הבלוג של נעמי ניר הוברמן

נעמי

גדלתי בהרצליה,שדות ירוקים,שעות בים.ציירת.בוגרת המדרשה לאמנות ברמת השרון.מצלמת,כותבת,רוקדת,משחקת,אוהבת בוכה וצוחקת.נשואה ואמא לשלושה בנים וכלב. מטפלת בהילינג ושיאצו,מטיילת בעולם כמה שרק אפשר

עדכונים:

פוסטים: 56

החל מנובמבר 2010

פתאום דפיקה בדלת.פתחתי בחלוק ורוד פוקסייה,רזה…וראיתי לך בעיניים.ישר ידעתי.משהו בכחול העמוק,במבט המבוייש,בפרפר הזה שקפץ בלב

“שלום,אני גיל.בקשת לבדוק את הנזילה בברז?טכנאי החברה במילואים.נעים מאד,אני הבן של בעל החנות וקצת מבין בתחום…”

שישה חודשים אחרי ,היינו בחופה.איש ואישה.שמלה לבנה ואור בעיניים.”אתה אוהב קצפת?..לא ממש ידעתי מה הוא אוהב..לא הכרנו.אבל ידעתי שזה זה.לגמרי ידענו.אבל טוב,נתחיל מההתחלה-

רותח בפנים.לילה קר.בין זמן לזמן עוברים.הזכרונות פתאום צפים בבהירות .עוד רגע,במרץ נחגוג עשרים וארבע שנים וחג האהבה כבר דופק מעבר לפינה.רק חיבוק אחד ודי

אהבה.אין משהו אחר.אהבה מנצחת.אין באמת מילים.החברות הזאת לעולמים…בלי עין הרע-עננים פורעים בנפש,הצהוב של המדבר

הפתק שנשר”אני אוהב אותך”אל תלך…מלה אחת שלך

נתחיל מההתחלה

לאחר שנים ארוכות של דירות שכורות,אופניים,אהבות מתחלפות,שרך אחד ודג זהב.תל אביב.עיר אהובה,בועה ללא הפסקה

חברות ארוכת שנים.זוגיות בבארי פינת וייצמן.מחול אחרון ופרידה

מעבר לרמת גן.פעם ראשונה לבד.לגמרי לבד.דירת חדר וחצי.חופשייה…

להיות ילדה קטנה,לשים את הראש,הזרועות שלך רחוקות..זוכרת את הלילה הראשון.קופסאות חומות,ספרים,בגדים.ערימות ,שאריות

ירח שמנמן צהוב מציץ מהחלון,לבד.הפחד,ההתרגשות ,הכל מעורבב.

ככה זה היה .תוך כדי המעבר והשיפוצון חלמתי אותך.עדיין לא הכרנו

בלב הזמנתי אותך לחיי…ממש ככה.עיניים טובות,חמות.דווקא כחולות.כאילו הלב ידע לפני והרי אהבתי גברים שחומים…..

רציתי ידיים חזקות,חיוך מלא לב,שקט וגבר שיודע לתקן ה-כל.גם לב שבור

בקשתי לי דבר.בדממה עמוקה.פללתי

ציירתי,עצבתי,החלפתי,שברתי קירות,ניראל,בן דודי היקר והאהוב ז”ל עזר לי.סחב,תיקן,הרים,הוריד,צבע,טפס,הבריג,הרכיב

ופתאום הברז ללא הרף מטפטף ומטריף את השקט,את החופש,את חלומות המחר

צלצלתי”שלום,גליל ים?הברז שרכשתי נוזל ללא הרף..יש אחריות,נכון?”כן.אבל הטכנאי במילואים,אולי הבן של בעל החנות יוכל לעזור לך.הוא בחור חמד שמבין גם בברזים…שרק לא יתקע לי ברז,חשבתי

אבל תוך חצי שעה הוא הגיע.דפק בדלת,פתחתי ו

צללתי לתוך הכחול העמוק הזה בעיניים.ישר ראיתי את טוב הלב,מיד קפצה לי ציפור קטנה .ידעתי

קפה?לא תודה.ביישן.לא איש של מילים.חייך,תיקן,הלך

יומיים אחרי ,צלצל.השאיר הודעה.חזרתי.זה היה יום שלישי.השמש רתחה.נפגשנו.נסענו לים בהרצלייה.עצרנו באכדילי…יין אדום.סלט מוקפץ ככה בקטנה.חלקנו מנה.התרגשנו.היה משהו חזק באוויר המלוח.התרגשנו.האוטו שקע בחולות…שעות תחת שמי כוכבים ולהט בגוף

יש דברים נסתרים לא נבין לא נדע

כמו הריח המתוק של היסמין…

לעתים אנחנו שותקים.אין לנו מילים ואו לא זקוקים.משוחררים מעול המחשבות,האמירות,הטלטלות

לפעמים רבים על כלום.לפעמים משהו נשבר,רע על הלב,שותים קפה.מדברים…אותו משהו שהפעיל ריב,עמוק בפנים הרי לא קשור…אנחנו שניים שהם שניים.אני תמיד נזכרת ושואבת כוח מהאהבה והערכה.מהמקום הזה שמקבל אותי בדיוק כמו שאני

הנכונות והאמת שנכרתה בנינו.ממש ברגע שהטבעת…ההבנה שלכולנו יש פצעי ילדות צרובים שנטמעו בנו,הביטוי העצמי,הטבעי שנעצר,נאטם,אולי רק נחלש לפעמים,הרגשות האסורים,הפגמים

היחד

מצמיח ,מרפא כל אחד בנפרד …התמיכה מחבקת

אתה לא איש של מילים,מעולם לא היית,לא פרחים,שוקולדים,הפתעות.היציבות והשקט.החיה ותן לחיות.המקום הזה ,המאפשר,של מאה אחוז להיות אני…קופצת כמו טורנדו מהצבע למילה,המרחבים הרחוקים שאתה מפרגן ומאפשר לי לטוס ולהתמלא בהם ולחזור שקטה.רוויה…

החום,השמחה,האוכל המושקע,הדאגה,היד הזאת שלי בתוך כף ידך החמה”את בתולה,אני עקרב…התחזוקה,הכנות,הנתינה

הטוב הזה.קטן,פשוט וטוב גם אם הרי תלתלים מאובקים מסתתרים מתחת לשטיח,ארמונות כלים נערמים בכיור,גרביים בודדות מחפשות חבר

לא תמיד צריך להביע ולהגיד

העדינות שבשקט,בחברות,בברית,בהבנת הטוב והרע כמו קולות הצפרים,השחף ההוא והמבט הקטן,הסודי

ההבנה הזאת בין לבין.החיבוק שמחבק את בדידותו של הלב,את התקופה הראשונה של האהבה ,אותה רוצים לשמר בחסרונות אפופי יופי…

ההרגשה הזאת שבאנו הביתה .שלמים.אפשר לנוח

כל הזמן תנועה,כל הזמן בחירה ותמיד חברות ואהבה

צילומי האהבה:יאירה יסמין

עוד מהבלוג של נעמי ניר הוברמן

תצוגה מקדימה

חופשה אורבנית-city break

   עשרים וחמש שנות נישואים.וואאו. לא משהו שאפשר לעבור כאילו כלום.ארוחה חגיגית.כוס יין."חתונת הכסף"צריך משהו עמוק יותר ועוד בפורים.בכלל סיבה למסיבה.אז יצאנו לחופשה אורבנית...

תצוגה מקדימה

למה פתחתי בלוג בסלונה?

..."לא יכולתי אלא לכתוב.."השורה הזאת של פרננדו פסואה{משורר פורטוגלי אהוב} מהדהדת בי שנים..משחר ילדותי אני כותבת.מציירת מילים וכותבת כתמים.ומציירת יומנים.מחברות.תיאורי...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

על תינוקת שלא נולדה.

הבייבי-בום...החזיר אותי בבום עשרים וקצת שנים אחורה. לא להאמין כמה הזמן לא מרפא,לא מרפה ולא משכיח.הפצע כוסה עם אבק הזמן אך חי ונושם ופתאום גם בועט ואולי האפור בחוץ,קרניים...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה