הבלוג של נשות העתיד

מעגל תמיכה ונתינה

לפעמים כל מה שמישהי זקוקה לו - זה שאישה אחת תעזור לה - בכדי להגשים חלום.

עדכונים:

פוסטים: 64

החל מינואר 2016

ברחתי מהבית שלי שבין יום הפך לזירת קרב, מסוקים שחגים באוויר, סוללות תותחים על הגדר וחיילים שישנים אצלנו בבתים ללא מיגון על ריצפה שמקררת את גופם מחום יולי

14/07/2016

מאת: אתי בר רון

.

יום שני, 7 ביולי 2014, שעת אחר צהריים. חברים של בני הקטן מגיעים אלינו הביתה, דבר שבשגרה, משתוללים בחוץ, מוצאים גיטרה ומגבר, מתחילים לנגן. משהו יוצא מתוכם החוצה בעוצמה לא מוכרת, צחוק באוויר ואני מוציאה כלי תיפוף ומניחה לידם, מיד הם יוצרים מוזיקה בגופם ומשלמים אחד את השני במקצבים. מעגל מוזיקלי עם כלים מכל העולם, האוסף שלי יוצא החוצה ונותן מענה לצורך חבוי המאפשר שחרור ומילוי מצברים.

הקבוצה מחליטה לאכול יחד ארוחת ערב וכולנו מתארגנים לעניין, הורים מגיעים עם מטעמים לפי בקשת הילדים, השולחן ערוך וכולנו מיושבים.

בטלפון הודעה- חדירת מחבלים, כולם להיכנס לבתים ולנעול דלתות”.

ברגע אחד, הורים מתקשרים, חלקם כבר בדרך אלינו, ברקע ” צבע אדום, צבע אדום“. 13 ילדים רצים לממ”ד שעדין אינו מוכן כלל, רק השלד עצמו, מתחבקים ומסתתרים גוף לגוף.

בום! נשמע ברקע ופתאום שקט דממה, כול השמחה, רעש הבלגאן הופך לדומיה עצורה מכול מעש וצליל.

מספר שניות והבית שלי ריק, אפילו שני בני הולכים לחברים, לממ”ד.

השולחן עמוס באוכל ואין איש- כמה עצוב.

הודעה נוספת- הנפילה, מחוץ לקיבוץ, אין פגע בנפש וברכוש” – צוות צח”י.

דקרה אחרי, הודעה נוספת- ” חזרה לשגרה, אפשר לצאת מהבתים.”- צוות צח”י.

בחדשות עדכונים – נפילות בישובים הסמוכים, הזעקות בדרום, מציאת גופות הנערים שנחטפו, אני בוחרת לא לדעת יותר מדי, יוצאת לפרגולה עם ספר, אטמים באוזניים ומנסה לקרוא.

מול עניי, ממש מול הבית שלי מתקפת טילים, צעקה שיוצאת מפי.

“כנסו למרחב מוגן יוריםעלינו”!

מאזור הרצועה הסמוכה, קרובה מאוד לביתנו משוגרים 7 טילים יחד לכיוון ביתי, נראים כזיקוקים בעלי אור זעיר הגדל ככל שמתקרב לעברינו. הירי עוקף את ביתנו ועובר מעלנו לכיוון לא ידוע. גופי מתחיל להגיב בבכי ורעד, השכנים שומעים את קולי ויוצאים לבדוק מה קרה בחוץ.  אני מבקשת מבעלי לצאת מהבית/ מהקיבוץ, לא מצליחה ללכת, גופי משתתק שוב, תופעה יודעה ומוכרת מימי “עמוד ענן”. מובילים אותי לרכב ומשם לאחד מבתי הילדים המוגנים, אני בדיוק יודעת מה אני צריכה לעשות, אבל לא מצליחה לתפקד, מסמנת לבעלי לקרוא לעזרה.

מגיעות חברות, אחת מהן יושבת מולי, אני משחזרת את המראות, מנסה לשחרר בכי, צחוק, אך רק רעד בגופי, לוקח לי זמן להחזיר את הנשימה לקצב מוכר, עיניי מבולבלות והפחד עוטף אותי.

באותו הלילה המחשבה היחידה שעולה בי היא לקום בבוקר ולצאת מהקיבוץ, וכך היה. אני ומשפחתי הראשונים לצאת מהמשק והאחרונים אף לחזור אליו.

ילדים בזמן צבע אדום בצוק איתן (צילום: צה"ל)

קיבוץ יראון וקיבוץ אפיקים פותחים בפנינו את שעריהם- תודה להם!

מקבלים בחום ועוטפים אותנו מכל הבחינות. במשך חמישה שבועות, אני ושני בני הקטנים פליטים יש אומרים, אחרים בחרו לקרוא לזה “יציאה להפוגה” ואני בחרתי להשתמש במילה בריחה.

בריחה מהבית שלי שבין יום הפך לזירת קרב, מסוקים שחגים באוויר, סוללות תותחים על הגדר וחיילים שישנים אצלנו בבתים ללא מיגון על ריצפה שמקררת את גופם מחום יולי.

הגעגוע לבוניטה, הכלבה שלנו שנשארה עם צוות צח”י . החוויה של הפרידה ממנה לא מניחה לבני הצעיר והוא מבקש לחזור הביתה, בלילות מחבק ומדבר על געגוע לריח של הבית, לליטוף של בוניטה ובעיקר לחברים שהתפזרו במהירות למקומות מסתור. את הזמן אנחנו מנסים להעביר עם חלק מחברינו הנמצאים עימנו, בנסיעה לכינרת, בבילוי במסעדות מפנקות ובהרבה זמן של יחד, זמן שאינו מרגיע את הגעגוע הביתה.

אני יושבת ובוחרת לכותבת, כך אני נרגעת,  כך אני מרשה לעצמי להתנתק מתחושות הגוף ולמלא את הדף בכל הרגשות העזים, מהבלבול מהפחד.

חזרה הביתה. השביל, העצים ואפילו קירות הבית נראים מוזר, מכוסים באבק לבן, שמוביל למראה לא מוכר. הכניסה מוזרה לנו: ריח האבק, האדמה שעדיין רועדת, חריציה מבקשים חיים ואני מתבוננת אל הבית שלי. דמעות זולגות והפחד מהדהד. האם זה הסבב האחרון?

ומאז ועד היום האדמה רועדת, הקירות זזים מגל ההדף ואנחנו תושבי הגבול עדיין חיים בתחושה שהכול על הקצה, מנסים להחיות את הפצעים ולאפשר לעצמנו לחלום על מרבדים אדומים, גן ירוק ושמיים כחולים.

עוד בימי המבצע אנשים מהמרכז באו לחלוק איתנו את הקשיים הכלכליים להם נקלענו, גם היום באמונה גדולה נפתח אתר- “דרום אדום מרקט” החושף את העשייה בדרום ואת הרצון שלנו התושבים להתרומם מחדש. אתם מוזמנים!

DaromMarket31407_sec

עוד מהבלוג של נשות העתיד

תצוגה מקדימה

השבוע בכנסת – מתחילים לתקן את האפליה כלפי עובדים עצמאיים

השבוע שחלף היה שבוע חגיגי ומשמח במיוחד עבור מאות אלפי עובדים עצמאיים במדינת ישראל, לאחר ששתי הצעות חוק העוסקות בשוויון זכויות סוציאליות לעובדים עצמאיים קודמו בכנסת, ועושה רושם שהצעות אלו ישלימו תהליך חקיקה עד סוף המושב...

תצוגה מקדימה

זו גם הילדה שלי

פתחתי את העיתון, מכל הכותרות הכותרת "בודדה באפלה" תפסה מיד את עיני, והמילה שאני כל כך מכירה מחיי האישיים "אוטיסטית". העובדות היבשות: ילדה בת 18, סובלת מאוטיזם ומפיגור קל,...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

אנחנו ישנים, הם חופרים

השעה 04:00 לפנות בוקר , אני במרכז הארץ ישנה . הורי בדרום הארץ ביישוב פריגן אשר נמצא במועצה האזורית אשכול . טלפון מקפיץ את שנתי והורי המודאגים בקו השני ״אפרת, יש רעשים מתחת לאדמה, אצל צליל השכנה ממול״. כל המושב על הרגליים,...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה