הבלוג של נטאלי

הכל זמני

נשואה באהבה למאיר של חיי, אמא לשלושה מורי דרך, מורה ליוגה, עו"ד וחולת מיאסטניה גרביס.

עדכונים:

פוסטים: 19

החל מיוני 2014

ELIYA 1

חזרתי מהיחידה לטיפול נמרץ למחלקת עצבים.

בן זוגי ואני התלבטנו מה עושים עם הילדים? מתי אוכל לראותם?

עברו עלי ימים מאד קשים, ראיתי את המוות לנגד עיניי, קשה לי, אני מתגעגעת

מה עושים?

בתי הבכורה, סלחו לי על חוסר הענווה, ילדה נבונה.
כשראתה אותי, טרם האשפוז, היא ידעה, שמעה והבינה שאני במצב רע מאד, ללא יכולת לדבר ברור, ללא יכולת לתפקד נורמלי, לא האמא לה היא רגילה, לא העוגן שבבית.

בבוקר, לפני שבן זוגי ואני נסענו לבית החולים, חבקתי אותה חיבוק ארוך וחזק, נשקתי אותה בכל ליבי, ידעתי שדרכנו נפרדות עתה לזמן לא ידוע, וקיוויתי בכל ליבי כי הדבר לא יגרום לה חלילה לנזק בלתי הפיך.

בערב כשהיא שבה הביתה מהוריי היא שאלה את בן זוגי: “איפה אמא?”
והוא השיב לה: “את זוכרת שאמא לא יכלה לדבר? ולא הרגישה טוב? אז היא הלכה לרופא שיעזור לה”.

למחרת בבוקר היא הגיעה לחדרנו וראתה שאני חסרה ושאלה את בן זוגי בבהלה: “איפה אמא? היא לא חזרה?”
בן זוגי השיב לה: “הרופא עדיין צריך לעזור לה, זה יקח עוד קצת זמן”.

כששהיתי בטיפול נמרץ באחד הימים בהם הגיע אבי לבקר, עיניו היו מלאות דמעות ובפיו הסיפור הבא:

“שוחחתי עם אליה והיא הולכת בגאון ומספרת לכל שומע כי “אמא חולה! אבא הדביק אותה!! (איזה כיף שיש את מי להאשים) היא בבית החולים והיא ל א תחזור !!” OMG

(נו, יש תשובה לשאלת הטראומה… מתחילים לחסוך לטיפול פסיכולוגי מקיף לכל בני המשפחה).

עיני כולנו אז התמלאו בדמעות, לשמוע תחזית כזו מפי בתי בת ה -4 כשאני שוהה בטיפול נמרץ – נושמת לא נושמת, נעה בקו דק בין חיים ללא חיים.

מוכרחה לשתף שאחרי כל ההתגלויות המיסטיות שהיו לי והמצב הרעוע בו שהיתי, חששתי לרגע שאולי היא קבלה איזשהו מסר והיא צופה את פני העתיד הנסתר.

אני כל הזמן חושבת על אבי היקר שומע את נכדתו מבשרת לו שבתו כבר לא תשוב, נורא ואיום.

בן זוגי ואני החלטנו כי הגיע הזמן שבתי ואני ניפגש.
חיבוק, נשיקה, בקרת נזקים, יפוי האמת וכו’.

אבל איך עושים זאת?

ביקור ילדה בת פחות מארבע במחלקת עצבים זה לא להיט, בטח שלא כשהיא צריכה לראות את אימה במצב גרוע יותר משראתה בביתה. לא עמדה בכלל האפשרות שאצא מהחדר ונפגש למטה.

אז בקשתי אישור חריג להתנתק מהמוניטור וממד הסטורציה (שהיו צמודים אלי 24 שעות) והתכוננתי נפשית ורגשית למפגש לו כל כך ציפיתי וממנו אף חששתי.

מה איתה? מה שלומה? איך היא תגיב? כיצד כל המהפך הזה השפיע עליה?

ואז הגיעה אליה

התרגשתי

הייתי חנוקה מדמעות, אבל הכרחתי את עצמי לא לבכות, לא להוסיף ללחץ, לא להוסיף לחששות ולפחד.

היא היתה מעט נבוכה, מעט המומה, בדקה, בחנה וישר התחילה בפרץ של שאלות –

בן זוגי ואני החלטנו, אחרי שנועצנו גם בגננת של בתי, לשתפה במצבי הבריאותי ובאשפוזי בדרך האמת, ללא שקרים ובדיות, תוך סינון מידע שאינו הולם כמובן, ובהתאם להבנתה.

“מה זה?” שאלה על הצמיד שהוצמד לידי.
הסברתי לה שבצמיד כתובים השם שלי ועוד כל מיני פרטים, והראתי לה את דף המדבקות (היא כבר הדביקה אותן בכל מקום אפשרי).

“ומה זה?” שאלה על העירוי שהיה תקוע בוריד בידי.
הסברתי לה שאם צריך, אני מקבלת דרכו תרופה.

“ומה זה?” שאלה על המדבקה שבצבצה מתחת לחולצתי אליה היינו מחברים את אחת האלקטרודות של המוניטור.
אז פשוט הסטתי את החולצה וזה חלף.

לאחר שהשבתי לכל שאלותיה ונראה היה שהיא התרצתה, בקשתי ממנה חיבוק ארוך.

לפני מספר חודשים הסתובב ברשת הסיפור הבא:

“האורך הממוצע של חיבוק בין שני אנשים הוא 3 שניות. אבל חוקרים גילו משהו פנטסטי:

כאשר חיבוק נמשך 20 שניות ומעלה, יש לו השפעה תרפויטית עמוקה על הגוף והנפש.
הסיבה לכך היא שחיבוק טוב מייצר הורמון הנקרא אוקסיטוצין, המכונה גם ‘הורמון האהבה’. לחומר זה יש יתרונות רבים לבריאות הפיזית והנפשית שלנו. אוקסיטוצין עוזר לנו, בין השאר – להרפות, להרגיש בטוחים ולהרגיע את הפחדים והחרדות שלנו. חומר מרגיע, טבעי ונפלא זה מוצע ללא תשלום בכל פעם שיש אדם בזרועותינו, כשאנחנו מערסלים ילד, מפנקים כלב או חתול, רוקדים עם בן הזוג שלנו, או כשפשוט מחבקים כתפיו של חבר.”

מהרגע שקראתי את הסיפור הזה, יצרתי בביתנו נוהג של חיבוק שנמשך 20 שניות, והייתי משתדלת לעשות זאת עם בתי לעיתים תכופות.
ככה היא גם תרגלה ספירה, גם הרווחתי ממנה חיבוק ארוך וגם שתינו קבלנו BOOST של הורמון האהבה.

אז עם חשש קל בקשתי ממנה שתתן לי חיבוק ארוך ושתספור עד 20…
היא הסכימה.

הכל זמני – נסו לשכנע ילדה שיודעת שסופרים רק עד 20 בזמן החיבוק, להמשיך ולספור עד 30.
אז גם החיבוק סופו להסתיים….

אל דאגה, בקשתי והיא הסכימה לחבק אותי שוב ולספור עד 20.

ELIYA 3

ממליצה בחום – לכו לחבק מישהו ל 20 שניות לפחות.

חיבוק ממני
עד הפעם הבאה
ותודה

עוד מהבלוג של נטאלי

תצוגה מקדימה

3 ימים בטיפול נמרץ

האם הייתם אי פעם במצב בו לא הצלחתם לנשום?? ניסיתם לקחת שאיפה, להכניס טיפת חמצן, ולא הצלחתם? תדמיינו לעצמכם לרגע אחד - הפעולה הכי בסיסית, טבעית, קיומית - לשאוף, לנשום,...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

3 ימים בטיפול נמרץ - המשך

לפני הכל - תודה רבה לכולכם! רגשתם אותי עד דמעות בתגובותיכם, הודעותיכם, תפילותיכם, והתעניינותכם הכנה, כל הפעולות הללו מסייעות לי מאד בתהליך אותו אני עוברת. מזכירה...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

שביזות יום א'

אז מה קורה איתי היום זה מתחיל נראה לי כבר בתקופת התיכון וזה מועצם בתקופת הצבא. אחר כך זה כבר תלוי במהלך החיים, בבחירות שלנו ובסאנטושה. משום מה רבים מהאנשים שאני...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה