הבלוג של נטאלי

הכל זמני

נשואה באהבה למאיר של חיי, אמא לשלושה מורי דרך, מורה ליוגה, עו"ד וחולת מיאסטניה גרביס.

עדכונים:

פוסטים: 19

החל מיוני 2014

FLOWER

שמי נטאלי

אני נשואה למאיר

אני אמא של אליה ואיתמר

אני בת, אחות, גיסה, דודה, אחיינית, בת דודה, חברה ועוד כל מיני

אני מורה ליוגה

בנוסף, אני עורכת דין

בנוסף, אני בלוגרית

ובל נשכח אני חולת מיאסטניה גראביס

הפעם תפקידי האמא והבלוגרית נישאו על נס התורן.

הוזמנו לכתוב פוסט מתוך עיניה של אמא.

הוזמנו לכתוב פוסט מתוך כבוד ל 3 האמהות ולדרך בה הן בחרו לשאת את רצח בניהן – דרך השלום, האיפוק והחוק.

לא כל כך ידעתי מה לעשות.

קטונתי.

יש הבדל רב, בין לשפוך ולספר את סיפורי הטראומתי והאישי, לבין להביע דעה ולקרוא בקול זעקה את כאבה של אמא, שתודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה לאל, הוא אינו מנת חלקי.

אני חברת מועדון בסטימצקי ולכבוד יום הולדתי קבלתי מהם מתנה, רכישת ספר במחיר שלא אפשר לי שלא לרכושו, “נאומים ששינו את העולם” (מאת רוזלינד הורטון וסלי סימונס, עורך המהדורה העברית אורן נהרי, הוצאת מטר).

קניתי אותו שלשום.

השתמשתי בו היום.

וכך נכתב בו באחד הנאומים:

“… השאיפה לשלום היא לא רק היסוד המרכזי של מדיניותנו אלא גם אבן הפינה של כל הוויית יצירתנו ומפעל תחייתנו בארץ

לא חזרנו בנו אף לא מקריאת שלום אחת, לא עייפנו מלחזור ולהדגיש את נכונותנו לשלום;

לא נטשנו תקוותנו למצוא מסילות ללב שכנינו, גם כאשר כל קריאותינו נדחות באיבה גלויה….

למען השגת השלום אני מוכנה לצאת בכל שעה ולכל מקום כדי לפגוש מנהיג מוסמך של מדינה ערבית, לנהל איתו משא ומתן מתוך כבוד הדדי, מתוך שיוויון וללא תנאים מוקדמים, ומתוך הכרה ברורה שהבעיות השנויות במחלוקת ניתנות לפתרון;

שבמזרח התיכון יש מקום להגשמת שאיפותיהן הלאומיות של כל מדינות ערב ושל ישראל;

שיש אפשרות להחיש קדמה, פיתוח ושיתוף פעולה בין כל העמים, במקום שפיכות דמים עקרה ומלחמות נטולות פתרון.”

(ההדגשות אינן במקור, נ.ג.)

אני ממש לא פולטיקאית, גם לא החלטתי אפילו לאיזה זרם אני משתייכת, אם בכלל.

אני כן יודעת שאני אמא, אני כן יודעת שגם אני הייתי רוצה לחיות בארץ ומדינה שהשקט, השלום, הבטחון והשלווה שורר בה.

לא לחשוש, לא לפחד, ללא שפיכות דמים עקרה ומלחמות נטולות פתרון.

ואני לא חושבת שדרך הפחדת האחר, האלימות, הנקמה היא שתגרום לכך שאני אפסיק לפחד.

אז ככה, נאום שנישא ב 25.5.1970, על ידי ראש הממשלה – האשה הראשונה, ולעת עתה היחידה בישראל, גברת גולדה מאיר, אמא לשניים, לא ייאמן אבל נכון עקרונית גם להיום.

עברו 44 שנים, והוא עדיין נכון להיום.

אולי יש מילה פה, כוונה שם מעט שונות, אבל עברו 44 שנים ועדיין הוא תקף, המילים רלוונטיות, הקריאות ראויות.

לא עצוב?! לא חבל?! אולי די?!

כדי שילדינו יגדלו ללא פחד ולנו האמהות יהיה מעט שקט.

הכל זמני – אולי גם המלחמה, האיבה והשנאה?

רק שלום

שולחת תנחומים, כוחות, אור וחיבוק ארוך לאמהות ולמשפחות הדואבות

נטאלי

עוד מהבלוג של נטאלי

תצוגה מקדימה

3 ימים בטיפול נמרץ

האם הייתם אי פעם במצב בו לא הצלחתם לנשום?? ניסיתם לקחת שאיפה, להכניס טיפת חמצן, ולא הצלחתם? תדמיינו לעצמכם לרגע אחד - הפעולה הכי בסיסית, טבעית, קיומית - לשאוף, לנשום,...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

3 ימים בטיפול נמרץ - המשך

לפני הכל - תודה רבה לכולכם! רגשתם אותי עד דמעות בתגובותיכם, הודעותיכם, תפילותיכם, והתעניינותכם הכנה, כל הפעולות הללו מסייעות לי מאד בתהליך אותו אני עוברת. מזכירה...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

שביזות יום א'

אז מה קורה איתי היום זה מתחיל נראה לי כבר בתקופת התיכון וזה מועצם בתקופת הצבא. אחר כך זה כבר תלוי במהלך החיים, בבחירות שלנו ובסאנטושה. משום מה רבים מהאנשים שאני...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה