע את מקדשי והתחלתי כמעט מדי יום ללכת ולרוץ מעט.
בעיר כ- 20 דקות של הליכה משולבת במעט ריצה סביב השכונה בלי הפרעות מיוחדות. מדי פעם פוגשת אמא עם עגלה, סבתא שעוקפת אותי בסיבוב וזהו בגדול.

בכפר קודם כל למצוא מסלול ראוי להליכה וריצה – עינוי.
השבוע תוך כדי שרצתי אני קולטת כי משמאלי, מעבר לגדר עושה איתי RACE ת-ר-נ-ג-ו-ל!
כן, קראתם נכון – בגללו החלטתי לכתוב את הפוסט הזה. מלבד התרנגול, יש גם טווסות, שחוצות להן את הכביש! ע”ע 1 לעיל – מה בדיוק אני אמורה לעשות עם הטווסות? להנהן להן לשלום?? והגרוע מכל התנים שמחכים לי – נכון עכשיו הגזמתי, אלו לא תנים אבל בחיי שעם הניבים הללו, השאגות והריר שנוזל מהם, אין מצב שמדובר ברועים גרמניים – וכמעט בכל בית דר מאבטח כזה. האמת ברוב הבתים דרים 2 כלבים נורמליים כמו בעיר ותן אחד מאבטח מפחיד בשם סרגיי.

3.  גנים פרטיים

בעיר שלמתי על הגן של בני תשלום חודשי בשיעור של 50% פחות מבכפר, כולם היו מרוצים.

בכפר המתנו חצי שנה ברשימת המתנה לגן הפרטי ובני קבל חולצה בה נכתב “גם אני התקבלתי לגן …” מי ישמע המדובר בהרווארד, אבל הילד מבסוט (למעט כשצריכים לתלוש אותו ממני מדי בוקר), אז אין תלונות.

4. קבוצת וואטסאפ

בעיר כל גן וקבוצת הוואטסאפ שלו. קבוצת וואטסאפ לגן של הבת, לגן של הבן, לצהרונית של הבת, לקייטנה של הבת, לאמהות מהחוג, לועד ל ה-כ-ל.

בכפר כמובן שיש לגן של הבן, אחרי המתנה של חצי שנה לא נקבל קבוצת וואטסאפ?!
אצל הבת, שמדובר בגן ציבורי – בשום פנים ואופן לא. הוזמנו ליום הולדת ב SMS אישי!! כןןןןן חפשו ואיתרו אותנו במיוחד!! WE ARE SPECIAL.

5. דיוור

בעיר תומר הדוור ואני כבר מכירים אישית, גם את חיים מהדואר המרכזי אני מכירה מעולה – התיבה מולאה מדי יומיים, הסניף המרכזי פתוח כל יום לרוב משך 10 שעות!

בכפר יש לנו ת.ד., כבר חודש לא קבלנו דואר.

6. גן השעשועים הסמוך

בעיר מראהו נטול חול ומקורה, נתון לחסדיהם של בני הנוער, רוצים הקרוסלה תמצא בוקר אחד הפוכה, לא רוצים, הנדנדה תמצא בבוקר למחרת מגולגלת מעלה. ההורים שקועים בסמארטפונים, שיחות חולין ורכילויות. המתקנים 8 נדנדות מותאמות לטווח גילאים מגוון, מגלשה קטנה, קרוסלה וכמובן בסמוך סט מתקנים לפעילות ספורטיבית לבריאות הגוף והנפש של ההורים. כמעט תמיד בדיוק הנדנדה שהגדולה רוצה (שמתאימה לתינוקות) מאוישת.

בכפר מראהו עם חול, ללא קירוי וראוי לשימוש. ההורים חלקם ללא סמארטפונים נראים לעין (פשוט שכחתי את שלי, אז התאפשר לי להתבונן סביב). אלו שעם סמארטפונים השתמשו בהם בכדי לד-ב-ר (תזכירו לי מה זה?) הבת שלי העניקה לי מנה אוהבת של אבקת קסמים (@$%^&#@ החול הזה). המתקנים 3 מגלשות, שעל אחת מהן אני פחדתי לעלות, חללית קסמים שבה מייצרים אבקת קסמים, 4 נדנדות, קרוסלה, והמתקן המאתגר לאצנים שרצים על איזשהו אינסטרומנט ענק עגול, כמעט ששברתי עליו את הראש כשרציתי להשוויץ בפני בתי שאני יודעת להשתמש בו. כמעט תמיד כל המתקנים פנויים.

7. האווירה

בעיר לחץ בכבישים, לחץ בגנים ובביה”ס, צפצופים, צעקות, אלטעזאכן כל שעה (בחיי), אוטו גלידה כל יום ב 16:30, אמבולנסים, מכבי אש, משטרות, פיצוצי מטעני חבלה ליד גני ילדים  (אני מרואיינת החל מהשניה ה- 27 בסרטון הראשון) ועוד.

בכפר שקט (שווה הכל).

* עיר האורות – פתח תקווה. סליחתכם, אם הייתי כותבת מלכתחילה פ”ת לא בטוח שהייתם ממשיכים לקרוא את הפוסט.

הכל זמני – כמה זמן אתם מהמרים שיעבור עד שאתחיל גם אני לציית ל”חוקי” התנועה של הכפר?

תודה שאתם קוראים

נטאלי

עוד מהבלוג של נטאלי

תצוגה מקדימה

3 ימים בטיפול נמרץ

האם הייתם אי פעם במצב בו לא הצלחתם לנשום?? ניסיתם לקחת שאיפה, להכניס טיפת חמצן, ולא הצלחתם? תדמיינו לעצמכם לרגע אחד - הפעולה הכי בסיסית, טבעית, קיומית - לשאוף, לנשום,...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

3 ימים בטיפול נמרץ - המשך

לפני הכל - תודה רבה לכולכם! רגשתם אותי עד דמעות בתגובותיכם, הודעותיכם, תפילותיכם, והתעניינותכם הכנה, כל הפעולות הללו מסייעות לי מאד בתהליך אותו אני עוברת. מזכירה...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

שביזות יום א'

אז מה קורה איתי היום זה מתחיל נראה לי כבר בתקופת התיכון וזה מועצם בתקופת הצבא. אחר כך זה כבר תלוי במהלך החיים, בבחירות שלנו ובסאנטושה. משום מה רבים מהאנשים שאני...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה