הבלוג של נשות העתיד

מעגל תמיכה ונתינה

לפעמים כל מה שמישהי זקוקה לו - זה שאישה אחת תעזור לה - בכדי להגשים חלום.

עדכונים:

פוסטים: 63

החל מינואר 2016

הכתבה ששודרה אמש בערוץ 2 בנושא אלימות בבתי הספר הציפה בי מיד זיכרונות מרים על כמה מקרים שקרו לילדי בבתי הספר. אותם מקרים שכל הורה מפחד שיקרו לו ובעיקר לילדיו

30/03/2016

shutterstock_350925656

איור: Shutterstock

זכור לי היטב הבוקר בו בני השלישי, שנכנס באותו שבוע לכיתה א’, נרגש כולו מהמעמד, הגיע אלי עם אחיו הבכור שאמר לו בטון תקיף “ספר לאמא. עכשיו”. אותו רגע שהלב דופק מהר, המחשבות מתרוצצות בראש, ואת חושבת לעצמך, “שרק יהיה משהו קטן, משהו הפיך, משהו שלא יסב נזק אמיתי לטווח ארוך”, מריצה במוחך בחרדה תסריטים שכל אמא מפחדת אפילו לחשוב עליהם.

“ילד מכיתה ג’, נטפל אלי בהפסקה בעודו משחק בחצר, הוריד לי את המכנסיים לעיני כולם” הוא סיפר. בציפייה דרוכה וחברדה חיכיתי להמשך התיאור. למרבה המזל, זה הפסיק שם.  בני השלישי הוא ילד חזק באופיו וידע כבר אז להתמודד עם בעיות שילדים בכיתה א’ צריכים לצערי להתמודד איתן.

כמו האמא מהכתבה ששולחת את ילדה ללמוד אומנות לחימה כדי להתמודד עם הצפוי לו בבית הספר, גם אני חינכתי את ילדיי לא להשתמש באלימות, לשוחח, לפנות למורים ורק לאחר שהבנים שלי סבלו מחוסר טיפול של המערכת, הפנמנו כולנו שהשיטה שלנו פשוט לא עובדת בג’ונגל הבית ספרי. אחרי שנים של חינוך ערכי, נשברנו ואמרנו לאחד הבנים שכבר הפנים ערכים של התחשבות וכבוד לאחר, חברות, נתינה לזולת, עזרה הדדית וכ”ו: “אל תהיה פראייר, אתה חייב להחזיר, מי שמכה אותך תכה אותו חזק יותר”. אפילו אנחנו לא שכנענו את עצמנו.

ההלם הזה שחווה ילד שמגיע מגן באווירה משפחתית וחמה, לבית ספר שבו כ- 400 ילדים, למפגש בהפסקות עם ילדים גדולים ממנו בחצר משותפת לכל הגילאים, עובר על כולם ומקרי אלימות כמו שתוארו אתמול בכתבה היו מנת חלקנו ואין משפחה שלא חווה אותם.

הזדהיתי מאד אתמול עם האמא שניסתה “לשחד” את הילדות בכיתה של בתה במסיבות יום הולדת מפנקות, שניסתה לגייס את ההורים לתמיכה בה, וזכתה בחלק מהמקרים לאדישות, בחלק לפליאה על שהילדים שלהם עושים מעשים לא ראויים, ובחלק מהתגובות להאשמה חוזרת “הבת שלך עשתה לבת שלי כך וכך וכך”.

פשוט נורא שהורים לא מצליחים להתמודד מול מערכת שמגלה אוזלת יד. זו לא אדישות, אלה לא המורים, אפילו לא המנהלים, זוהי מדיניות של טיוח שמוכתבת מלמעלה. הסמכויות המוגבלות שיש למנהלים להשעות ילדים אלימים איןנן מהוות הרתעה לפוגע וגורמות עוול גדול עוד יותר לנפגע.

אנחנו ההורים, שעדיין מכבדים את המורים ואת המערכת לא מוכנים להשלים עם העובדה שמשרד חינוך שלם פשוט אינו מתמודד עם הרעה החולה הזו שנקראת “אלימות בבתי הספר”.

במיוחד צדה אוזני משפט שאמרה אחת המרואיינות בכתבה כשפסקה: ” אם בית הספר  של הילדים שלך לא שם לנגד עיניו את הטיפול באלימות כראשון במעלה – אסור לך להשאיר את הילד שלך שם”. למרבה הצער, במציאות הקשה הקיימת, מעט מאד בתי ספר היום מתנהלים בצורה יעילה מול תופעת האלימות. הרוב המכריע עוסק בטיוח, בחוסר קביעה ואכיפה של כללי משמעת.

הנורא ביותר הוא שמדיניות הטיוח פועלת כמכונה משומנת. מהמורה, דרך המנהלת, דרך המפקחת, המחוז ומשרד החינוך שלא קובע כללים ברורים, לא מגבה את המנהלים בכלי התמודדות ובעצם עוצם את העיניים לנוכח תופעה קשה שלה השלכות רבות אישיות וחברתיות.

מה הדרך?

אפס סובלנות לאלימות. גם הורים צריכים להסכים לגבות את המורים באכיפה של מדיניות של אפס סובלנות לאלימות כלפי ילדים, גם, ובעיקר כשזו נאכפת על ילדיהם.

הורים צריכים להבין שהנורמה בעייתית וכל עוד לא השתנתה, גם הנסיך שלהם עלול להיות מושעה מבית הספר בגלל מילה או פגיעה פיסית, הצקה או שיימינג לילד אחר.

ברגע שההורים יבינו זאת, ויגבו את המערכת, אפשר יהיה להתחיל מהלך מבריא.
הצעד הבא הוא לדרוש כהורים התערבות, כן, התערבות ולא מעורבות של נהלים ודרכי אכיפה והתמודדות ממשרד החינוך.
לדרוש. כי משרד החינוך ישן בעמידה.

מעטים הם בתי הספר שחרטו על דגלם מדיניות אמיתתי של אפס סובלנות כלפי אלימות. לחברי הנהגות הורים שרוצים להחל מהלך כזה מומלץ לחפש בית ספר שבו מתקיימת המדיניות וללמוד מהם כיצד להתמודד וליישם.

אז לפני שמתייאשים, יוזמים הצטרפות להנהגה בית ספרית, או פונים לאחד מחבריה, מחפשים מודל טוב ללמוד ממנו, ומשפיעים על בית הספר שיאמץ.

יחד, הורים ומורים יכולים להחליט ולקבוע מהלכים משני מציאות עבור הילדים.

הכותבת היא ענת כנפו,  סגנית ראש מועצת הר אדר
פעילה חברתית ומחויבת לתחום החינוך

יוזמת מהלך בשם “משפיעים בחינוך” אליו שותפים אנשי חינוך, מורים והורים שמטרתו לייצר השפעה בתחום.

[email protected]

עוד מהבלוג של נשות העתיד

תצוגה מקדימה

השבוע בכנסת – מתחילים לתקן את האפליה כלפי עובדים עצמאיים

השבוע שחלף היה שבוע חגיגי ומשמח במיוחד עבור מאות אלפי עובדים עצמאיים במדינת ישראל, לאחר ששתי הצעות חוק העוסקות בשוויון זכויות סוציאליות לעובדים עצמאיים קודמו בכנסת, ועושה רושם שהצעות אלו ישלימו תהליך חקיקה עד סוף המושב...

תצוגה מקדימה

זו גם הילדה שלי

פתחתי את העיתון, מכל הכותרות הכותרת "בודדה באפלה" תפסה מיד את עיני, והמילה שאני כל כך מכירה מחיי האישיים "אוטיסטית". העובדות היבשות: ילדה בת 18, סובלת מאוטיזם ומפיגור קל,...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

אנחנו ישנים, הם חופרים

השעה 04:00 לפנות בוקר , אני במרכז הארץ ישנה . הורי בדרום הארץ ביישוב פריגן אשר נמצא במועצה האזורית אשכול . טלפון מקפיץ את שנתי והורי המודאגים בקו השני ״אפרת, יש רעשים מתחת לאדמה, אצל צליל השכנה ממול״. כל המושב על הרגליים,...

תגובות

פורסם לפני 3 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה