הבלוג של Naamish

נעמיש

--בלוג שמוקדש כולו לאהבה למטבח ולאנשים-- שאו ברכה

עדכונים:

פוסטים: 103

עוקבים: 92

החל ממרץ 2013

נעמיש נסעה לבאר-שבע כדי להרגיש את הודו. היא נפגשה עם בעל המסעדה ההודית חנוך סטמקר ויצאה משם באווירת שאנטי ועם המלצה חמה

02/12/2013

לפני חודש בערך קיבלתי הצעה נהדרת להיפגש עם אחד השפים של התוכנית החדשה “רויאל שף” שעלתה לאוויר בערוץ yes Comedy HD  וב-yesVOD.

ראיתי כמה פרומואים והכרתי שתי מסעדות שמשתתפות בתוכנית מהתקופה שבה גרתי בבאר שבע כסטודנטית. להיפגש עם אחד השפים מהתוכנית, הייתה נראית לי חוויה נהדרת. האפשרות שלי בתור חובבת מטבח צעירה להיפגש וללמוד ממוכשרים כמותם, היא הזדמנות פז מבחינתי.

אבל לפני שנדבר על בירת הנגב, האוכל ההודי, הריחות והטעמים שהוא מביא עימו, מה זה  בכלל רויאל שף? שישה שפים של מסעדות ביתיות בישראל טסו ללונדון לחודש ימים אינטנסיבי, מרגש, מלמד ובעיקר טעים. שם התחרו בתחרויות בישול ממגוון מטבחים בעולם והציגו גם את המנות שלהם באווירת התחרות.

אני לא יודעת למי מכם יצא כבר לראות את הסדרה, ולמי שלא- כדאי להתחיל… יש משהו בשילוב של ששת המטבחים שלא יכול להשאיר אותך אדיש. כשעומדים כאלה ענקים ומבשלים יחד במטבח אחד את הסמוסות, השקשוקות, הקובות וחילבה – אני לא יכולה להתעלם ממה שזה גרם לי להרגיש.

שבועיים לפני שעלתה התוכנית לאוויר, נסעתי לבאר שבע להיפגש עם חנוך סטמקר מ”הודו הקטנה” בבאר שבע. אני חייבת להודות שאת המסעדה שלו אני מכירה טוב טוב מהשלוש השנים שגרתי בבאר שבע. זאת פינת חמד, מרחק כמה דקות הליכה מהאוניברסיטה, שעשתה לי תמיד חשק לחזור להודו. את חנוך אף פעם לא הכרתי אישית, אבל משהו באווירה של המקום גרם לי לחזור לשם פעם אחרי פעם בכל השלוש שנים הללו.

(חנוך ואני)

המפגש שלי עם המטבח ההודי, אשר מתובל בכל רמח איבריו, צבעוני ומענג התחיל בעיקר בהודו בטיול גדול. התענגתי על המגוון הענק שמהטבח ההודי מציע, לא פחדתי להתנסות בטעמים חדשים ואחרים וכמובן שזכיתי. זכרונות ומנות נפלאות שנשארות איתי עד היום, דרך הודו הקטנה ועד המטבח הביתי שלי.

ניגשתי אל חנוך בהקרנת הבכורה שהתקיימה בסינימה סיטי הצגתי את עצמי, איחלתי לו בהצלחה, ואמרתי לו שאתקשר אליו כדי שנקבע מתי אגיע למסעדה. שבוע לאחר מכן נפגשנו במסעדה בבאר שבע, באתי מצוידת בעוגת גזר ואגוזים שהכנתי כדי לשבור את הקרח, וחנוך קיבל אותי בזרועות פתוחות שלא ראיתי הרבה זמן.

“אוכל זאת האהבה הראשונה שלי”

צ’אי חם על השולחן ואנחנו מתחילים.

הודו הקטנה, מסעדה צמחונית חלבית, קמה בשנת 2006, אחרי מסעות של חנוך בארצות הברית ובעיקר בתל אביב. חנוך הגיע אל בירת הנגב (במקור מלוד) והחליט להתמקם. היום, המסעדה היא טבעית בנוף הבאר שבעי ולא מבקרים בה רק סטודנטים, אלא לקהל רחב שאוהב ומגיע באדיקות לטעום מהמטבח הנפלא של חנוך.

קירות המסעדה מעוטרים בצילומים מרהיבים מכל רחבי הודו

אני אומרת לחנוך בתחילת השיחה (אחרי שנתתי לו את העוגה) שזאת לא כתבה ולא ראיון ואני רק רוצה להכיר אותו. הוא מצידו מתמסר לחלוטין. משתף על האהבה הגדולה למטבח (“גדלתי בבית הודי לחלוטין ועבדתי באירועים ומסעדות מאז שאני קטן”), על הדרך שהתגלגל עד שהגיע לפתוח את המסעדה בבאר שבע (בחורה שרצה להרשים ונראה לי שהצליח לגמרי, היא הלכה אבל המסעדה נשארה), על החוויות מלונדון (“אני שמח מאוד שהלכתי לתוכנית”), על החששות (“אני רוצה שיכירו אותי באמת וחושש אולי שלא יראו את אני האמיתי בתוכנית”) ועל העבודה הקשה בצילומי התוכנית (“זה היה מאוד אינטנסיבי. לפעמים ישנו מעט מאוד בלילה, אחרי שבישלנו יום שלם והיינו צריכים להכין מנות גם לבוקר, אבל זה היה שווה את זה).

בשיחה ארוכה ונעימה, מתגלה מולי בן אדם נעים ואיש שיחה, מדבר בגובה העיינים מנסה להעביר את אותם טעמים וריחות דרך המילים.

אני שואלת “מה זה אוכל בשבילך”? הוא שותק דקה ואז אומר – “אוכל זאת האהבה הראשונה שלי, לפני הכל, זה משהו שאי אפשר להסביר במילים”.

ומי שבאמת יפגוש את חנוך יראה שאוכל זאת האהבה הראשונה שלו. ואין לי דרך טובה יותר להסביר את זה מאשר להגיע. כשמדברים עם חנוך, מרגישים את זה.

סיבוב במסעדה שמעוצבת כזולה ענקית של ספות ושולחנות נמוכים, בדיוק כמו במקומות שהכי אהבתי בהודו, וישר למטבח. המטבח יחסית קטן, אבל מלא בכל טוב. הריחות באוויר ואלי נגאוקר הטבח המקסים מכין ביד רמה את כל מה שמזמינים הלקוחות.

פינות הזולה פרוסות על כל שטח המסעדה ומעניקות שקט, אווירה וחום

(האווירה במסעדה שמבלבלת אותך וגורמת לך לחשוב שאתה קצת בהודו…)


אלי הטבח המקסים מציג את הסמוסות ואת הפיש פקורה סלומון

המסעדה, מעבר להיותה רק מסעדה, מצליחה להעביר משהו מעבר. לתת ללקוח תחושה של הודו, באמצע באר שבע. כמה הזוי שזה נשמע.

תקשיבו לי עכשיו ותקשיבו לי טוב (כמו שאמא שלי אוהבת להגיד) סעו לבקר שם. בדרך לדרום או חזרה או סתם ביקור קצר בבירת הנגב. טעים טעים. תעדכנו אחרי איך היה! דרך אגב, המנה האהובה עליי היא המלאי-כופתה (כדורי פרג סולת זרעי חמניות וגבינת פניר ברוטב אדום משגע ומתובל) והפלאקפניר (תבשיל תרד וגבינת פניר, היה קבוע אצלי כארוחת צהריים בהודו) יאמי יאמי. משובח. וכמובן הבנופי לקינוח. שאלוהים ישמור.

שלכם,
שאו ברכה
נעמיש של ההודים

ובעיקר של הודו הקטנה

עוד מהבלוג של Naamish

תצוגה מקדימה

שלושים יום- שלושים מתכונים

אז מה זה בעצם "שלושים יום- שלושים מתכונים" ?! ברוכים הבאים לפוסט הראשון בבלוג הראשון שלי... אני נעמה חמיש, או בקיצור כמו שכולם כבר שנים קוראים לי-  "נעמיש". אני גרה בבאר שבע בשלוש שנים האחרונות ומסיימת (בעזרת השם, טפו טפו...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

סירות קישואים מטורפות!

מס' ימים מתחילת המסע: 3 מס' ימים עד לסיום: 27 מס' מתכון מתוך ה-30: 4 היום במטבח יחד איתי: השותפות שלי! אביב ונועה! דברים חשובים שנכיר עוד יותר... 1. אני מאוד מאוד מאוד אוהבת...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

פה קבור הכלב- קרמשניט משגע

איך ג'ולי אמרה בסרט ג'ולי וג'וליה? "אתה יודע מה אני אוהבת באוכל? שאחרי יום, מלא בעצב או כעס או חוסר ודאות, אני באה הביתה, ואז אני יודעת שלא משנה מה, אם אני אערבב ביצים, חמאה, קמח, שוקולד ושמנת, יצא לי פאי שוקולד. בודאות". איזה...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה